חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
1 \ 5
נמחקו
נוספו
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי מיאמי

מיאמי Miami

שטח עירוני הכולל את הערים מיאמי, מיאמי-ביץ', ועוד 24 יישובים עירוניים; בדרום פלורידה, ארצות-הברית.

היהודים הראשונים התיישבו באזור בסוף המאה ה- 19, רובם היו חנוונים. ב-1912 היה מספרם 75, ואיזידור כהן, אחד משלושת הוותיקים במקום, הקים את בית-הכנסת הראשון "בני-ציון". בית הכנסת התארגן מחדש ב-1917 בשם "בית דוד". כעבור חמש שנים הוקם בית- הספר היהודי הראשון. ב-1922 פרשה הקבוצה הרפורמית וייסדה את "היכל ישראל", שהיה בית-הכנסת היפה ביותר בסביבה, עד להגירה הגדולה. ערב מלחמת-העולם השנייה (1939) ואחריה, היו באיזור ארבעה בתי-כנסת.

בסוף שנות העשרים הוקמו סניפים של "בני-ברית", "הדסה", "חוג הפועלים" וארגונים אחרים, וכן אגודה ציונית.

ב-1930 מנה היישוב היהודי 3,500 נפש, ביניהם היו עורכי-דין וקבלני בניין רבים שמצאו כר נרחב לפעולתם באיזור המתפתח במהירות. המשבר בעסקי הקרקעות ב- 1926 הביא לאיחוד קרנות העזרה היהודית ב-1938.

ישבו אז במיאמי, בעיקר במיאמי- ביץ', כ-7,500 יהודים. "המרכז היהודי", שהוקם באותם הימים (לימים "היכל עמנואל"), הקיף ב-1970 יותר מ-1,200 משפחות.

בימי מלחמת-העולם השנייה הוקמה עדת "ברית שלום" למשרתים בצבא. בסוף שנות השישים היתה זאת עדה ליבראלית שכללה אלף משפחות ויותר. ב-1944 נוסדה לשכת החינוך היהודית. באותו הזמן פעלו במיאמי רבתי ארבעה בתי-ספר יהודיים; בסוף שנות השישים הגיע מספרם ל-42, ולמדו בהם יותר מ-11,700 תלמיד. מוסדות הנוער היהודי ימה"א ויווה"א, הקיפו אז יותר מ-6,000 חבר. מועצת הנשים היהודיות סייעה לאלפי פליטים יהודים בקובה.

ב-1976 נאמד מספר היהודים במקום ב-225,000 - מן הקהילות הגדולות ביותר ביבשת, "בירת המגביות של יהדות אמריקה".

עיקר עסוקם של יהודי המקום הוא בענף התיירות המתרכז במיאמי-ביץ', שכ- -%85 מתושביה יהודים. רוב בתי-המלון במקום בבעלות או בהנהלה יהודית. הענף השני בחשיבותו ביישוב היהודי במיאמי הוא ענף הבנייה והעיסוק בנכסי מקרקעין, לרבות קרנות הלוואה וחסכון הכרוכים בו. אחריו באים שירותים ומסחר קמעוני, ש-%40 מהם בידי יהודים. מלבד אלה רבים בקרב היהודים בעלי-המקצועות החופשיים, עובדי ציבור, מנהלי חשבונות, יצרנים בענפי הסידקית, הריהוט והנייר.

המעבר לפרברים החדשים והמשופרים, שהתרחש בשנות הששים והשבעים בעיקר בקרב זוגות צעירים, השתקף גם בריבוי בתי-כנסת במקומות החדשים. בצפון מיאמי-ביץ' היו בשנות השבעים לא פחות משבעה בתי כנסת, והגדול בהם "בית תורה" הקיף 665 משפחות. בית הכנסת הרפורמי "בית עם" בדרום-מערב מיאמי החזיק בית-ספר דתי עם של 1,200 תלמידים. ועדת "בית-דוד", שמנתה יותר מ-750 משפחות, הקימה בית-ספר נוסף לילדי הפרברים. במטרופולין כולה רשומות 46 עדות מוכרות, מלבד "מניינים" ובתי- כנסת לעת מצוא. חיי הציבור היהודי מתנהלים סביב בתי-הכנסת, יותר מאשר סביב סניפי הארגונים המקומיים והארציים. גילם הממוצע של תושבי מיאמי-ביץ' בשנות השבעים היה 61, והאיזור כולו התחבב ביותר על יהודים בגיל הפרישה ברחבי אמריקה. בתי- חולים קיימים הורחבו, וכך גם מושב- הזקנים היהודי שנוסד בכספי תורם לא-יהודי ב-1944.

