חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי זגייז'

זגייז' Zgierz

(במקורות היהודיים זגיירז')

עיר במחוז לודז', מרכז פולין.


יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-18, הם היו פונדקאים וסוחרי משקאות חריפים. ב- 1808 היו 27 יהודים בעיר, וב-1824 עלה מספרם והם נצטוו לעבור לרובע נפרד. תוך 25 שנים גדלה הקהילה לכדי 400 משפחות, אף שברובע היהודי נוספו באותה תקופה 24 בתים בלבד. ב- 1862 בוטלו הגבלות המגורים אך נאסר על היהודים להחזיק בנכסי דלא ניידי, להתגורר בשכונות חדשות ולסחור ביי"ש. יהודים התפרנסו ממסחר ומלאכה והיו ביניהם שהקימו מפעלי כותנה וצמר. בסוף המאה ה-19 מנתה האוכלוסיה היהודית בעיר כ-3,550.

הקהילה התארגנה ב-1824 וכעבור 20 שנה נחנך בית-כנסת מעץ. ב- 1860 הוקם בית-כנסת חדש גדול, ובית-מדרש - בשנות ה-80. רבה הראשון, שלום צבי הכהן, ייסד ישיבה, ובנו ר' שלמה יהודה, בעל "נוה שלום", המשיך ברבנות עד 1940; בית-ספר ראשון עם רוסית כשפת-הוראה הוקם בקהילה ב-1885 ולקראת סוף המאה נפתחו "חדרים מתוקנים", אחד מהם מיסודו של יעקב בנימין קצנלסון, אביו של יצחק קצנלסון. דוד פרישמן היה יליד זגיירז'.

שנים אחדות לפני מלחמת-העולם הראשונה נוסדו בעיר אגודות לתרבות, לספרות, לתיאטרון ולספורט. באותה התקופה החלה גם פעילות ציונית וב- 1911 נפתח סניף של "צעירי ציון". בפולין העצמאית אחרי המלחמה (1918 והלאה) הורע המצב הכלכלי, יהודים התקשו למצוא מקורות פרנסה וראשי הקהילה עשו רבות להמשך העסקתם של פועלים יהודים, לפחות במפעלים שבבעלות יהודית.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בזגייז' 4,800 יהודים.


תקופת השואה

כמה ימים אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) נכבשה זגייז' בידי הגרמנים. בסוף דצמבר 1939 גורשו 2,500 יהודים לגלובנו, השאר נמלטו או גורשו למקומות אחרים.

כמה חייטים וסנדלרים יהודים שעבדו בשביל הגרמנים ולכן הותר להם להשאר בעיר, שולחו לגיטו לודז' בינואר 1942.
סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
257030
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי זגייז'
זגייז' Zgierz

(במקורות היהודיים זגיירז')

עיר במחוז לודז', מרכז פולין.


יהודים התיישבו במקום באמצע המאה ה-18, הם היו פונדקאים וסוחרי משקאות חריפים. ב- 1808 היו 27 יהודים בעיר, וב-1824 עלה מספרם והם נצטוו לעבור לרובע נפרד. תוך 25 שנים גדלה הקהילה לכדי 400 משפחות, אף שברובע היהודי נוספו באותה תקופה 24 בתים בלבד. ב- 1862 בוטלו הגבלות המגורים אך נאסר על היהודים להחזיק בנכסי דלא ניידי, להתגורר בשכונות חדשות ולסחור ביי"ש. יהודים התפרנסו ממסחר ומלאכה והיו ביניהם שהקימו מפעלי כותנה וצמר. בסוף המאה ה-19 מנתה האוכלוסיה היהודית בעיר כ-3,550.

הקהילה התארגנה ב-1824 וכעבור 20 שנה נחנך בית-כנסת מעץ. ב- 1860 הוקם בית-כנסת חדש גדול, ובית-מדרש - בשנות ה-80. רבה הראשון, שלום צבי הכהן, ייסד ישיבה, ובנו ר' שלמה יהודה, בעל "נוה שלום", המשיך ברבנות עד 1940; בית-ספר ראשון עם רוסית כשפת-הוראה הוקם בקהילה ב-1885 ולקראת סוף המאה נפתחו "חדרים מתוקנים", אחד מהם מיסודו של יעקב בנימין קצנלסון, אביו של יצחק קצנלסון. דוד פרישמן היה יליד זגיירז'.

שנים אחדות לפני מלחמת-העולם הראשונה נוסדו בעיר אגודות לתרבות, לספרות, לתיאטרון ולספורט. באותה התקופה החלה גם פעילות ציונית וב- 1911 נפתח סניף של "צעירי ציון". בפולין העצמאית אחרי המלחמה (1918 והלאה) הורע המצב הכלכלי, יהודים התקשו למצוא מקורות פרנסה וראשי הקהילה עשו רבות להמשך העסקתם של פועלים יהודים, לפחות במפעלים שבבעלות יהודית.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בזגייז' 4,800 יהודים.


תקופת השואה

כמה ימים אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) נכבשה זגייז' בידי הגרמנים. בסוף דצמבר 1939 גורשו 2,500 יהודים לגלובנו, השאר נמלטו או גורשו למקומות אחרים.

כמה חייטים וסנדלרים יהודים שעבדו בשביל הגרמנים ולכן הותר להם להשאר בעיר, שולחו לגיטו לודז' בינואר 1942.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי