חיפוש
הפריט שבחרת:
תמונות
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

בית משפחת לברטוב. רוסטוק, גרמניה 1920

הדפסה
שיתוף
בית משפחת לברטוב. רוסטוק, גרמניה 1920
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות סוזי קימלשטיל, ישראל)
תקופת צילום:
1920
מספר פריט:
230317
רכישת תמונות: חלק מהתמונות ניתנות לרכישה, לפרטים נוספים- לחצו כאן, אנא וודאו שיש לכם את מספר יחידת תמונה (כפי שמופיע למעלה)
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:

רוסטוק

Rostock

עיר במקלנבורג מערב-פומרניה, גרמניה.

נוכחות ראשונה של קהילה יהודית נרשמה ב-1279; שיא האוכלוסייה היהודית: 360 אנשים ב-1933; אוכלוסייה יהודית ב-1933: 360 אנשים.

רוסטוק הוקמה על ידי סוחרים באמצע המאה ה-13; ביניהם היו יהודים רבים. ב-1280 הקימו היהודים בית קברות מחוץ לעיר ליד קרופלין טור (Kroeplin Tor). הם גורשו מהעיר אחרי פרעות "המוות השחור" בשנים 1349-1348. רק החל מ-1868 הותר ליהודים להתיישב שוב ברוסטוק. היהודי הראשון שהתיישב בעיר היה גוסטב ישראל (Gustav Israel), יצרן סיגרים. תוך שנה האוכלוסייה היהודים גדלה ל-25 משפחות. קהילה יהודית מודרנית נוסדה ב-1868 או 1870. במשך עשורים רבים נערכו תפילות בבתים פרטיים. אנו יודעים שפונדק ברחוב לינדן/ריכארד ווגנר שימש גם למפגשים קהילתיים. בזכות מורשתו של מאיר גימפל, יהודי עשיר, יכלה הקהילה לרכוש חלקת אדמה באוגוסטנשטראסה 101 כדי להקים בניין בית כנסת. בית התפילה החדש תוכנן ועוצב על ידי האדריכל פרופ' לודוויג לוי. בספטמבר 1902, בית הכנסת קודש בחגיגיות בנוכחות הרב הראשי דר' פביאן פיילכנפלד (1910-1827). מגן דוד בגובה 18 מטר קישט את בית הכנסת החדש, שהיו לו קשתות בסגנון רומנסקי ורוזטות גותיות. בית הכנסת הכיל 350 מושבים, והיה בית הכנסת הגדול והייצוגי ביותר בדוכסות הגדולה מקלנבורג-שוורין (Mecklenburg-Schwerin). מבנה בית הכנסת כלל לפחות כיתה אחת, בה לימד מורה שיעורי דת ושיעורי עברית לילדי בית הספר היהודים. בדרך כלל, ילדים יהודים למדו בבתי ספר יסודיים ציבוריים. הקהילה, המורכבת מחברים אורתודוקסים וליברלים, שמרה על מסורות בית הכנסת השמרניות יותר.

לאחר 1870, הוקם בית עלמין יהודי על חלקת אדמה שהייתה חלק ממקום הקבורה הנוצרית של רוסטוק (היום: בלינדנפארק). הקבורה היהודית הראשונה התקיימה ב-1873. לאחר מכן בית העלמין התרחב ובסופו של דבר נרכש על ידי הקהילה היהודית. עד שנת 1942, יותר מ-360 אנשים נקברו שם. מצבות רבות (בערך 178) נשמרו; ביניהם מצבותיהם של היצרן זיגמונד ברנהרד (1934-1846) ושל בנו ארנולד (1944-1886), שהיה הנשיא האחרון של הקהילה היהודית של רוסטוק (1941-1938).

רבות מהמשפחות היהודיות של רוסטוק הגיעו מעיירות קטנות במקלנבורג והתפרנסו בעיקר מעסקי טקסטיל ומסחר בגרוטאות. עם זאת, הם הצליחו גם להשתלב בתחומי החיים המקצועיים, לעבוד כרופאים, עורכי דין וחוקרים ידועים באוניברסיטת ​​רוסטוק. האוכלוסייה היהודית גדלה מ-118 יהודים בשנת 1871 ל-221 בשנת 1880.

האנטישמיות התחזקה כאשר אוניברסיטת רוסטוק חגגה את יום השנה ה-500 שלה בשנת 1919. נישאו נאומים אנטישמיים. סטודנטים יהודים גורשו מהאוניברסיטה והחוזים של כל המדריכים היהודים הופסקו.

על כל פנים, בתחילת המאה (1900), מספרם של חברי הקהילה היהודית ברוסטוק היה הגבוה ביותר במקלנבורג. מספר האוכלוסייה היהודית גדל ב-1910 ל-317 נפשות, כולל היהודים שהתגוררו בוורנמונדה (Warnemuende). ב-1926 מושב הרבנות האזורי הועבר משווין (Schwerin) לרוסטוק. הרב הראשי דר' זיגפריד זילברשטיין (1935-1866) פיקח על כל הקהילות היהודיות במקלנבורג-שוורין משנת 1911 ועד 1934. החזן, ברנהרד סאוויץ (1930-1857) הגיע מליטא בשנת 1884 ושירת את קהילת רוסטוק במשך יותר מ-40 שנה.

ב-1933/32 מספר חברי הקהילה היהודית של רוסטוק הגיעה לשיא של בערך 360 אנשים (0.4% מכלל האוכלוסייה). 35 תלמידים יהודים קיבלו הדרכה דתית, ככל הנראה, על ידי המורה הס, ששימש גם כחזן הקהילה.

