חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
1 \ 9
נמחקו
נוספו
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי סידני

סידני Sydney

עיר בניו סאות ויילס, אוסטרליה.


סידני נוסדה כמושבת-עונשין בריטית ב-1788, ובין האסירים הראשונים במקום היו גם יהודים. עם שחרורם השתלבו בפיתוח הכללי ואחדים מהם עשו חיל. הקהילה הוקמה ב-1832, ובראשה עמד יוסף בארו מונטפיורי, דודנו של משה מונטפיורי. בית-כנסת ראשון ל-900 היהודים באיזור נחנך ב-1844; בית-הכנסת הגדול הוקם ב-1878 כאשר האוכלוסייה היהודית הגיעה ל- 3,000 נפש. משנות ה-50, בנוסף על ההגירה מאנגליה, הגיעו מהגרים מגרמניה, ורבים מהם פתחו חנויות באזורים כפריים. כעבור מאה שנה נשארו מחוץ לסידני רק %4 מיהודי ניו סאות ויילס.

אחרי גל ההגירה מאירופה; שראשיתו הייתה ב-1933, בעיקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה; נשתנה צביון היישוב היהודי בעיר שינוי ניכר.

ב-1971 התגוררו בסידני כ-28,000 יהודים, %40 מכלל הקיבוץ היהודי ביבשת. בקהילה היו 17 עדות אורתודוקסיות ושתיים ליבראליות. פעלו שלושה בתי-ספר יומיים, גני-ילדים, וישיבה חלקית. חינוך יהודי ניתן גם בתלמודי-תורה ובחוגים עבריים ליד בתי-הכנסת.

ליד בית-הכנסת הגדול פעלה ספרייה ע"ש הרב ל"א פאלק. באוניברסיטה המקומית מאורגנים הסטודנטים היהודים במוסדות הלל. בין מוסדות הקהילה נמנים בית-חולים ע"ש וולפר ואגודות תרבות למיניהן. בסידני יצאו לאור שני שבועונים יהודיים, אחד גם במהדורה ביידיש. הפעולה למען ישראל תופסת מקום מרכזי בחיי הציבור. יהודים בולטים במימשל, בעולם האמנות והמוסיקה, במסחר ובתעשיה.

בשנת 1997 התגוררו בסידני 35,000 יהודים.
סוג מקום:
עיר
מספר פריט:
217961
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
Levey, Barnett (1797-1837), first free Jewish settler in Australia, born in London, England.

Levey immigrated to Australia in 1821, settling in Sydney. His business in Australia included a windmill that he built on the top of his grain store and flour mill. During the 1820s this was the tallest building in Sydney. Later his interests moved to the cultural domain: towards the end of the 1820s Levey opened a lending library and then attempted to establish a theater. It was only in 1832 that a newly appointed governor permitted Levey to open the Theater Royal which, until Levey's death five years later, offered its audience a variety of melodramas, operas and other dramatic productions.
נתן, יצחק (1790-1864) , מלחין. נולד בקנטרברי, אנגליה. ב-1810 הגיע ללונדון והתחיל את הקריירה שלו כזמר. ב-1814 פגש במשורר לורד ביירון ואחר כך הלחין מוסיקה ליצירה שהתבססה על "נעימות יהודיות" של ביירון. ב-1815 פרסם "אוסף של נעימות יהודיות, ישנות וחדשות", ושילב בו טקסטים לנעימות יהודיות מסורתיות. ב-1823 הועלתה האופרה ההומוריסטית שלו אהובות ונשים ובזכותה יצאו לו מוניטין. ב-1841, עקב קשיים כלכליים, נאלץ להגר לאוסטרליה, ונהיה למוסיקאי המקצועי הראשון שפעל שם. הקים מקהלות, ייסד כתבי-עת למוסיקה והיה חלוץ הפקתן של אופרות. כתוצאה מכך זכה לתואר "אבי המוסיקה האוסטרלית". נפטר בסידני, אוסטרליה. עם תלמידיו נמנים הפסנתרן הרולד סמואל והמנצח צ'רלס מקראס (Charles Mackerras).
Abrahams, Esther (c.1767-1846), allegedly the first female Jewish settler in Australia who married George Johnston, who, after leading the Rum Rebellion, was for a short time governor of New South Wales.

At aged 15 Abrahams, a Jewish millner, was arrested and put on trial at the Old Bailey, in London, on 30 August 1786 accused of stealing 12 yards of lace valued at 50 shillings from a London shop. The evidence was not conclusive, but she was convicted and imprisoned in Newgate Prison in London where she bore an illegitimate daughter from an unknown father. In 1787 she was transported to Australia.

In Australia Abrahams had a romantic relationship with George Johnston First Lieutenant in the Marines, who had accompanied the First Fleet. She bore him seven children, including their two sons David and Robert. On 26 January 1808, Johnston led the Rum Rebellion, and overthrew Governor Bligh. Roseanna married emancipated convict Isaac Nichols (the first Postmaster of the colony of New South Wales).

Because of his rank, Johnston received huge land grants. He was born in Scotland and named their farm Annandale after his place of birth as was the custom.Their property had its own bakery, smithy, slaughterhouse, butchery, stores, vineyard and orange grove. George Johnston was heavily involved in the political and military affairs of the colony and as a result, for many months and occasionally years at a time, Esther not only managed the property singlehandedly, she also ran the household and raised seven children. It is now a suburb of Sydney.

Esther received land grants in her own right in 1809. Despite having led the rebellion, Johnston was able to keep his land when he returned to Australia after an absence of four years. Esther had been left in charge of the estate in his absence. When Johnston finally married Esther in November 1814, Roseanna and her husband were witnesses at the wedding.
In 1823, Johnston died. Disputes followed over inheritance of the properties. Her son David had been left property of his own. However, Robert was to inherit Annandale on Esther's death. He issued a writ against her in March 1829, and sought to have her declared insane. Esther put up a strong fight, producing many witnesses to prove she was of sound mind. Her refutation of the insanity claim was upheld but trustees were nonetheless appointed to manage her affairs. Following the case, Esther went to live with David.

Esther died in 1846, and was buried beside her husband in the family vault on the Annandale property. She was described by her grandson as "always a stirring industrious woman". Her portrait hangs in the Sydney Jewish Museum.
ארי לרנר מגיע למקום הראשון בריצת משוכות
ביום ספורט שהתקיים בבית הספר התיכון היהודי "מצדה",
סידני, אוסטרליה, 1991
צילום: נואל קסל, אוסטרליה
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות נואל קסל, אוסטרליה)
ילד קטן בבית הספר של יום ראשון בבית הכנסת
המרכזי, סידני, אוסטרליה, אפריל 1984
צילום: דבי רוז, אוסטרליה
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות דבי רוז, אוסטרליה)
חלק מהחלקה היהודית בבית הקברות רוקווד,
סידני, אוסטרליה 1984.
צילום: דבי רוז, אוסטרליה.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות דבי רוז, אוסטרליה)
מחלקים מצה שמורה לילדים לפני פסח בבית הכנסת המרכזי.
סידני, אוסטרליה, 8 אפריל 1984.
צילום: דבי רוז, אוסטרליה.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות דבי רוז, אוסטרליה)
בית הכנסת הגדול ברחוב אליזבט, סידני, אוסטרליה.
רישום, 1878.
בית הכנסת נבנה ב-1878, כאשר במדינה היו כ-3,000 יהודים.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות החברה להיסטוריה יהודית-אוסטרלית)
חגיגת פורים בבית הכנסת המרכזי בסידני.
אוסטרליה 1984.
צילום: דבי רוז, סידני.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות דבי רוז, סידני)
בטי וסאם דובינר ברחובות סידני,
אוסטרליה 1936.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות בטי דובינר, ישראל)
הפגנה למען יהודי בריה"מ ליד קרקס מוסקבה
שהיה בסיבוב הופעות, סידני, אוסטרליה, 1961
צילום: סטיוארט ד. שואו, אוסטרליה
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות סטיוארט ד. שואו, אוסטרליה)
ארון הקודש, הבימה וחנוכיה בבית הכנסת הגדול
ברחוב אליזבט (נבנה ב-1878), סידני, אוסטרליה, 1990
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות החברה להיסטוריה יהודית אוסטרלית).
Levey, Barnett (1797-1837), first free Jewish settler in Australia, born in London, England.

Levey immigrated to Australia in 1821, settling in Sydney. His business in Australia included a windmill that he built on the top of his grain store and flour mill. During the 1820s this was the tallest building in Sydney. Later his interests moved to the cultural domain: towards the end of the 1820s Levey opened a lending library and then attempted to establish a theater. It was only in 1832 that a newly appointed governor permitted Levey to open the Theater Royal which, until Levey's death five years later, offered its audience a variety of melodramas, operas and other dramatic productions.
Katz, Bernard (1911-2003), biophysicist, noted for his work on nerve biochemistry, who shared the Nobel Prize in medicine in 1970, born in Leipzig, Germany. He studied Medicine at the University of Leipzig, 1929-1934; received the Siegfried Garten Prize for physiological research in 1933 and obtained his M.D. In 1934.

He left Germany in 1935 and was accepted as a Ph. D. student at University College, London. In 1942, he was awarded the degree of Doctor of Science (London University).

In 1939, he joined J. C. Eccles' laboratory at Sydney Hospital, Australia, as a Carnegie Research Fellow. There he collaborated with J. C. Eccles and S. W. Kuffler in neuromuscular research.

In 1942 he joined the Royal Australian Air Force, and served as a Radar Officer in the South West Pacific until the end of WW 2. In 1946, returning from Australia to University College, London, Katz became Assistant Director of Research and Henry Head Research Fellow (appointed by the Royal Society). He was appointed Reader in Physiology in 1950 and in 1952 became Professor of Biophysics at University College, London.

Katz was elected Fellow of the Royal Society in 1952; Fellow of the Royal College of Physicians in 1968. He was a Foreign Member of the Royal Danish Academy of Sciences and Letters (1968), Accademia Nazionale Lincei (1969); American Academy of Arts and Sciences (1969); Fellow of University College, London (1961). He was a member of the Agricultural Research Council from 1967 and Biological Secretary of the Royal Society from 1968.

His major fields of research include studies of nerve and muscle, especially of the physico-chemical mechanism of neuromuscular transmission.
Polack, Joel Samuel (1807-1882), one of the first Jewish settlers of New Zealand, born in London, England, of well-to-do Jewish parents. He was educated privately in England and in Europe.

In his early twenties he left England to embark on a life of globetrotting which brought him to New Zealand in 1831. He had been an artist in Europe, a gold miner in California, a commissariat and ordnance officer in South Africa, and a ship's chandler in Australia. Then in 1831 he sailed from Sydney for New Zealand and spent two unsatisfactory years before going into business at Kororareka, at that time an unruly and turbulent settlement where Maori-Pakeha relations were frequently dangerously strained. At this time he began to be interested in the purchase of land as an investor. He bought about 1,100 acres of land, and paid the relatively high price of £6 10s. an acre for some of it.

Polack did well at Kororareka, mainly because of his uncanny knack of coping amicably with Maoris in all their moods and quickly learned to speak their language. He went into business at Kororareka in flax, timber and brewing. He made journeys along the coastal areas of Northland, Bay of Plenty and East Coast. He also wrote, drew, and fought two duels.

Returning to England in 1837 he advocated British intervention and colonization for New Zealand. While in London, as a member of the Colonial Society, he gave evidence in 1838 before a Select Committee of the House of Lords, stating a case for the colonization of New Zealand. His views were well received. Polack returned to New Zealand after the proclamation of British sovereignty, and settled in Auckland. In 1842 he auctioned some of his New Zealand land and migrated again. His Bay of Islands business suffered with the transfer of the capital to Auckland and from the Northern Wars, when his property and records were burnt. He spent the years 1845–1850 running a business in Auckland before permanently departing for California, USA.

He died in San Francisco on April 17, 1882.
נתן, יצחק (1790-1864) , מלחין. נולד בקנטרברי, אנגליה. ב-1810 הגיע ללונדון והתחיל את הקריירה שלו כזמר. ב-1814 פגש במשורר לורד ביירון ואחר כך הלחין מוסיקה ליצירה שהתבססה על "נעימות יהודיות" של ביירון. ב-1815 פרסם "אוסף של נעימות יהודיות, ישנות וחדשות", ושילב בו טקסטים לנעימות יהודיות מסורתיות. ב-1823 הועלתה האופרה ההומוריסטית שלו אהובות ונשים ובזכותה יצאו לו מוניטין. ב-1841, עקב קשיים כלכליים, נאלץ להגר לאוסטרליה, ונהיה למוסיקאי המקצועי הראשון שפעל שם. הקים מקהלות, ייסד כתבי-עת למוסיקה והיה חלוץ הפקתן של אופרות. כתוצאה מכך זכה לתואר "אבי המוסיקה האוסטרלית". נפטר בסידני, אוסטרליה. עם תלמידיו נמנים הפסנתרן הרולד סמואל והמנצח צ'רלס מקראס (Charles Mackerras).
Abrahams, Esther (c.1767-1846), allegedly the first female Jewish settler in Australia who married George Johnston, who, after leading the Rum Rebellion, was for a short time governor of New South Wales.

At aged 15 Abrahams, a Jewish millner, was arrested and put on trial at the Old Bailey, in London, on 30 August 1786 accused of stealing 12 yards of lace valued at 50 shillings from a London shop. The evidence was not conclusive, but she was convicted and imprisoned in Newgate Prison in London where she bore an illegitimate daughter from an unknown father. In 1787 she was transported to Australia.

In Australia Abrahams had a romantic relationship with George Johnston First Lieutenant in the Marines, who had accompanied the First Fleet. She bore him seven children, including their two sons David and Robert. On 26 January 1808, Johnston led the Rum Rebellion, and overthrew Governor Bligh. Roseanna married emancipated convict Isaac Nichols (the first Postmaster of the colony of New South Wales).

Because of his rank, Johnston received huge land grants. He was born in Scotland and named their farm Annandale after his place of birth as was the custom.Their property had its own bakery, smithy, slaughterhouse, butchery, stores, vineyard and orange grove. George Johnston was heavily involved in the political and military affairs of the colony and as a result, for many months and occasionally years at a time, Esther not only managed the property singlehandedly, she also ran the household and raised seven children. It is now a suburb of Sydney.

Esther received land grants in her own right in 1809. Despite having led the rebellion, Johnston was able to keep his land when he returned to Australia after an absence of four years. Esther had been left in charge of the estate in his absence. When Johnston finally married Esther in November 1814, Roseanna and her husband were witnesses at the wedding.
In 1823, Johnston died. Disputes followed over inheritance of the properties. Her son David had been left property of his own. However, Robert was to inherit Annandale on Esther's death. He issued a writ against her in March 1829, and sought to have her declared insane. Esther put up a strong fight, producing many witnesses to prove she was of sound mind. Her refutation of the insanity claim was upheld but trustees were nonetheless appointed to manage her affairs. Following the case, Esther went to live with David.

Esther died in 1846, and was buried beside her husband in the family vault on the Annandale property. She was described by her grandson as "always a stirring industrious woman". Her portrait hangs in the Sydney Jewish Museum.

Fiji

Republic of Fiji 

A country in the South Pacific covering an archipelago of more than 300 islands.

Jewish Community

The first documented Jew who arrived in Fiji was Alexander Schmerrill Bowman aka Alexander ben Shmuel (1847-1909), a native of Pila, Poland (then called Schneidemuhle in Prussia).  He settled in Levuka, the former Capital of Fiji, where he married Sara Annette Solomon, a native of Auckland, New Zealand. Bowman run the Bowman and Abrahams company. The couple left Fiji and settled in Sydney, where they passed away.  

Henry Marks, a 20 year old entrepreneur arrived from Australia in 1881. Marks established one of the most extensive commercial enterprises in the Western Pacific. Later additional Jews from India and Middle East settled in Fiji. Most Jews live in Suva, the capital city. For most of the 20th century there was no organized Jewish life in Fiji. Estimated Jewish population in 2018 was less than 100 out of 910,000. 

There are three Jewish cemeteries in Fiji: one in Levuka (Ovalau Island), the old Jewish cemetery in Suva, and a private cemetery in Momi, on the western coast of the island of Fiji. 

The recently established Fiji Jewish Association is located at Carpenter Street, P.O. Box 882 GPO, Suva, Fiji. Phone: 679 387 980, Fax. 679 387 946.  

Australia

Officially: The Commonwealth of Australia

A country consisting of mainland Australia, the island of Tasmania and a number of smaller islands.

21st Century

Estimated Jewish population in 2018: 114,000 out of 25,000,000 (0.46%).  The 9th largest Jewish community in the world.

Executive Council of Australian Jewry
Phone: 612-8353-8500
Fax: 612-9361-5888
Website: http://www.ecaj.org.au/

מלבורן Melbourne

בירת מדינת ויקטוריה, אוסטרליה.


ראשיתה של הקהילה

הקהילה היהודית במלבורן נוסדה בשנת 1841. היהודים הראשונים הגיעו לאוסטרליה מאנגליה, ביניהם היו אסירים מגורשים וכן מתיישבים חופשיים שחיפשו שיפור בתנאי החיים. בעקבות גילוי זהב ביבשת ב- 1851, הגיעו גם מחפשי זהב, בעיקר מאירופה. בשנת 1847 נחנך במלבורן בית הכנסת הראשון. ב- 1874 נוסד בית ספר יהודי, אשר נסגר בשנת 1886 בשל קשיי מימון.


המאה העשרים

בעשורים הראשונים של המאה הייתה מתיחות חברתית בין קהילת הוותיקים, האמידים יותר, שנטו להתבוללות, אשר התגוררה מדרום לנהר יארה , לבין המהגרים החדשים, בעיקר ממזרח אירופה, שגרו מצפון לנהר, והתאפיינו ברקע אורתודוכסי, בתרבות יידיש, ובנטיות ציוניות חזקות.

במאה העשרים חל אצל היהודים במלבורן שינוי חברתי ותרבותי. לפנים היה בית הכנסת מרכז חיי הקהילה, אולם בהמשך התגבשו גופים קהילתיים שונים, שתפסו בהדרגה את מקומו במרכז החיים היהודיים.

בשנת 1911, בסיועם של מהגרים חדשים ממזרח אירופה, הוקם בעיר מרכז לתרבות יידיש, ונוסדה ספריית קדימה, שחוץ מאוסף הספרים שימשה גם כמרכז תרבות והתקיימו בה פגישות, הרצאות ביידיש, ומחזות. ב- 1921 נוסדה ה"ליגה היהודית של ויקטוריה", ארגון גג לפעילות חברתית לא דתית כגון ספורט, ספרות, וציונות.

הניסיונות הראשונים להפצת הרעיון הציוני לא צלחו. ב- 1902 נוסדה "הליגה הציונית של ויקטוריה", אך לא האריכה ימים. ב- 1913 נוסדה "התחייה", האגודה הציונית של ויקטוריה. בשנות העשרים, בעקבות הצהרת בלפור והמנדט הבריטי על ארץ ישראל, תמכו בציונות מעט משפחות מבוססות.

ב- 1921 חיו במלבורן 7,700 יהודים. הקהילה תרמה סכום של 26,000 לירות סטרלינג ל Palestine Reformation Fund. ב- 1923 נוסדה "הליגה לרווחת ארץ ישראל" (Palestine Welfare League ), וב- 1927 הוקמה הפדרציה הציונית של אוסטרליה.

למרות כל אלה, כאשר הסתמנה התנגשות אינטרסים ברורה בין בריטניה לבין התנועה הציונית, הסתלקה המועצה היהודית של מלבורן מתמיכתה בתנועה הציונית.

אחד מאישי המפתח בקרב יהודי מלבורן היה הרב יעקב דנגלוב, שכיהן כרבה של קהילת סט. קילדה במשך יובל שנים. אישיות בולטת נוספת היה הרב ישראל ברודי, לימים הרב הראשי של חבר העמים הבריטי. בשנים 1923- 1937 כיהן כרב ראשי של קהילת מלבורן ואב בין הדין. הוא השפיע רבות על היהודים באוסטרליה כולה, ומנהגו לבקר קהילות ברחבי הארץ היה למופת ולמודל לחיקוי.

בשנות העשרים והשלושים נמשכה באופן סדיר ההגירה אל אוסטרליה מגרמניה, אוסטריה, הונגריה, וצ'כוסלובקיה, בשל סכנת האנטישמיות הגוברת, וגם מארץ ישראל. בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה הגיעו לאוסטרליה יהודים מאירופה, ניצולי השואה שביקשו לבנות להם חיים חדשים, ומשנגחאי, בה מצאו יהודים מקלט בשנות המלחמה.

בשנות החמישים, הששים והשבעים, הגיעו לעיר יהודים ספרדים מקהיר, בגדד ודמשק , וכן יהודים מהונגריה שהורשו לעזוב את המדינה אחרי מהפכת 1956. מאוחר יותר הצטרפו גם יהודים מישראל, מדרום אפריקה ומרוסיה.

כשמונים אחוזים מהיהודים באוסטרליה כולה, וגם במלבורן, משתייכים לקהילות אורתודוכסיות, והשאר לקהילות פתוחות יותר. במלבורן פועלות שלוש קהילות יהודיות: קהילת מלבורן, קהילת איסט מלבורן, וקהילת סט. קילדה.

בשנת 1970 חיו במלבורן 34,500 יהודים, מתוך אוכלוסייה של 2,400,000 נפש.

ב- 1997 גדל מספר היהודים ל- 45,000, והיא הקהילה הגדולה ביותר בערי אוסטרליה.


מוסדות הקהילה


חינוך:

מועצת החינוך היהודית נוסדה במלבורן (וגם בסידני ובערים נוספות) עוד ב- 1895. כיום יש במלבורן מגוון רחב של בתי ספר יהודיים, ביניהם:

Mount Scopus Memorial College - המוסד החינוכי האורתודוכסי הוותיק והגדול באוסטרליה. נפתח בשנת 1948.

ביאליק קולג' - נפתח כגן ילדים וסאנדיי סקול ב- 1940, וכיום אחד המוסדות האקדמיים החשובים בוויקטוריה, ובו לימודי חול יהודיים, ודגש חזק על הציונות.

King David School - בית הספר של הקהילה הפרוגרסיבית. נפתח ב- 1977.

Yeshiva College and Beth Rivkah Ladies College. - מוסדות החינוך של תנועת חב"ד. נוסדו בשנות החמישים.

Adass-Israel School - בית ספר תיכון של הקהילה החרדית "עדת ישראל". נוסד בשנת 1952.

קהילות "עדת ישראל" וחב"ד מפעילות כוללים וישיבות גם באמריקה ובישראל.

מוזיאונים:

Jewish Museum of Australia - נפתח ב- 1982 במלבורן, בקהילת דרום יארה. מאז 1995 נמצא המוזיאון בסט. קילדה. במוזיאון אוספי יודאיקה, חומר היסטורי ואמנות בת זמננו.

מוזיאון השואה והמרכז לחקר השואה - נוסד על ידי ניצולי השואה ב- 1984.

כשרות:

בימיה הראשונים של הקהילה, שבמאה ה- 19, היו במלבורן יהודים מעטים, ושמירת הכשרות הייתה לעתים משימה קשה. אולם כיום יש בעיר אטליזים, מאפיות, מסעדות ומעדניות כשרות. חלק מהמוצרים מיובאים מישראל.

תרבות:

ספריית "קדימה" Jewish Cultural Centre and National Library "Kadimah" - נוסדה ב- 1911, ועד היום משמשת כמרכז העיקרי לתרבות יידיש.

ב- 1998 הפיק מוזיאון בית התפוצות דיסק בשם "המסורת המוסיקלית של הקהילה הרפורמית של ברלין". ההפקה התאפשרה הודות לשיתוף הפעולה המסור של הרב ג'ון לוי מ"טמפל בית ישראל" במלבורן, ושל האנס לכמן משה, בנו של המפיק המקורי של ההקלטה, בשנת 1930.

צירוף הנסיבות שהביא להפקת התקליט מאפיין במידה רבה את יהודי מלבורן: ד"ר הרמן שילדברגר, המנצח של מקהלת ברלין, נמלט בשנת 1939 מברלין למלבורן, ומצא מקלט בקהילה הרפורמית, שהייתה אז קטנה מאד. יובל שנים אחר כך, סייע הרב ג'ון לוי מאותה קהילה בהפקת התקליט, שאת העיבודים המוסיקליים בו כתב ד"ר שילדברגר.

ספורט:

ב- 1921 נוסד במלבורן "מכבי אוסטרליה", שלוחה של ארגון מכבי העולמי, וגם כיום הוא ארגון הספורט העיקרי.

ארגון מכבי ויקטוריה מפעיל יותר מ- 25 מועדוני ספורט.

ארגון הספורט של הקהילה האורתודוכסית הוא "אליצור".