השימוש ביידיש רווח בריכוזם הישנים, קיימים בית-ספר ביידיש ובראדיו משודרת תכנית ביידיש. לעיתון היהודי המקומי באנגלית "גואיש פלורידיאן" (משנת 1927), בעריכת פרד שוחט, תפוצה של 18,000 בערך.

ריבוי המהגרים באיזור גרם להקמת "לאנדסמאנשאפטן" של יוצאי שיקאגו, דטרויט, סט. לואיס וערים אחרות באמריקה, הם מתרכזים סביב בתי-הכנסת ויש להם מוסדות משלהם.

האיזור כולו הוא מרכז חשוב לפעולה ציונית ולתמיכה במגביות הלאומיות. ל"הדסה" בלבד היו בשנת 1971 8,500 חברים רשומים, כמו-כן פעלו במקום שבע קבוצות של "המזרחי" ותשעה סניפים של "נשים למען החלוץ". למגבית המאוחדת של 1967 תרמו לא פחות מ- 17,000 מיהודי המקום, ואיגרות- הערך הישראליות שרכשו אותה השנה הסתכמו ב-6,300,000 דולאר; לא מעטים מיהודי מיאמי רבתי השקיעו בבתי-מלון ובקידוחי נפט בישראל.

יהודים שימשו כראשי-העיר וחברי המועצה העירונית, בעיקר במיאמי-ביץ', והשתלבו בחיים המדיניים בפלורידה כולה.

בשנת 1997 חיו במיאמי רבתי 535,000 יהודים.
סוג מקום:
אזור
מספר פריט:
260060
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי מיאמי
מיאמי Miami

שטח עירוני הכולל את הערים מיאמי, מיאמי-ביץ', ועוד 24 יישובים עירוניים; בדרום פלורידה, ארצות-הברית.

היהודים הראשונים התיישבו באזור בסוף המאה ה- 19, רובם היו חנוונים. ב-1912 היה מספרם 75, ואיזידור כהן, אחד משלושת הוותיקים במקום, הקים את בית-הכנסת הראשון "בני-ציון". בית הכנסת התארגן מחדש ב-1917 בשם "בית דוד". כעבור חמש שנים הוקם בית- הספר היהודי הראשון. ב-1922 פרשה הקבוצה הרפורמית וייסדה את "היכל ישראל", שהיה בית-הכנסת היפה ביותר בסביבה, עד להגירה הגדולה. ערב מלחמת-העולם השנייה (1939) ואחריה, היו באיזור ארבעה בתי-כנסת.

בסוף שנות העשרים הוקמו סניפים של "בני-ברית", "הדסה", "חוג הפועלים" וארגונים אחרים, וכן אגודה ציונית.

ב-1930 מנה היישוב היהודי 3,500 נפש, ביניהם היו עורכי-דין וקבלני בניין רבים שמצאו כר נרחב לפעולתם באיזור המתפתח במהירות. המשבר בעסקי הקרקעות ב- 1926 הביא לאיחוד קרנות העזרה היהודית ב-1938.

ישבו אז במיאמי, בעיקר במיאמי- ביץ', כ-7,500 יהודים. "המרכז היהודי", שהוקם באותם הימים (לימים "היכל עמנואל"), הקיף ב-1970 יותר מ-1,200 משפחות.

בימי מלחמת-העולם השנייה הוקמה עדת "ברית שלום" למשרתים בצבא. בסוף שנות השישים היתה זאת עדה ליבראלית שכללה אלף משפחות ויותר. ב-1944 נוסדה לשכת החינוך היהודית. באותו הזמן פעלו במיאמי רבתי ארבעה בתי-ספר יהודיים; בסוף שנות השישים הגיע מספרם ל-42, ולמדו בהם יותר מ-11,700 תלמיד. מוסדות הנוער היהודי ימה"א ויווה"א, הקיפו אז יותר מ-6,000 חבר. מועצת הנשים היהודיות סייעה לאלפי פליטים יהודים בקובה.

ב-1976 נאמד מספר היהודים במקום ב-225,000 - מן הקהילות הגדולות ביותר ביבשת, "בירת המגביות של יהדות אמריקה".

עיקר עסוקם של יהודי המקום הוא בענף התיירות המתרכז במיאמי-ביץ', שכ- -%85 מתושביה יהודים. רוב בתי-המלון במקום בבעלות או בהנהלה יהודית. הענף השני בחשיבותו ביישוב היהודי במיאמי הוא ענף הבנייה והעיסוק בנכסי מקרקעין, לרבות קרנות הלוואה וחסכון הכרוכים בו. אחריו באים שירותים ומסחר קמעוני, ש-%40 מהם בידי יהודים. מלבד אלה רבים בקרב היהודים בעלי-המקצועות החופשיים, עובדי ציבור, מנהלי חשבונות, יצרנים בענפי הסידקית, הריהוט והנייר.

המעבר לפרברים החדשים והמשופרים, שהתרחש בשנות הששים והשבעים בעיקר בקרב זוגות צעירים, השתקף גם בריבוי בתי-כנסת במקומות החדשים. בצפון מיאמי-ביץ' היו בשנות השבעים לא פחות משבעה בתי כנסת, והגדול בהם "בית תורה" הקיף 665 משפחות. בית הכנסת הרפורמי "בית עם" בדרום-מערב מיאמי החזיק בית-ספר דתי עם של 1,200 תלמידים. ועדת "בית-דוד", שמנתה יותר מ-750 משפחות, הקימה בית-ספר נוסף לילדי הפרברים. במטרופולין כולה רשומות 46 עדות מוכרות, מלבד "מניינים" ובתי- כנסת לעת מצוא. חיי הציבור היהודי מתנהלים סביב בתי-הכנסת, יותר מאשר סביב סניפי הארגונים המקומיים והארציים. גילם הממוצע של תושבי מיאמי-ביץ' בשנות השבעים היה 61, והאיזור כולו התחבב ביותר על יהודים בגיל הפרישה ברחבי אמריקה. בתי- חולים קיימים הורחבו, וכך גם מושב- הזקנים היהודי שנוסד בכספי תורם לא-יהודי ב-1944.

השימוש ביידיש רווח בריכוזם הישנים, קיימים בית-ספר ביידיש ובראדיו משודרת תכנית ביידיש. לעיתון היהודי המקומי באנגלית "גואיש פלורידיאן" (משנת 1927), בעריכת פרד שוחט, תפוצה של 18,000 בערך.

ריבוי המהגרים באיזור גרם להקמת "לאנדסמאנשאפטן" של יוצאי שיקאגו, דטרויט, סט. לואיס וערים אחרות באמריקה, הם מתרכזים סביב בתי-הכנסת ויש להם מוסדות משלהם.

האיזור כולו הוא מרכז חשוב לפעולה ציונית ולתמיכה במגביות הלאומיות. ל"הדסה" בלבד היו בשנת 1971 8,500 חברים רשומים, כמו-כן פעלו במקום שבע קבוצות של "המזרחי" ותשעה סניפים של "נשים למען החלוץ". למגבית המאוחדת של 1967 תרמו לא פחות מ- 17,000 מיהודי המקום, ואיגרות- הערך הישראליות שרכשו אותה השנה הסתכמו ב-6,300,000 דולאר; לא מעטים מיהודי מיאמי רבתי השקיעו בבתי-מלון ובקידוחי נפט בישראל.

יהודים שימשו כראשי-העיר וחברי המועצה העירונית, בעיקר במיאמי-ביץ', והשתלבו בחיים המדיניים בפלורידה כולה.

בשנת 1997 חיו במיאמי רבתי 535,000 יהודים.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי