חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
שם משפחה
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

מקור השם ליבוביץ'

LEIBOVICI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.

שם משפחה זה הוא פטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. לייבל הוא שם חיבה ביידיש שפירושו אריה, שהוא הכינוי המסורתי של יהודה המקראי.

לייבוביץ', המכיל את הסופית הסלבית "-וביץ'" שפירושה "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של", הוא גרסה של השם לובל.

לובל, שם חיבה של לוב, הוא גרסה של השם המקראי לוי. במקרים מסויימים אפשר ששם משפחה זה רומז על השתייכות המשפחה אל הלוויים. לובל הוא גם גרסה של לובה, מילה גרמנית שפירושה "אריה" ומקבילה לשם העברי אריה. אריה היה הכינוי המקובל של יהודה בכל תפוצות ישראל, בהתחלה כשם פרטי ולאחר מכן כשם משפחה קבוע.

יהודה, בנם הרביעי של יעקב ולאה, מכונה "גור אריה" (בראשית, מ"ט,ל"ח).

הכינוי אריה תורגם לשפות רבות, ביניהן לאו או לאונוס בלטינית; לאונה או לאוני באיטלקית; ליון בצרפתית; לובה בגרמנית; לב בשפות הסלביות; ולייב או לב ביידיש. שמות אלה יצרו פטרונימים רבים, כלומר שמות משפחה שנגזרו משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. לפעמים שמות אלה שונו לגרסאות שהפירוש והאיות שלהן רחוקים מאד מהצורה המקורית של השמות, אם כי מבחינה פונטית הן מזכירות את השמות המקוריים. שם זה הוא גם טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה. לעתים קרובות שם זה קשור בשמות של מקומות, כמו לאון, שהוא שמה של עיר וממלכה מימי הביניים בספרד, וליון, עיר הבירה של מחוז רון במרכז צרפת. שמות מקומות נוספים כוללים את לבין בז'סקי / לובין (בגרמנית לובן) בשלזיה התחתונה, דרום מערב פולין; לבובק שלונסקי (בגרמנית: לובנברג) בשלזיה התחתונה, דרום מערב פולין; לוונשטיין בווירטמברג, גרמניה; לבין ליד אוסטק בצפון בוהמיה; לבין (הומלשטאט, בגרמנית) בשלזיה התחתונה; ולביצה (בהונגרית: לבה) בדרום סלובקיה.

לאונטה מתועד כשם יהודי במאה ה-12; לאו בשנת 1204; ליון ב-1292; יהודה סיר לאון במאה ה-13; לובלינוס ב-1334; לאונוס ב-1486; וליון ב-1621.

שמות משפחה יהודיים המבוססים על שמות אלה והגרסאות שלהם כוללים את לאון ודה לאון, המתועדים בראשיתה של המאה ה-16; ליון בשנת 1670; לאונרד ב-1717, ליון ב-1726 ולוב ב-1792.

לאונטה מתועד כשם יהודי במאה ה-12; לאו בשנת 1204; ליון ב-1292; יהודה סיר לאון במאה ה-13; לובלינוס ב-1334; לאונוס ב-1486; וליון ב-1621.

שמות משפחה יהודיים המבוססים על שמות אלה והגרסאות שלהם כוללים את לאון ודה לאון, המתועדים בראשיתה של המאה ה-16; ליון בשנת 1670; לאונרד ב-1717, ליון ב-1726 ולוב ב-1792. במאה ה-20 ליבוביץ' מתועד כשם משפחה יהודי בזמן מלחמת העולם השנייה עם ברתה ליבוביץ' אשר גורשה מצרפת למחנה ההשמדה הגרמני אושוויץ בספטמבר 1942.
מספר פריט:
118990
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:
מוסקו לייבוביץ'
דורוהוי, 1990
צילום: דורון בכר
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)

Lucian Raicu (born Bernard Leibovici) (1934-2006), literary critic and writer, born in Iasi, Romania. He attended the Mihai Eminescu Schol of Literature and Literary Criticism between 1952-1954 and then graduated from the University of Bucharest in 1958. Along with his wife Sonia Larian Ariane Lewenstein) (1931-2016), he left Romania in 1986 and settled in Paris, France. In Paris he collaborated with chroniclers at Radio France Internationale.   

His books include Liviu Rebreanu (1967), Structuri literare (“Literary structures”, 1973), Gogol sau fantasticul banalității (“Gogol or the Fantasy of Banality”, 1974), Critica – forma de viață (“Critique - the way of life”, 1976), Nicolae Labiș (1977), Printre contemporani, (“Among contemporaries”, 1980), Scene din romanul literaturii (“Scenes from the novel of literature”, 1985), Journal en miettes cu Eugène Ionesco (“Journal en miettes with Eugène Ionesco”, 1993). His antology O sută de scrisori din Paris (“One hundred letters from Paris”) was published posthumously in 2010.  

Lucian Raicu was married to Sonia Larian (1931-2016). 

Aurel Baranga (born Aurel Leibovici) (1913-1979), playwright and poet, born in Bucharest, Romania. He attended the Matei Basarab high school in Bucharest and graduated from School of Medicine of the University of Bucharest in 1938. He started his career as an avant-gardist poet publishing in Bilete de Papagal ("Parrot Tickets") – a left wing weekly literary and satirical magazine, and then he edited the avant-garde magazine Alge along with Gherasim Luca, Paul Păun, and Sesto Pais. During 1934 – 1940 he contributed a several periodicals including Facla, Cuvântul liber, Reporter, Azi and Lumea românească

In 1945 Baranga published Ninge peste Ucraina (“It's snowing over Ukraine”), a volume of reportages about the Holocaust in Transnistria, one the first and few accounts on the deportaion and murder of hundreds of thousands of Jews published in immediate postwar Romania.

In 1946 he published Marea furtună (“The big storm”), his last book of poetry with avant-garde elements. In 1948 he wrote the lyrics of Zdrobite cătușe (“Crushed handcuffs”), the national anthem of the Communist Romania from 1948 to 1953. At the request of the Communist party, in the same year Baranga founded Urzica (“Nettle”), a satire and humor magazine and he serves as its editor-in-chief until his death. He worked for the Romanian National Theater during 1949-1953 and 1958-1961. From 1969 to 1974 he was a member of Central Committee of the Romanian Communist Party.

His plays, mostly written in socialist realist style dictated by the Communist party, include Bal în Făgădău (“Party in Făgădău”, 1946), Mielul turbat (“The mad lamb”, 1954), Adam și Eva (“Adam and Eve”, 1963), Sfântul Mitică Blajinu (“Saint Mitică Blajinu”, 1966), Opinia publică (“Public opinion”, 1967), Interesul general (“General interst”, 1971), Viața unei femei (“Life of a woman”, 1975). During the Communist regime in Romania, Baranga was one of the most popular playwrights and the author of successful comedies, also staged abroad.

Baranga was awarded the State Prize in 1954 and the Prize of the Writers' Association of Bucharest in 1975.

Radu Lupan (born Raymond Leibovici) (1920-), essayist and translator, born in Galati, Romania. He studied philology and philosophy at the University of Bucharest. He was a lecture at the English literature department of the University of Bucharest, and also at the University of Hull, UK, and as a visiting professor at various academic institutions in England, Germany and United States.

He was an editor at the Contemporanul literary magazine and at Editura de Stat pentru Literatura si Arta (ESPLA) where he was editor-in-chief of foreign publications and serves as head of department at the Romanian Writers' Union (1959-1983).

Lupan started his literary career with prose pieces, translations of poetry and and of literary criticism published in the literary section of the Ecoul newspaper (1943). His works include the monographies G. B. Shaw (1958) and Hemingway, scriitorul (“Hemingway, the writer”, 1966), the novel Razboiul ascuns (“The hidden war”, 1961), poetry Ca si cum (“As if”, 1980), and two volumes of literary essays Text si context (1983) and Moderni si postmodernii (“Moderns and the postmoderns”, l988). He translated extensively from the works of James Joyce, Somerset Maugham, William Faulkner, J. Dos Pasos, Ernst Hemingway and others.

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
שם משפחה
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
מקור השם ליבוביץ'
LEIBOVICI

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.

שם משפחה זה הוא פטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. לייבל הוא שם חיבה ביידיש שפירושו אריה, שהוא הכינוי המסורתי של יהודה המקראי.

לייבוביץ', המכיל את הסופית הסלבית "-וביץ'" שפירושה "מ-", "מוצאו מ-" וגם "בנו של", הוא גרסה של השם לובל.

לובל, שם חיבה של לוב, הוא גרסה של השם המקראי לוי. במקרים מסויימים אפשר ששם משפחה זה רומז על השתייכות המשפחה אל הלוויים. לובל הוא גם גרסה של לובה, מילה גרמנית שפירושה "אריה" ומקבילה לשם העברי אריה. אריה היה הכינוי המקובל של יהודה בכל תפוצות ישראל, בהתחלה כשם פרטי ולאחר מכן כשם משפחה קבוע.

יהודה, בנם הרביעי של יעקב ולאה, מכונה "גור אריה" (בראשית, מ"ט,ל"ח).

הכינוי אריה תורגם לשפות רבות, ביניהן לאו או לאונוס בלטינית; לאונה או לאוני באיטלקית; ליון בצרפתית; לובה בגרמנית; לב בשפות הסלביות; ולייב או לב ביידיש. שמות אלה יצרו פטרונימים רבים, כלומר שמות משפחה שנגזרו משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה. לפעמים שמות אלה שונו לגרסאות שהפירוש והאיות שלהן רחוקים מאד מהצורה המקורית של השמות, אם כי מבחינה פונטית הן מזכירות את השמות המקוריים. שם זה הוא גם טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה. לעתים קרובות שם זה קשור בשמות של מקומות, כמו לאון, שהוא שמה של עיר וממלכה מימי הביניים בספרד, וליון, עיר הבירה של מחוז רון במרכז צרפת. שמות מקומות נוספים כוללים את לבין בז'סקי / לובין (בגרמנית לובן) בשלזיה התחתונה, דרום מערב פולין; לבובק שלונסקי (בגרמנית: לובנברג) בשלזיה התחתונה, דרום מערב פולין; לוונשטיין בווירטמברג, גרמניה; לבין ליד אוסטק בצפון בוהמיה; לבין (הומלשטאט, בגרמנית) בשלזיה התחתונה; ולביצה (בהונגרית: לבה) בדרום סלובקיה.

לאונטה מתועד כשם יהודי במאה ה-12; לאו בשנת 1204; ליון ב-1292; יהודה סיר לאון במאה ה-13; לובלינוס ב-1334; לאונוס ב-1486; וליון ב-1621.

שמות משפחה יהודיים המבוססים על שמות אלה והגרסאות שלהם כוללים את לאון ודה לאון, המתועדים בראשיתה של המאה ה-16; ליון בשנת 1670; לאונרד ב-1717, ליון ב-1726 ולוב ב-1792.

לאונטה מתועד כשם יהודי במאה ה-12; לאו בשנת 1204; ליון ב-1292; יהודה סיר לאון במאה ה-13; לובלינוס ב-1334; לאונוס ב-1486; וליון ב-1621.

שמות משפחה יהודיים המבוססים על שמות אלה והגרסאות שלהם כוללים את לאון ודה לאון, המתועדים בראשיתה של המאה ה-16; ליון בשנת 1670; לאונרד ב-1717, ליון ב-1726 ולוב ב-1792. במאה ה-20 ליבוביץ' מתועד כשם משפחה יהודי בזמן מלחמת העולם השנייה עם ברתה ליבוביץ' אשר גורשה מצרפת למחנה ההשמדה הגרמני אושוויץ בספטמבר 1942.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
רדו לופאן
אורל ברנגה
לוצ'אן ראיקו

Radu Lupan (born Raymond Leibovici) (1920-), essayist and translator, born in Galati, Romania. He studied philology and philosophy at the University of Bucharest. He was a lecture at the English literature department of the University of Bucharest, and also at the University of Hull, UK, and as a visiting professor at various academic institutions in England, Germany and United States.

He was an editor at the Contemporanul literary magazine and at Editura de Stat pentru Literatura si Arta (ESPLA) where he was editor-in-chief of foreign publications and serves as head of department at the Romanian Writers' Union (1959-1983).

Lupan started his literary career with prose pieces, translations of poetry and and of literary criticism published in the literary section of the Ecoul newspaper (1943). His works include the monographies G. B. Shaw (1958) and Hemingway, scriitorul (“Hemingway, the writer”, 1966), the novel Razboiul ascuns (“The hidden war”, 1961), poetry Ca si cum (“As if”, 1980), and two volumes of literary essays Text si context (1983) and Moderni si postmodernii (“Moderns and the postmoderns”, l988). He translated extensively from the works of James Joyce, Somerset Maugham, William Faulkner, J. Dos Pasos, Ernst Hemingway and others.

Aurel Baranga (born Aurel Leibovici) (1913-1979), playwright and poet, born in Bucharest, Romania. He attended the Matei Basarab high school in Bucharest and graduated from School of Medicine of the University of Bucharest in 1938. He started his career as an avant-gardist poet publishing in Bilete de Papagal ("Parrot Tickets") – a left wing weekly literary and satirical magazine, and then he edited the avant-garde magazine Alge along with Gherasim Luca, Paul Păun, and Sesto Pais. During 1934 – 1940 he contributed a several periodicals including Facla, Cuvântul liber, Reporter, Azi and Lumea românească

In 1945 Baranga published Ninge peste Ucraina (“It's snowing over Ukraine”), a volume of reportages about the Holocaust in Transnistria, one the first and few accounts on the deportaion and murder of hundreds of thousands of Jews published in immediate postwar Romania.

In 1946 he published Marea furtună (“The big storm”), his last book of poetry with avant-garde elements. In 1948 he wrote the lyrics of Zdrobite cătușe (“Crushed handcuffs”), the national anthem of the Communist Romania from 1948 to 1953. At the request of the Communist party, in the same year Baranga founded Urzica (“Nettle”), a satire and humor magazine and he serves as its editor-in-chief until his death. He worked for the Romanian National Theater during 1949-1953 and 1958-1961. From 1969 to 1974 he was a member of Central Committee of the Romanian Communist Party.

His plays, mostly written in socialist realist style dictated by the Communist party, include Bal în Făgădău (“Party in Făgădău”, 1946), Mielul turbat (“The mad lamb”, 1954), Adam și Eva (“Adam and Eve”, 1963), Sfântul Mitică Blajinu (“Saint Mitică Blajinu”, 1966), Opinia publică (“Public opinion”, 1967), Interesul general (“General interst”, 1971), Viața unei femei (“Life of a woman”, 1975). During the Communist regime in Romania, Baranga was one of the most popular playwrights and the author of successful comedies, also staged abroad.

Baranga was awarded the State Prize in 1954 and the Prize of the Writers' Association of Bucharest in 1975.

Lucian Raicu (born Bernard Leibovici) (1934-2006), literary critic and writer, born in Iasi, Romania. He attended the Mihai Eminescu Schol of Literature and Literary Criticism between 1952-1954 and then graduated from the University of Bucharest in 1958. Along with his wife Sonia Larian Ariane Lewenstein) (1931-2016), he left Romania in 1986 and settled in Paris, France. In Paris he collaborated with chroniclers at Radio France Internationale.   

His books include Liviu Rebreanu (1967), Structuri literare (“Literary structures”, 1973), Gogol sau fantasticul banalității (“Gogol or the Fantasy of Banality”, 1974), Critica – forma de viață (“Critique - the way of life”, 1976), Nicolae Labiș (1977), Printre contemporani, (“Among contemporaries”, 1980), Scene din romanul literaturii (“Scenes from the novel of literature”, 1985), Journal en miettes cu Eugène Ionesco (“Journal en miettes with Eugène Ionesco”, 1993). His antology O sută de scrisori din Paris (“One hundred letters from Paris”) was published posthumously in 2010.  

Lucian Raicu was married to Sonia Larian (1931-2016). 

מוסקו לייבוביץ, דורוהי, 1990
מוסקו לייבוביץ'
דורוהוי, 1990
צילום: דורון בכר
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)