Search
Personal information
User generated content
This information is based on family tree no. 12592 as recorded at the Douglas E.Goldman Jewish Genealogy Center at ANU Museum of the Jewish People.
Family Tree

Family Tree of ויינר, ישעיהו-שייקה

People in this tree:
Show
Tree ID number:
12592
Print
Share
ישעיהו-שייקה
ויינר
was born
on
21th of September, 1912
,
Son of
נטע-דוד
ויינר
and
פסיה
,
died
on
5th of July, 1979
,
Father of
חגית
ווינר
,
,
Images:
First name:
ישעיהו-שייקה
Surname:
ויינר
Gender:
Male
Date of birth:
21th of September, 1912
Place of birth:
טריסק turisk, פולין
Date of death:
5th of July, 1979
Place of death:
עין השופט
Notes:

ישעיהו(שייקה) ויינר
(ממנהיגי השומר הצעיר בפולין)


ישעיהו (שייקה) ויינר נולד בטריסק בשנת 1912 לנטע ופסיה ויינר. אביו בעל מפעל ללבנים,היה בוגר ישיבה וסמיכות לרבנות שנתפס לרעיון שיבת ציון והציונות. בהיוולד שייקה החליט נטע ויינר יחד עם אזרחים צעירים להקים ב��יירה בית ספר ושפת ההוראה שלו עברית ויידיש. מעשה זה גרם להכרזת חרם על כל הקבוצה, לא נתנו להם להתפלל בבית הכנסת ש�� העיירה.
נטע ויינר וכל אנשי הקבוצה הגיבו ע'י הקמת בית כנסת עצמאי-ציוני.כך זכה שייקה ליהיות בין הילדים הראשו��ים בעיירה שכלל לא למדו בחדר,ובגיל שלוש וחצי ניהיה לתלמיד כיתה א' בבית הספר. בבית הספר דיברו עברית,כל המקצועות נלמדו בעברית(מלבד המקצועות הפולניים)עם סיום בית הספר נשלח שייקה ללמוד בגימנסיה "תרבות" בעיר הסמוכה-קובל. שם פרח�� כל תנועות הנוער הציוניות.
שייקה התלבייט ובסוף הצטרף לתנועת השומר הצעיר. שייקה היה תלמיד מצטיין אך הקדיש ז��ן רב לתנועה. השתתף בסמינרים וכנסים תנועתיים, תוך זמן קצר רכש חברים רבים ונעשה לאחד החניכים הבולטים בקן. בשובו ��ביתה לחופש מלימודים התלוו איליו חברים מהגמנסיה,יחד הקימו קן השוה'צ בעיירה.לקראת סיום לימודיו כבר היה הבולט בקינים בסביבה. בתנועה היציעו לו ליהיות פעיל תנועתי באיזור, הוא סרב בטענה שחייב להגשים כמו חבריו ולצאת לקבוץ הכשרה. כאשר חל עיכוב בהקמת ההכשרה החליט שייקה להיאתר לפניית בית הספר תרבות בעיירה ולשמש כמורה. בו זמנית עסק גם בריכוז הקן השומרי, הקן גדל ופרח.
עם הקמת נקודת ההכשרה יצא שייקה לשם.והיה לאחד ממיסדי קבוץ תל-חי. כדרכו סרב לקבל על עצמו "תפקידים" בנימוק שחייב הוא לעבור הכשרה בעבודות פיזיות...ומסיבה זו סרב לקחת ימי מנוחה כאשר נפצע בידו.תוך ימים אחדים קבל זיהום(אז קראו לזה הרעלת דם) חום גבוה והתמוטט. נלקח לבית חולים,כפסע בינו לבין המוות. הוא צלח את המחל�� אך נחלש מאוד וחויב בהחלמה ארוכה...בהנהגה הראשית של השוה'צ הצליחו לשכנעו לבוא לורשה ולעסוק בעבודה "מנהלית". אחר�� תקופת ההחלמה ביקשו אנשי ההנהגה הראשית שקבוץ תל-חי ישחרר את שייקה לעבודה קבועה במרכז. המצב בתנועה היה קשה ושייקה הסכים,בתנאי, שקבוץ תל-חי יחליט בחיוב. אחרי ויכוחים ארוכים נתקבלה החלטתו החיובית של הקבוץ. שייקה החל פעילותו בהנהגה הראשית בורשה במלוי תפקידים זעירים. עד מהרה בלט ביכולתו ליצור יחסי עבודה חבריים טובים עם אנשי ההנהגה וא��שי בתנועה בביקוריו התכופים בקיני התנועה בעיירות ובערים. היה שליח ההנהגה לקבוצי ההכשרה לצורך אישור המועמדים לקבלת סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. תפקיד קשה מבחינה חברתית,ומלא אותו בהצלחה. היה בין מארגני העליה הבלתי לגלית ארצה, ליווה שיירות של רכבות עד לחופי הים התיכון,דרך איטליה והים השחור דרך רומניה. בהצלחה רבה. בשנת 1936 נשלח ע"י הה��הגה לארגן עזרה לעשרות אלפי יהודים שגורשו לפולין בחורף קשה. כנואם מוכשר ביידיש ייצג את "גוש ארץ ישראל העובדת" ב��צרות הענקיות נגד הוצאתו להורג של שלומה בן יוסף. שייקה רכש אימונם של הנהגות התנועות המתחרות והתנועות האחיות. ב��וגוסט 1939 נבחר כציר לקונגרס הציוני שהתכנס בשווייץ.
בסוף הקונגרס פלשה גרמניה לפולין. נשכרה אוניה שהובילה את כל הצירים ארצה. שייקה הרגיש מחובתו לחזור לפולין ליהיות עם התנועה בימי המלחמה הקשים. בדרכים עקלקלות היגיע יחד עם שניים מצירי הגוש לגבול רומניה פולין.אותו חצו ברגל,פעולות המלחמה היו בעיצומן, תוך כמה ימי נדודים היגיעו לורשה שכבר היתה תחת הפצצות האויר. כונסה הנהגת חרום,נעשו הכנות להתנגדות לגרמנים.הגרמנים שמו מצור על העיר, פצצות ופגז��ם פגעו בבתי אזרחים, היו הרוגים רבים, לא היה חשמל, מים שאבו מנהר הוויסלה בדליים.כעבור שלושה שבועות של לחימה,החליט הצבא הפולני להיכנע. כל הגברים מגיל 18 נקראו לצאת את וורשה פן יוכרזו כשבויים. ההנהגה הראשית קראה לכל חברי התנועה מעל גיל14-15 להצטרף להמוני הנוטשים את וורשה לכיוון הגבול הרוסי החדש. הליכה בלילות בדרכים צדדיות כדי להימנע מהפצצות ביום.את הגבול חצה בלילה בסכנת נפשות. יחסם של שלטונות ברית המועצות ליהודים היה טוב,אך החלו מאסרים של פעילי התנועות הציוניות. ההנהגה במחתרת כיוונה את חברי התנועה בשטח הסובייטי לנוע לכיוון איזור ווילנה אותה צירפו למדי��ת ליטא, שעדיין לא שלטו בה הסובייטים. כאלף אנשי השוה"צ הגיעו לווילנה ואורגנו בבתים של שלטונות פולין שהתרוקנו...
שייקה היה מוותיקי ההנהגה של השוה"צ וממנהיגיה, שהתרכזו בוילנה בחיפוש דרכים להפעלת התנועה בפולין הכבושה,וחיפוש דרכי עליה. שייקה התנדב לצאת עם המסתננים לוורשה,שתחת הכיבוש הגרמני,אך ההנהגה סרבה לאשר את יציאתו. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת גרמניה רוסיה הצליח יחד עם קבוצות חברים להגיע לארץ ישראל.
התקבל כחבר בקבוץ מסילות(תל חי בפולין)והפך להיות שליח מתריע בשער כלפי הנהגת התנועה והמוסדות ,מטעם עצמו,מתוך רגש עמוק למצב יהודי פולין, וחברי התנועה ב��ולין ובכל מזרח איופה. במשך חדשים נדד בין המוסדות, התריע ניסה לשכנע, ואף הציע עצמו לשליחות לשם,לבד.או עם צוות. אך חוסר המודעות בארץ למצב היהודים תחת שלטון הנאצים, ולאשר מתרחש שם! אך כאשר מפקדת ההגנה הציעה לו לצאת לפרס במדי ק��ין בריטי,כדי לנסות ליצור קשר עם אנשי התנועות בעומק רוסיה, מיד הסכים,למרות שזמן קצר לפני כן נישא לחנה ויחד עברו לקבוץ עין-השופט. בתנאים קשים של מחתרת ,הצליח ליצור קשר עם רבים מאנשי התנועות שחיו כפליטים בארצות אסיה הסובייטית, ולהעביר להם סיוע במזון וכסף. כך שנה וחצי, עד שהמשלחת הוחזרה ארצה. בקבוץ עסק בהוראה בבית הספר במשך שנתיים. ושו�� התנדב לצאת לאירופה הכבושה להציל יהודים.. חודש אחרי הולדת ביתו חגית יצא בחורף 44 בחשאי,לאיטליה המשוחררת משם החל בפעילות של העלאת יהודים ארצה בעליה בלתי לגלית. מאיטליה התקדם בעקבות צבאות הברית ליוגוסלביה,משם,דרך שטחים משו��ררים ,הצליח להגיע לעיר לובלין פולין שבועות אחדים אחרי שחרורה בידי הצבא האדום. זכה לקדם פני חברי תנועה רבים שחזרו ברכבות ממזרח רוסיה. ארגן אותם בקבוצות(קבוצים) הסדיר עזרה ועם שחרור פולין התקדם איתם לוורשה, לודז'. וכאשר הוח��ט לעזוב את פולין,היה בין ראשי המארגנים של הבריחה. ושוב בניירות מזויפים חזר ארצה. נכנס לעבודת ההוראה. לא עבר זמן רב ונקרא שוב לפעילות בתנועה, הפעם לריכוז ההנהגה העליונה של השומר הצעיר בעולם. תפקיד אותו מילא תוכן רב, תוך זמן קצר הצליח להפעיל התנועה בארצות אירופה בארה"ב, ארגנטינה,ודרום אמריקה.עקב היכרותו עם התנועות בעולם, היה למועמד המועדף לשליחות תנועתית לארגנטינה,לשם יצא הפעם, עם חנה אשתו ושני ילדיו. כישרונו של שייקה בלימוד שפות עמד לו בבוא�� לארגנטינה, לנהל את התנועה. יכולתו ביצירת קשרים עם אנשים במוסדות וחניכים בתנועה עמדה לו גם שם. תוך זמן קצר התבלט לא רק בתנועה,גם המדינה נעזרה בו רבות. ארבע שנים עשה בשליחות זו. ובשובו ארצה בטוח היה, שזה תפקידו הציבורי האחרון,"ועת לעשות לביתי". רק זמן קצר יחסית נהנה שייקה מחיי משפחה וקבוץ שלווים. התקופה היתה של ירידתה האיטית של בריה"מ כמעצמה עולמית. מדינת ישראל ויהדות העולם בקשו לפתוח בפעולת הצלה של יהודי בריה"מ, שהיו מנותקים משאר חלקי היהדות . נפתח מסע כל עולמי בדרישה "שחררו את עמי".שליחים נשלחו לכל חלקי העולם לגיוס דעת הקהל למען מטרה זו. ממוסדות המדינה פנו לשייקה ולקבוץ עין-השופט לאפשר לו לצאת כרכז הפעילות בארצות דרום אמריקה.שליטתו בשפה הספרדית,היכרותו עם מדי��ות דרום אמריקה,מנהיגיה,ושכבת האינטלקטואלים שלה,גרמו לבחירתו ע"י מוסדות המדינה כמתאים ביותר לתפקיד. שייקה ראה בהצעה זו, המשך פעילותו להצלת יהודים והבאתם לישראל. אחרי דיונים והתלבטיות רבים, יצא שייקה עם רעייתו חנה לארגנטינה, הפעם בתור דיפלומט של מדינת ישראל.
במרץ האופייני לו החל שייקה את פעילותו בקרב האינטלקטואלים בארצות דרום ��מריקה ובגבוי סמוי של שלטונות אותן המדינת. בין היתר יזם והוציא לאור,יחד עם הבולטים מקרב אנשי הרוח שני ירחונים בספרדית ואנגלית. נערכו כנסים ועצרות המוניות בבירות המדינות. מכולם יצאה תביעה "שלח את עמי". שייקה היה בין היוזמים של שתי ועידות בריסל בהן השתתפו גם עשרות רבות של אנשי רוח ,תרבות ופוליטיקה מדרום אמריקה. כך ללא לאות ,כאשר המטרה הקדושה של הצלת יהדות ברית המועצות לנגד עיניו תמיד,מבלי לשמו על בריאותו,המשיך כמעט ארבע שנים, ואז חלה במחלה ממארת. טובי הרופאים בארגנטינה ובארץ עמלו קשה כדי להצילו...נפטר ביולי 1979 צעיר ברוחו ונפשו.
בהלוויה בעין השופט הש��תפו נציגי ועדי אנשי הרוח מכל דרום אמריקה. כאלה היו חייו של שייקה, אשר האמין בכל נימי נפשו והגשים את חלום שובו ש�� העם היהודי לארצו. מצער מאד וכואב ששייקה לא זכה לראות בעלית יהודי ברית המועצות.

Events:
Event Type:
Birth
Description:
21 SEP 1912
Date:
21th of September, 1912
Event place:
טריסק turisk, פולין
Event Type:
Burial
Event place:
עין השופט
Event Type:
Death
Description:
5 JUL 1979
Date:
5th of July, 1979
Event place:
עין השופט
Age:
66
Cause:
Cáncer
0 Attachments:
our Open Databases
Jewish Genealogy
Family Names
Jewish Communities
Visual Documentation
Jewish Music Center
This information is based on family tree no. as recorded at the Douglas E.Goldman Jewish Genealogy Center at ANU Museum of the Jewish People.
Family Tree
אA
אA
אA
Family Tree of ויינר, ישעיהו-שייקה
21th of September, 1912
died
on
5th of July, 1979
Father of
21th of September, 1912
טריסק turisk, פולין
עין השופט

ישעיהו(שייקה) ויינר
(ממנהיגי השומר הצעיר בפולין)


ישעיהו (שייקה) ויינר נולד בטריסק בשנת 1912 לנטע ופסיה ויינר. אביו בעל מפעל ללבנים,היה בוגר ישיבה וסמיכות לרבנות שנתפס לרעיון שיבת ציון והציונות. בהיוולד שייקה החליט נטע ויינר יחד עם אזרחים צעירים להקים ב��יירה בית ספר ושפת ההוראה שלו עברית ויידיש. מעשה זה גרם להכרזת חרם על כל הקבוצה, לא נתנו להם להתפלל בבית הכנסת ש�� העיירה.
נטע ויינר וכל אנשי הקבוצה הגיבו ע'י הקמת בית כנסת עצמאי-ציוני.כך זכה שייקה ליהיות בין הילדים הראשו��ים בעיירה שכלל לא למדו בחדר,ובגיל שלוש וחצי ניהיה לתלמיד כיתה א' בבית הספר. בבית הספר דיברו עברית,כל המקצועות נלמדו בעברית(מלבד המקצועות הפולניים)עם סיום בית הספר נשלח שייקה ללמוד בגימנסיה "תרבות" בעיר הסמוכה-קובל. שם פרח�� כל תנועות הנוער הציוניות.
שייקה התלבייט ובסוף הצטרף לתנועת השומר הצעיר. שייקה היה תלמיד מצטיין אך הקדיש ז��ן רב לתנועה. השתתף בסמינרים וכנסים תנועתיים, תוך זמן קצר רכש חברים רבים ונעשה לאחד החניכים הבולטים בקן. בשובו ��ביתה לחופש מלימודים התלוו איליו חברים מהגמנסיה,יחד הקימו קן השוה'צ בעיירה.לקראת סיום לימודיו כבר היה הבולט בקינים בסביבה. בתנועה היציעו לו ליהיות פעיל תנועתי באיזור, הוא סרב בטענה שחייב להגשים כמו חבריו ולצאת לקבוץ הכשרה. כאשר חל עיכוב בהקמת ההכשרה החליט שייקה להיאתר לפניית בית הספר תרבות בעיירה ולשמש כמורה. בו זמנית עסק גם בריכוז הקן השומרי, הקן גדל ופרח.
עם הקמת נקודת ההכשרה יצא שייקה לשם.והיה לאחד ממיסדי קבוץ תל-חי. כדרכו סרב לקבל על עצמו "תפקידים" בנימוק שחייב הוא לעבור הכשרה בעבודות פיזיות...ומסיבה זו סרב לקחת ימי מנוחה כאשר נפצע בידו.תוך ימים אחדים קבל זיהום(אז קראו לזה הרעלת דם) חום גבוה והתמוטט. נלקח לבית חולים,כפסע בינו לבין המוות. הוא צלח את המחל�� אך נחלש מאוד וחויב בהחלמה ארוכה...בהנהגה הראשית של השוה'צ הצליחו לשכנעו לבוא לורשה ולעסוק בעבודה "מנהלית". אחר�� תקופת ההחלמה ביקשו אנשי ההנהגה הראשית שקבוץ תל-חי ישחרר את שייקה לעבודה קבועה במרכז. המצב בתנועה היה קשה ושייקה הסכים,בתנאי, שקבוץ תל-חי יחליט בחיוב. אחרי ויכוחים ארוכים נתקבלה החלטתו החיובית של הקבוץ. שייקה החל פעילותו בהנהגה הראשית בורשה במלוי תפקידים זעירים. עד מהרה בלט ביכולתו ליצור יחסי עבודה חבריים טובים עם אנשי ההנהגה וא��שי בתנועה בביקוריו התכופים בקיני התנועה בעיירות ובערים. היה שליח ההנהגה לקבוצי ההכשרה לצורך אישור המועמדים לקבלת סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. תפקיד קשה מבחינה חברתית,ומלא אותו בהצלחה. היה בין מארגני העליה הבלתי לגלית ארצה, ליווה שיירות של רכבות עד לחופי הים התיכון,דרך איטליה והים השחור דרך רומניה. בהצלחה רבה. בשנת 1936 נשלח ע"י הה��הגה לארגן עזרה לעשרות אלפי יהודים שגורשו לפולין בחורף קשה. כנואם מוכשר ביידיש ייצג את "גוש ארץ ישראל העובדת" ב��צרות הענקיות נגד הוצאתו להורג של שלומה בן יוסף. שייקה רכש אימונם של הנהגות התנועות המתחרות והתנועות האחיות. ב��וגוסט 1939 נבחר כציר לקונגרס הציוני שהתכנס בשווייץ.
בסוף הקונגרס פלשה גרמניה לפולין. נשכרה אוניה שהובילה את כל הצירים ארצה. שייקה הרגיש מחובתו לחזור לפולין ליהיות עם התנועה בימי המלחמה הקשים. בדרכים עקלקלות היגיע יחד עם שניים מצירי הגוש לגבול רומניה פולין.אותו חצו ברגל,פעולות המלחמה היו בעיצומן, תוך כמה ימי נדודים היגיעו לורשה שכבר היתה תחת הפצצות האויר. כונסה הנהגת חרום,נעשו הכנות להתנגדות לגרמנים.הגרמנים שמו מצור על העיר, פצצות ופגז��ם פגעו בבתי אזרחים, היו הרוגים רבים, לא היה חשמל, מים שאבו מנהר הוויסלה בדליים.כעבור שלושה שבועות של לחימה,החליט הצבא הפולני להיכנע. כל הגברים מגיל 18 נקראו לצאת את וורשה פן יוכרזו כשבויים. ההנהגה הראשית קראה לכל חברי התנועה מעל גיל14-15 להצטרף להמוני הנוטשים את וורשה לכיוון הגבול הרוסי החדש. הליכה בלילות בדרכים צדדיות כדי להימנע מהפצצות ביום.את הגבול חצה בלילה בסכנת נפשות. יחסם של שלטונות ברית המועצות ליהודים היה טוב,אך החלו מאסרים של פעילי התנועות הציוניות. ההנהגה במחתרת כיוונה את חברי התנועה בשטח הסובייטי לנוע לכיוון איזור ווילנה אותה צירפו למדי��ת ליטא, שעדיין לא שלטו בה הסובייטים. כאלף אנשי השוה"צ הגיעו לווילנה ואורגנו בבתים של שלטונות פולין שהתרוקנו...
שייקה היה מוותיקי ההנהגה של השוה"צ וממנהיגיה, שהתרכזו בוילנה בחיפוש דרכים להפעלת התנועה בפולין הכבושה,וחיפוש דרכי עליה. שייקה התנדב לצאת עם המסתננים לוורשה,שתחת הכיבוש הגרמני,אך ההנהגה סרבה לאשר את יציאתו. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת גרמניה רוסיה הצליח יחד עם קבוצות חברים להגיע לארץ ישראל.
התקבל כחבר בקבוץ מסילות(תל חי בפולין)והפך להיות שליח מתריע בשער כלפי הנהגת התנועה והמוסדות ,מטעם עצמו,מתוך רגש עמוק למצב יהודי פולין, וחברי התנועה ב��ולין ובכל מזרח איופה. במשך חדשים נדד בין המוסדות, התריע ניסה לשכנע, ואף הציע עצמו לשליחות לשם,לבד.או עם צוות. אך חוסר המודעות בארץ למצב היהודים תחת שלטון הנאצים, ולאשר מתרחש שם! אך כאשר מפקדת ההגנה הציעה לו לצאת לפרס במדי ק��ין בריטי,כדי לנסות ליצור קשר עם אנשי התנועות בעומק רוסיה, מיד הסכים,למרות שזמן קצר לפני כן נישא לחנה ויחד עברו לקבוץ עין-השופט. בתנאים קשים של מחתרת ,הצליח ליצור קשר עם רבים מאנשי התנועות שחיו כפליטים בארצות אסיה הסובייטית, ולהעביר להם סיוע במזון וכסף. כך שנה וחצי, עד שהמשלחת הוחזרה ארצה. בקבוץ עסק בהוראה בבית הספר במשך שנתיים. ושו�� התנדב לצאת לאירופה הכבושה להציל יהודים.. חודש אחרי הולדת ביתו חגית יצא בחורף 44 בחשאי,לאיטליה המשוחררת משם החל בפעילות של העלאת יהודים ארצה בעליה בלתי לגלית. מאיטליה התקדם בעקבות צבאות הברית ליוגוסלביה,משם,דרך שטחים משו��ררים ,הצליח להגיע לעיר לובלין פולין שבועות אחדים אחרי שחרורה בידי הצבא האדום. זכה לקדם פני חברי תנועה רבים שחזרו ברכבות ממזרח רוסיה. ארגן אותם בקבוצות(קבוצים) הסדיר עזרה ועם שחרור פולין התקדם איתם לוורשה, לודז'. וכאשר הוח��ט לעזוב את פולין,היה בין ראשי המארגנים של הבריחה. ושוב בניירות מזויפים חזר ארצה. נכנס לעבודת ההוראה. לא עבר זמן רב ונקרא שוב לפעילות בתנועה, הפעם לריכוז ההנהגה העליונה של השומר הצעיר בעולם. תפקיד אותו מילא תוכן רב, תוך זמן קצר הצליח להפעיל התנועה בארצות אירופה בארה"ב, ארגנטינה,ודרום אמריקה.עקב היכרותו עם התנועות בעולם, היה למועמד המועדף לשליחות תנועתית לארגנטינה,לשם יצא הפעם, עם חנה אשתו ושני ילדיו. כישרונו של שייקה בלימוד שפות עמד לו בבוא�� לארגנטינה, לנהל את התנועה. יכולתו ביצירת קשרים עם אנשים במוסדות וחניכים בתנועה עמדה לו גם שם. תוך זמן קצר התבלט לא רק בתנועה,גם המדינה נעזרה בו רבות. ארבע שנים עשה בשליחות זו. ובשובו ארצה בטוח היה, שזה תפקידו הציבורי האחרון,"ועת לעשות לביתי". רק זמן קצר יחסית נהנה שייקה מחיי משפחה וקבוץ שלווים. התקופה היתה של ירידתה האיטית של בריה"מ כמעצמה עולמית. מדינת ישראל ויהדות העולם בקשו לפתוח בפעולת הצלה של יהודי בריה"מ, שהיו מנותקים משאר חלקי היהדות . נפתח מסע כל עולמי בדרישה "שחררו את עמי".שליחים נשלחו לכל חלקי העולם לגיוס דעת הקהל למען מטרה זו. ממוסדות המדינה פנו לשייקה ולקבוץ עין-השופט לאפשר לו לצאת כרכז הפעילות בארצות דרום אמריקה.שליטתו בשפה הספרדית,היכרותו עם מדי��ות דרום אמריקה,מנהיגיה,ושכבת האינטלקטואלים שלה,גרמו לבחירתו ע"י מוסדות המדינה כמתאים ביותר לתפקיד. שייקה ראה בהצעה זו, המשך פעילותו להצלת יהודים והבאתם לישראל. אחרי דיונים והתלבטיות רבים, יצא שייקה עם רעייתו חנה לארגנטינה, הפעם בתור דיפלומט של מדינת ישראל.
במרץ האופייני לו החל שייקה את פעילותו בקרב האינטלקטואלים בארצות דרום ��מריקה ובגבוי סמוי של שלטונות אותן המדינת. בין היתר יזם והוציא לאור,יחד עם הבולטים מקרב אנשי הרוח שני ירחונים בספרדית ואנגלית. נערכו כנסים ועצרות המוניות בבירות המדינות. מכולם יצאה תביעה "שלח את עמי". שייקה היה בין היוזמים של שתי ועידות בריסל בהן השתתפו גם עשרות רבות של אנשי רוח ,תרבות ופוליטיקה מדרום אמריקה. כך ללא לאות ,כאשר המטרה הקדושה של הצלת יהדות ברית המועצות לנגד עיניו תמיד,מבלי לשמו על בריאותו,המשיך כמעט ארבע שנים, ואז חלה במחלה ממארת. טובי הרופאים בארגנטינה ובארץ עמלו קשה כדי להצילו...נפטר ביולי 1979 צעיר ברוחו ונפשו.
בהלוויה בעין השופט הש��תפו נציגי ועדי אנשי הרוח מכל דרום אמריקה. כאלה היו חייו של שייקה, אשר האמין בכל נימי נפשו והגשים את חלום שובו ש�� העם היהודי לארצו. מצער מאד וכואב ששייקה לא זכה לראות בעלית יהודי ברית המועצות.

21 SEP 1912
טריסק turisk, פולין
עין השופט
5 JUL 1979
עין השופט
ויינר, נטע-דוד
פסיה
ויינר, שושנה
ויינר, שמעון
ויינר, משה
ויינר, פסח
ויינר, ישעיהו-שייקה
סנדל, חנה
rayzel
hasid, yehiel
רייזל
ויינר, ישעיהו
ווינר, חגית

ישעיהו(שייקה) ויינר
(ממנהיגי השומר הצעיר בפולין)


ישעיהו (שייקה) ויינר נולד בטריסק בשנת 1912 לנטע ופסיה ויינר. אביו בעל מפעל ללבנים,היה בוגר ישיבה וסמיכות לרבנות שנתפס לרעיון שיבת ציון והציונות. בהיוולד שייקה החליט נטע ויינר יחד עם אזרחים צעירים להקים ב��יירה בית ספר ושפת ההוראה שלו עברית ויידיש. מעשה זה גרם להכרזת חרם על כל הקבוצה, לא נתנו להם להתפלל בבית הכנסת ש�� העיירה.
נטע ויינר וכל אנשי הקבוצה הגיבו ע'י הקמת בית כנסת עצמאי-ציוני.כך זכה שייקה ליהיות בין הילדים הראשו��ים בעיירה שכלל לא למדו בחדר,ובגיל שלוש וחצי ניהיה לתלמיד כיתה א' בבית הספר. בבית הספר דיברו עברית,כל המקצועות נלמדו בעברית(מלבד המקצועות הפולניים)עם סיום בית הספר נשלח שייקה ללמוד בגימנסיה "תרבות" בעיר הסמוכה-קובל. שם פרח�� כל תנועות הנוער הציוניות.
שייקה התלבייט ובסוף הצטרף לתנועת השומר הצעיר. שייקה היה תלמיד מצטיין אך הקדיש ז��ן רב לתנועה. השתתף בסמינרים וכנסים תנועתיים, תוך זמן קצר רכש חברים רבים ונעשה לאחד החניכים הבולטים בקן. בשובו ��ביתה לחופש מלימודים התלוו איליו חברים מהגמנסיה,יחד הקימו קן השוה'צ בעיירה.לקראת סיום לימודיו כבר היה הבולט בקינים בסביבה. בתנועה היציעו לו ליהיות פעיל תנועתי באיזור, הוא סרב בטענה שחייב להגשים כמו חבריו ולצאת לקבוץ הכשרה. כאשר חל עיכוב בהקמת ההכשרה החליט שייקה להיאתר לפניית בית הספר תרבות בעיירה ולשמש כמורה. בו זמנית עסק גם בריכוז הקן השומרי, הקן גדל ופרח.
עם הקמת נקודת ההכשרה יצא שייקה לשם.והיה לאחד ממיסדי קבוץ תל-חי. כדרכו סרב לקבל על עצמו "תפקידים" בנימוק שחייב הוא לעבור הכשרה בעבודות פיזיות...ומסיבה זו סרב לקחת ימי מנוחה כאשר נפצע בידו.תוך ימים אחדים קבל זיהום(אז קראו לזה הרעלת דם) חום גבוה והתמוטט. נלקח לבית חולים,כפסע בינו לבין המוות. הוא צלח את המחל�� אך נחלש מאוד וחויב בהחלמה ארוכה...בהנהגה הראשית של השוה'צ הצליחו לשכנעו לבוא לורשה ולעסוק בעבודה "מנהלית". אחר�� תקופת ההחלמה ביקשו אנשי ההנהגה הראשית שקבוץ תל-חי ישחרר את שייקה לעבודה קבועה במרכז. המצב בתנועה היה קשה ושייקה הסכים,בתנאי, שקבוץ תל-חי יחליט בחיוב. אחרי ויכוחים ארוכים נתקבלה החלטתו החיובית של הקבוץ. שייקה החל פעילותו בהנהגה הראשית בורשה במלוי תפקידים זעירים. עד מהרה בלט ביכולתו ליצור יחסי עבודה חבריים טובים עם אנשי ההנהגה וא��שי בתנועה בביקוריו התכופים בקיני התנועה בעיירות ובערים. היה שליח ההנהגה לקבוצי ההכשרה לצורך אישור המועמדים לקבלת סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. תפקיד קשה מבחינה חברתית,ומלא אותו בהצלחה. היה בין מארגני העליה הבלתי לגלית ארצה, ליווה שיירות של רכבות עד לחופי הים התיכון,דרך איטליה והים השחור דרך רומניה. בהצלחה רבה. בשנת 1936 נשלח ע"י הה��הגה לארגן עזרה לעשרות אלפי יהודים שגורשו לפולין בחורף קשה. כנואם מוכשר ביידיש ייצג את "גוש ארץ ישראל העובדת" ב��צרות הענקיות נגד הוצאתו להורג של שלומה בן יוסף. שייקה רכש אימונם של הנהגות התנועות המתחרות והתנועות האחיות. ב��וגוסט 1939 נבחר כציר לקונגרס הציוני שהתכנס בשווייץ.
בסוף הקונגרס פלשה גרמניה לפולין. נשכרה אוניה שהובילה את כל הצירים ארצה. שייקה הרגיש מחובתו לחזור לפולין ליהיות עם התנועה בימי המלחמה הקשים. בדרכים עקלקלות היגיע יחד עם שניים מצירי הגוש לגבול רומניה פולין.אותו חצו ברגל,פעולות המלחמה היו בעיצומן, תוך כמה ימי נדודים היגיעו לורשה שכבר היתה תחת הפצצות האויר. כונסה הנהגת חרום,נעשו הכנות להתנגדות לגרמנים.הגרמנים שמו מצור על העיר, פצצות ופגז��ם פגעו בבתי אזרחים, היו הרוגים רבים, לא היה חשמל, מים שאבו מנהר הוויסלה בדליים.כעבור שלושה שבועות של לחימה,החליט הצבא הפולני להיכנע. כל הגברים מגיל 18 נקראו לצאת את וורשה פן יוכרזו כשבויים. ההנהגה הראשית קראה לכל חברי התנועה מעל גיל14-15 להצטרף להמוני הנוטשים את וורשה לכיוון הגבול הרוסי החדש. הליכה בלילות בדרכים צדדיות כדי להימנע מהפצצות ביום.את הגבול חצה בלילה בסכנת נפשות. יחסם של שלטונות ברית המועצות ליהודים היה טוב,אך החלו מאסרים של פעילי התנועות הציוניות. ההנהגה במחתרת כיוונה את חברי התנועה בשטח הסובייטי לנוע לכיוון איזור ווילנה אותה צירפו למדי��ת ליטא, שעדיין לא שלטו בה הסובייטים. כאלף אנשי השוה"צ הגיעו לווילנה ואורגנו בבתים של שלטונות פולין שהתרוקנו...
שייקה היה מוותיקי ההנהגה של השוה"צ וממנהיגיה, שהתרכזו בוילנה בחיפוש דרכים להפעלת התנועה בפולין הכבושה,וחיפוש דרכי עליה. שייקה התנדב לצאת עם המסתננים לוורשה,שתחת הכיבוש הגרמני,אך ההנהגה סרבה לאשר את יציאתו. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת גרמניה רוסיה הצליח יחד עם קבוצות חברים להגיע לארץ ישראל.
התקבל כחבר בקבוץ מסילות(תל חי בפולין)והפך להיות שליח מתריע בשער כלפי הנהגת התנועה והמוסדות ,מטעם עצמו,מתוך רגש עמוק למצב יהודי פולין, וחברי התנועה ב��ולין ובכל מזרח איופה. במשך חדשים נדד בין המוסדות, התריע ניסה לשכנע, ואף הציע עצמו לשליחות לשם,לבד.או עם צוות. אך חוסר המודעות בארץ למצב היהודים תחת שלטון הנאצים, ולאשר מתרחש שם! אך כאשר מפקדת ההגנה הציעה לו לצאת לפרס במדי ק��ין בריטי,כדי לנסות ליצור קשר עם אנשי התנועות בעומק רוסיה, מיד הסכים,למרות שזמן קצר לפני כן נישא לחנה ויחד עברו לקבוץ עין-השופט. בתנאים קשים של מחתרת ,הצליח ליצור קשר עם רבים מאנשי התנועות שחיו כפליטים בארצות אסיה הסובייטית, ולהעביר להם סיוע במזון וכסף. כך שנה וחצי, עד שהמשלחת הוחזרה ארצה. בקבוץ עסק בהוראה בבית הספר במשך שנתיים. ושו�� התנדב לצאת לאירופה הכבושה להציל יהודים.. חודש אחרי הולדת ביתו חגית יצא בחורף 44 בחשאי,לאיטליה המשוחררת משם החל בפעילות של העלאת יהודים ארצה בעליה בלתי לגלית. מאיטליה התקדם בעקבות צבאות הברית ליוגוסלביה,משם,דרך שטחים משו��ררים ,הצליח להגיע לעיר לובלין פולין שבועות אחדים אחרי שחרורה בידי הצבא האדום. זכה לקדם פני חברי תנועה רבים שחזרו ברכבות ממזרח רוסיה. ארגן אותם בקבוצות(קבוצים) הסדיר עזרה ועם שחרור פולין התקדם איתם לוורשה, לודז'. וכאשר הוח��ט לעזוב את פולין,היה בין ראשי המארגנים של הבריחה. ושוב בניירות מזויפים חזר ארצה. נכנס לעבודת ההוראה. לא עבר זמן רב ונקרא שוב לפעילות בתנועה, הפעם לריכוז ההנהגה העליונה של השומר הצעיר בעולם. תפקיד אותו מילא תוכן רב, תוך זמן קצר הצליח להפעיל התנועה בארצות אירופה בארה"ב, ארגנטינה,ודרום אמריקה.עקב היכרותו עם התנועות בעולם, היה למועמד המועדף לשליחות תנועתית לארגנטינה,לשם יצא הפעם, עם חנה אשתו ושני ילדיו. כישרונו של שייקה בלימוד שפות עמד לו בבוא�� לארגנטינה, לנהל את התנועה. יכולתו ביצירת קשרים עם אנשים במוסדות וחניכים בתנועה עמדה לו גם שם. תוך זמן קצר התבלט לא רק בתנועה,גם המדינה נעזרה בו רבות. ארבע שנים עשה בשליחות זו. ובשובו ארצה בטוח היה, שזה תפקידו הציבורי האחרון,"ועת לעשות לביתי". רק זמן קצר יחסית נהנה שייקה מחיי משפחה וקבוץ שלווים. התקופה היתה של ירידתה האיטית של בריה"מ כמעצמה עולמית. מדינת ישראל ויהדות העולם בקשו לפתוח בפעולת הצלה של יהודי בריה"מ, שהיו מנותקים משאר חלקי היהדות . נפתח מסע כל עולמי בדרישה "שחררו את עמי".שליחים נשלחו לכל חלקי העולם לגיוס דעת הקהל למען מטרה זו. ממוסדות המדינה פנו לשייקה ולקבוץ עין-השופט לאפשר לו לצאת כרכז הפעילות בארצות דרום אמריקה.שליטתו בשפה הספרדית,היכרותו עם מדי��ות דרום אמריקה,מנהיגיה,ושכבת האינטלקטואלים שלה,גרמו לבחירתו ע"י מוסדות המדינה כמתאים ביותר לתפקיד. שייקה ראה בהצעה זו, המשך פעילותו להצלת יהודים והבאתם לישראל. אחרי דיונים והתלבטיות רבים, יצא שייקה עם רעייתו חנה לארגנטינה, הפעם בתור דיפלומט של מדינת ישראל.
במרץ האופייני לו החל שייקה את פעילותו בקרב האינטלקטואלים בארצות דרום ��מריקה ובגבוי סמוי של שלטונות אותן המדינת. בין היתר יזם והוציא לאור,יחד עם הבולטים מקרב אנשי הרוח שני ירחונים בספרדית ואנגלית. נערכו כנסים ועצרות המוניות בבירות המדינות. מכולם יצאה תביעה "שלח את עמי". שייקה היה בין היוזמים של שתי ועידות בריסל בהן השתתפו גם עשרות רבות של אנשי רוח ,תרבות ופוליטיקה מדרום אמריקה. כך ללא לאות ,כאשר המטרה הקדושה של הצלת יהדות ברית המועצות לנגד עיניו תמיד,מבלי לשמו על בריאותו,המשיך כמעט ארבע שנים, ואז חלה במחלה ממארת. טובי הרופאים בארגנטינה ובארץ עמלו קשה כדי להצילו...נפטר ביולי 1979 צעיר ברוחו ונפשו.
בהלוויה בעין השופט הש��תפו נציגי ועדי אנשי הרוח מכל דרום אמריקה. כאלה היו חייו של שייקה, אשר האמין בכל נימי נפשו והגשים את חלום שובו ש�� העם היהודי לארצו. מצער מאד וכואב ששייקה לא זכה לראות בעלית יהודי ברית המועצות.

This information is based on family tree no. 12592 as recorded at the Douglas E.Goldman Jewish Genealogy Center at ANU Museum of the Jewish People.
פסיה
ויינר, נטע-דוד
ווינר, חגית
ויינר, ישעיהו-שייקה
rayzel
hasid, yehiel
רייזל
ויינר, ישעיהו
סנדל, חנה
ויינר, שושנה
ויינר, שמעון
ויינר, משה
ויינר, פסח

ישעיהו(שייקה) ויינר
(ממנהיגי השומר הצעיר בפולין)


ישעיהו (שייקה) ויינר נולד בטריסק בשנת 1912 לנטע ופסיה ויינר. אביו בעל מפעל ללבנים,היה בוגר ישיבה וסמיכות לרבנות שנתפס לרעיון שיבת ציון והציונות. בהיוולד שייקה החליט נטע ויינר יחד עם אזרחים צעירים להקים ב��יירה בית ספר ושפת ההוראה שלו עברית ויידיש. מעשה זה גרם להכרזת חרם על כל הקבוצה, לא נתנו להם להתפלל בבית הכנסת ש�� העיירה.
נטע ויינר וכל אנשי הקבוצה הגיבו ע'י הקמת בית כנסת עצמאי-ציוני.כך זכה שייקה ליהיות בין הילדים הראשו��ים בעיירה שכלל לא למדו בחדר,ובגיל שלוש וחצי ניהיה לתלמיד כיתה א' בבית הספר. בבית הספר דיברו עברית,כל המקצועות נלמדו בעברית(מלבד המקצועות הפולניים)עם סיום בית הספר נשלח שייקה ללמוד בגימנסיה "תרבות" בעיר הסמוכה-קובל. שם פרח�� כל תנועות הנוער הציוניות.
שייקה התלבייט ובסוף הצטרף לתנועת השומר הצעיר. שייקה היה תלמיד מצטיין אך הקדיש ז��ן רב לתנועה. השתתף בסמינרים וכנסים תנועתיים, תוך זמן קצר רכש חברים רבים ונעשה לאחד החניכים הבולטים בקן. בשובו ��ביתה לחופש מלימודים התלוו איליו חברים מהגמנסיה,יחד הקימו קן השוה'צ בעיירה.לקראת סיום לימודיו כבר היה הבולט בקינים בסביבה. בתנועה היציעו לו ליהיות פעיל תנועתי באיזור, הוא סרב בטענה שחייב להגשים כמו חבריו ולצאת לקבוץ הכשרה. כאשר חל עיכוב בהקמת ההכשרה החליט שייקה להיאתר לפניית בית הספר תרבות בעיירה ולשמש כמורה. בו זמנית עסק גם בריכוז הקן השומרי, הקן גדל ופרח.
עם הקמת נקודת ההכשרה יצא שייקה לשם.והיה לאחד ממיסדי קבוץ תל-חי. כדרכו סרב לקבל על עצמו "תפקידים" בנימוק שחייב הוא לעבור הכשרה בעבודות פיזיות...ומסיבה זו סרב לקחת ימי מנוחה כאשר נפצע בידו.תוך ימים אחדים קבל זיהום(אז קראו לזה הרעלת דם) חום גבוה והתמוטט. נלקח לבית חולים,כפסע בינו לבין המוות. הוא צלח את המחל�� אך נחלש מאוד וחויב בהחלמה ארוכה...בהנהגה הראשית של השוה'צ הצליחו לשכנעו לבוא לורשה ולעסוק בעבודה "מנהלית". אחר�� תקופת ההחלמה ביקשו אנשי ההנהגה הראשית שקבוץ תל-חי ישחרר את שייקה לעבודה קבועה במרכז. המצב בתנועה היה קשה ושייקה הסכים,בתנאי, שקבוץ תל-חי יחליט בחיוב. אחרי ויכוחים ארוכים נתקבלה החלטתו החיובית של הקבוץ. שייקה החל פעילותו בהנהגה הראשית בורשה במלוי תפקידים זעירים. עד מהרה בלט ביכולתו ליצור יחסי עבודה חבריים טובים עם אנשי ההנהגה וא��שי בתנועה בביקוריו התכופים בקיני התנועה בעיירות ובערים. היה שליח ההנהגה לקבוצי ההכשרה לצורך אישור המועמדים לקבלת סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. תפקיד קשה מבחינה חברתית,ומלא אותו בהצלחה. היה בין מארגני העליה הבלתי לגלית ארצה, ליווה שיירות של רכבות עד לחופי הים התיכון,דרך איטליה והים השחור דרך רומניה. בהצלחה רבה. בשנת 1936 נשלח ע"י הה��הגה לארגן עזרה לעשרות אלפי יהודים שגורשו לפולין בחורף קשה. כנואם מוכשר ביידיש ייצג את "גוש ארץ ישראל העובדת" ב��צרות הענקיות נגד הוצאתו להורג של שלומה בן יוסף. שייקה רכש אימונם של הנהגות התנועות המתחרות והתנועות האחיות. ב��וגוסט 1939 נבחר כציר לקונגרס הציוני שהתכנס בשווייץ.
בסוף הקונגרס פלשה גרמניה לפולין. נשכרה אוניה שהובילה את כל הצירים ארצה. שייקה הרגיש מחובתו לחזור לפולין ליהיות עם התנועה בימי המלחמה הקשים. בדרכים עקלקלות היגיע יחד עם שניים מצירי הגוש לגבול רומניה פולין.אותו חצו ברגל,פעולות המלחמה היו בעיצומן, תוך כמה ימי נדודים היגיעו לורשה שכבר היתה תחת הפצצות האויר. כונסה הנהגת חרום,נעשו הכנות להתנגדות לגרמנים.הגרמנים שמו מצור על העיר, פצצות ופגז��ם פגעו בבתי אזרחים, היו הרוגים רבים, לא היה חשמל, מים שאבו מנהר הוויסלה בדליים.כעבור שלושה שבועות של לחימה,החליט הצבא הפולני להיכנע. כל הגברים מגיל 18 נקראו לצאת את וורשה פן יוכרזו כשבויים. ההנהגה הראשית קראה לכל חברי התנועה מעל גיל14-15 להצטרף להמוני הנוטשים את וורשה לכיוון הגבול הרוסי החדש. הליכה בלילות בדרכים צדדיות כדי להימנע מהפצצות ביום.את הגבול חצה בלילה בסכנת נפשות. יחסם של שלטונות ברית המועצות ליהודים היה טוב,אך החלו מאסרים של פעילי התנועות הציוניות. ההנהגה במחתרת כיוונה את חברי התנועה בשטח הסובייטי לנוע לכיוון איזור ווילנה אותה צירפו למדי��ת ליטא, שעדיין לא שלטו בה הסובייטים. כאלף אנשי השוה"צ הגיעו לווילנה ואורגנו בבתים של שלטונות פולין שהתרוקנו...
שייקה היה מוותיקי ההנהגה של השוה"צ וממנהיגיה, שהתרכזו בוילנה בחיפוש דרכים להפעלת התנועה בפולין הכבושה,וחיפוש דרכי עליה. שייקה התנדב לצאת עם המסתננים לוורשה,שתחת הכיבוש הגרמני,אך ההנהגה סרבה לאשר את יציאתו. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת גרמניה רוסיה הצליח יחד עם קבוצות חברים להגיע לארץ ישראל.
התקבל כחבר בקבוץ מסילות(תל חי בפולין)והפך להיות שליח מתריע בשער כלפי הנהגת התנועה והמוסדות ,מטעם עצמו,מתוך רגש עמוק למצב יהודי פולין, וחברי התנועה ב��ולין ובכל מזרח איופה. במשך חדשים נדד בין המוסדות, התריע ניסה לשכנע, ואף הציע עצמו לשליחות לשם,לבד.או עם צוות. אך חוסר המודעות בארץ למצב היהודים תחת שלטון הנאצים, ולאשר מתרחש שם! אך כאשר מפקדת ההגנה הציעה לו לצאת לפרס במדי ק��ין בריטי,כדי לנסות ליצור קשר עם אנשי התנועות בעומק רוסיה, מיד הסכים,למרות שזמן קצר לפני כן נישא לחנה ויחד עברו לקבוץ עין-השופט. בתנאים קשים של מחתרת ,הצליח ליצור קשר עם רבים מאנשי התנועות שחיו כפליטים בארצות אסיה הסובייטית, ולהעביר להם סיוע במזון וכסף. כך שנה וחצי, עד שהמשלחת הוחזרה ארצה. בקבוץ עסק בהוראה בבית הספר במשך שנתיים. ושו�� התנדב לצאת לאירופה הכבושה להציל יהודים.. חודש אחרי הולדת ביתו חגית יצא בחורף 44 בחשאי,לאיטליה המשוחררת משם החל בפעילות של העלאת יהודים ארצה בעליה בלתי לגלית. מאיטליה התקדם בעקבות צבאות הברית ליוגוסלביה,משם,דרך שטחים משו��ררים ,הצליח להגיע לעיר לובלין פולין שבועות אחדים אחרי שחרורה בידי הצבא האדום. זכה לקדם פני חברי תנועה רבים שחזרו ברכבות ממזרח רוסיה. ארגן אותם בקבוצות(קבוצים) הסדיר עזרה ועם שחרור פולין התקדם איתם לוורשה, לודז'. וכאשר הוח��ט לעזוב את פולין,היה בין ראשי המארגנים של הבריחה. ושוב בניירות מזויפים חזר ארצה. נכנס לעבודת ההוראה. לא עבר זמן רב ונקרא שוב לפעילות בתנועה, הפעם לריכוז ההנהגה העליונה של השומר הצעיר בעולם. תפקיד אותו מילא תוכן רב, תוך זמן קצר הצליח להפעיל התנועה בארצות אירופה בארה"ב, ארגנטינה,ודרום אמריקה.עקב היכרותו עם התנועות בעולם, היה למועמד המועדף לשליחות תנועתית לארגנטינה,לשם יצא הפעם, עם חנה אשתו ושני ילדיו. כישרונו של שייקה בלימוד שפות עמד לו בבוא�� לארגנטינה, לנהל את התנועה. יכולתו ביצירת קשרים עם אנשים במוסדות וחניכים בתנועה עמדה לו גם שם. תוך זמן קצר התבלט לא רק בתנועה,גם המדינה נעזרה בו רבות. ארבע שנים עשה בשליחות זו. ובשובו ארצה בטוח היה, שזה תפקידו הציבורי האחרון,"ועת לעשות לביתי". רק זמן קצר יחסית נהנה שייקה מחיי משפחה וקבוץ שלווים. התקופה היתה של ירידתה האיטית של בריה"מ כמעצמה עולמית. מדינת ישראל ויהדות העולם בקשו לפתוח בפעולת הצלה של יהודי בריה"מ, שהיו מנותקים משאר חלקי היהדות . נפתח מסע כל עולמי בדרישה "שחררו את עמי".שליחים נשלחו לכל חלקי העולם לגיוס דעת הקהל למען מטרה זו. ממוסדות המדינה פנו לשייקה ולקבוץ עין-השופט לאפשר לו לצאת כרכז הפעילות בארצות דרום אמריקה.שליטתו בשפה הספרדית,היכרותו עם מדי��ות דרום אמריקה,מנהיגיה,ושכבת האינטלקטואלים שלה,גרמו לבחירתו ע"י מוסדות המדינה כמתאים ביותר לתפקיד. שייקה ראה בהצעה זו, המשך פעילותו להצלת יהודים והבאתם לישראל. אחרי דיונים והתלבטיות רבים, יצא שייקה עם רעייתו חנה לארגנטינה, הפעם בתור דיפלומט של מדינת ישראל.
במרץ האופייני לו החל שייקה את פעילותו בקרב האינטלקטואלים בארצות דרום ��מריקה ובגבוי סמוי של שלטונות אותן המדינת. בין היתר יזם והוציא לאור,יחד עם הבולטים מקרב אנשי הרוח שני ירחונים בספרדית ואנגלית. נערכו כנסים ועצרות המוניות בבירות המדינות. מכולם יצאה תביעה "שלח את עמי". שייקה היה בין היוזמים של שתי ועידות בריסל בהן השתתפו גם עשרות רבות של אנשי רוח ,תרבות ופוליטיקה מדרום אמריקה. כך ללא לאות ,כאשר המטרה הקדושה של הצלת יהדות ברית המועצות לנגד עיניו תמיד,מבלי לשמו על בריאותו,המשיך כמעט ארבע שנים, ואז חלה במחלה ממארת. טובי הרופאים בארגנטינה ובארץ עמלו קשה כדי להצילו...נפטר ביולי 1979 צעיר ברוחו ונפשו.
בהלוויה בעין השופט הש��תפו נציגי ועדי אנשי הרוח מכל דרום אמריקה. כאלה היו חייו של שייקה, אשר האמין בכל נימי נפשו והגשים את חלום שובו ש�� העם היהודי לארצו. מצער מאד וכואב ששייקה לא זכה לראות בעלית יהודי ברית המועצות.