שלוש אגודות סעד – ארגון נשים יהודיות, שהוקם בשנת 1876; חברת תגמולים, שנוסדה בשנת 1922; ו"חברה קדישא", שהחלה לפעול ב-1902 – סיפקו עזרה לעניים ולנזקקים.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 יהודי אחד מהיינריכשאגן (Heinrichshagen), שישה משוואן (Schwaan), חמישה מזולזה (Suelze), ושמונה מווארנמונדה (Warnemuende) היו קשורים לקהילת רוסטוק.

תושבים מקומיים אכפו חרם נגד יהודים ברוסטוק. כבר בדצמבר 1932, הוטל חרם על חנויות ועסקים בבעלות יהודית. חרם אנטי-יהודי נוסף בוצע ב-11 במרץ 1933, כאשר אנשי עסקים יהודים נאלצו לסגור זמנית את חנויותיהם. החרם הארצי על עסקים יהודים יושם ברוסטוק כבר ב-30 במרץ 1933. משמרות אנשי ס"א הוצבו בפתח חנויות בבעלות יהודית. מרבית 57 החנויות, קליניקות רפואיות ומשרדים, שנפגעו מהמשמרות נאלצו להיסגר. בעלי ועובדי משרדים אויימו וגם הותקפו פיזית. בימים שלאחר מכן הועברו יהודים מקומיים נודעים "למשמורת מגן" ופרופסורים באוניברסיטאות יהודיות מקומיות פוטרו.

בגלל החרם, מספר יהודים מקומיים עזבו את העיר; אחדים היגרו לאנגליה, הולנד וכנראה שגם למדינות אחרות; אחדים עברו לערים גדולות בגרמניה. למרות זאת, באותה עת, הרבה יהודים עברו מהכפרים לרוסטוק. רבים מהם מצאו עבודה במפעל היהודי המקומי הגדול ביותר, המפעל לנעליים אורטופדיות "אמסא" (Emsa Works), בבעלות מקס סמואל, שהיה יו"ר הקהילה היהודית של רוסטוק. אחת מהעובדות הייתה אירמה בורכרדט (Irma Borchardt), שב-1933 פוטרה מעבודתה אך מצאה עבודה חדשה במפעלי "אסמא". שנים מספר לאחר מכן היא התחתנה. עם זאת, היא, בעלה ואמה חיו, כל הזמן, על קו העוני. ביולי 1942, אירמה, שהייתה באותה תקופה בהריון שבעה חודשים ומשפחתה גורשו לאושוויץ ומיד עם הגעתם נשלחו לתאי הגזים.

מפעלי "אמסה" נמסרו בכוח לידיים לא יהודיות והמשיכו בייצור בשמם החדש: מפעלי ווס (Voss Works). מספר רב של עסקים יהודיים ברוסטוק עברו לידיים אריות החל מ-1938. בסוף אוקטובר 1938, 40 יהודים ממוצא פולני נעצרו ברוסטוק וגורשו לגבול הפולני, ביניהם שמש הקהילה, אברהם גלוקסמן. רק 175 יהודים נותרו ברוסטוק ב-1938.

בית הכנסת נבזז בשעות המוקדמות של 10 בנובמבר 1938. ספרי קודש וחפצי פולחן הושלכו לרחוב והוצתו, ולאחר מכן הבניין נשרף לחלוטין; השריפה נמשכה 24 שעות. לוחמי האש הגנו רק על הבניינים הסמוכים מפני האש. פלוגות ס"ס וא"ס השחיתו בתים וחנויות בבעלות יהודית.

כ-70-60 יהודים נעצרו על ידי חברי ס"א ושוטרים ונלקחו לבית הכלא של המשטרה בנוייר מרקט (Neuer Markt). מאוחר יותר הם הועברו לבית הכלא המחוזי באלטשטרליץ (Altstrelitz). שם הם נאלצו לעבוד בביצות במשך מספר שבועות. ב-1944 הריסות בית הכנסת נפגעו מפצצה. הקהילה היהודית נאלצה למכור את האתר.

עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, יהודים נוספים עזבו את רוסטוק; בתחילת ספטמבר 1939, רק כ-70 יהודים חיו בעיר. ביולי ובנובמבר 1942, רוב היהודים הנותרים גורשו לאושוויץ-בירקנאו ולתרזיינשטאט. אין מידע רב על גורלם. אחרי הגירושים של 1942 נותרו רק 25 יהודים ברוסטוק. חלקם גויסו לעבודות כפייה בצרפת או בתוך הרייך הגרמני.

יותר מ-120 יהודים מקומיים נִספו בשואה. רק 14 תושבים יהודים שרדו אחרי התקופה הנאצית ברוסטוק. שתי נשים יהודיות חזרו לרוסטוק מתרזיינשטאט, אחרי המלחמה.

כיום באתר בית הכנסת לשעבר עומד בניין דירות. בשנת 1988 הוקמה לידו אנדרטת זיכרון. ב-1994, נוסדה קהילה יהודית חדשה על ידי מהגרים מברית המועצות לשעבר. ב-2004, הקהילה חגגה את פתיחתו של בית כנסת חדש. ב-2005 חיו 600 יהודים ברוסטוק.

-------------------------------

ערך זה פורסם לראשונה באנגלית באתר "בית אשכנז - בתי כנסת וקהילות שנחרבו בגרמניה" ונתרם למאגר המידע של מוזיאון העם היהודי באדיבות בית אשכנז.