חנה ארנדט

חנה ארנדט (1906-1975), תיאורטיקנית פוליטית, שנולדה למשפחה מהמעמד בינוני בהנובר, גרמניה, למדה באוניברסיטאות גרמניות ועם עליית הנאצים לשלטון נמלטה לפריז, שם ניהלה את עליית הנוער בשנים 1935-1938.

כשכבשו הנאצים את צרפת נכלאה ארנדט, אבל לבסוף הצליחה להימלט לארה"ב ב-1941. באמריקה ארנדט הייתה המנהלת האקדמית של הוועדה ליחסים עם היהודים (Conference on Jewish Relations) ועורכת ראשית של הוצאת שוקן. משנת 1948-1952 היא ניהלה את הארגון להצלת התרבות היהודית וטיפוחה. ארנדט לימדה באוניברסיטת שיקגו ובבית הספר החדש למחקר חברתי בניו יורק. הספרים שלה, במיוחד "מקורות טוטליטריים" (1951) זכו לשבחים מקיר לקיר.

ספרה "אייכמן בירושלים; דו"ח על הבנאליות של רוע" מ-1963 עורר מחלוקת רבה בעולם היהודי היות ותיאר את הרוע של אייכמן כבנאלי, ובנוסף ביקר את יהודי אירופה על כך שלא הפעילו התנגדות מספקת בתקופת השואה.