קבורה:

ב- 1909 הוקמה חברה קדישא, בעיקר לדרישתם של המהגרים החדשים. במלבורן שלוש חברות קבורה, האחת של "עדת ישראל" (הקהילה החרדית), השנייה "בית עולם" של הקהילה הפרוגרסיבית, והשלישית של הקהילה האורתודוכסית.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי סידני
סידני Sydney

עיר בניו סאות ויילס, אוסטרליה.


סידני נוסדה כמושבת-עונשין בריטית ב-1788, ובין האסירים הראשונים במקום היו גם יהודים. עם שחרורם השתלבו בפיתוח הכללי ואחדים מהם עשו חיל. הקהילה הוקמה ב-1832, ובראשה עמד יוסף בארו מונטפיורי, דודנו של משה מונטפיורי. בית-כנסת ראשון ל-900 היהודים באיזור נחנך ב-1844; בית-הכנסת הגדול הוקם ב-1878 כאשר האוכלוסייה היהודית הגיעה ל- 3,000 נפש. משנות ה-50, בנוסף על ההגירה מאנגליה, הגיעו מהגרים מגרמניה, ורבים מהם פתחו חנויות באזורים כפריים. כעבור מאה שנה נשארו מחוץ לסידני רק %4 מיהודי ניו סאות ויילס.

אחרי גל ההגירה מאירופה; שראשיתו הייתה ב-1933, בעיקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה; נשתנה צביון היישוב היהודי בעיר שינוי ניכר.

ב-1971 התגוררו בסידני כ-28,000 יהודים, %40 מכלל הקיבוץ היהודי ביבשת. בקהילה היו 17 עדות אורתודוקסיות ושתיים ליבראליות. פעלו שלושה בתי-ספר יומיים, גני-ילדים, וישיבה חלקית. חינוך יהודי ניתן גם בתלמודי-תורה ובחוגים עבריים ליד בתי-הכנסת.

ליד בית-הכנסת הגדול פעלה ספרייה ע"ש הרב ל"א פאלק. באוניברסיטה המקומית מאורגנים הסטודנטים היהודים במוסדות הלל. בין מוסדות הקהילה נמנים בית-חולים ע"ש וולפר ואגודות תרבות למיניהן. בסידני יצאו לאור שני שבועונים יהודיים, אחד גם במהדורה ביידיש. הפעולה למען ישראל תופסת מקום מרכזי בחיי הציבור. יהודים בולטים במימשל, בעולם האמנות והמוסיקה, במסחר ובתעשיה.

בשנת 1997 התגוררו בסידני 35,000 יהודים.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

מלבורן, אוסטרליה
אוסטרליה
פיג'י
מלבורן Melbourne

בירת מדינת ויקטוריה, אוסטרליה.


ראשיתה של הקהילה

הקהילה היהודית במלבורן נוסדה בשנת 1841. היהודים הראשונים הגיעו לאוסטרליה מאנגליה, ביניהם היו אסירים מגורשים וכן מתיישבים חופשיים שחיפשו שיפור בתנאי החיים. בעקבות גילוי זהב ביבשת ב- 1851, הגיעו גם מחפשי זהב, בעיקר מאירופה. בשנת 1847 נחנך במלבורן בית הכנסת הראשון. ב- 1874 נוסד בית ספר יהודי, אשר נסגר בשנת 1886 בשל קשיי מימון.


המאה העשרים

בעשורים הראשונים של המאה הייתה מתיחות חברתית בין קהילת הוותיקים, האמידים יותר, שנטו להתבוללות, אשר התגוררה מדרום לנהר יארה , לבין המהגרים החדשים, בעיקר ממזרח אירופה, שגרו מצפון לנהר, והתאפיינו ברקע אורתודוכסי, בתרבות יידיש, ובנטיות ציוניות חזקות.

במאה העשרים חל אצל היהודים במלבורן שינוי חברתי ותרבותי. לפנים היה בית הכנסת מרכז חיי הקהילה, אולם בהמשך התגבשו גופים קהילתיים שונים, שתפסו בהדרגה את מקומו במרכז החיים היהודיים.

בשנת 1911, בסיועם של מהגרים חדשים ממזרח אירופה, הוקם בעיר מרכז לתרבות יידיש, ונוסדה ספריית קדימה, שחוץ מאוסף הספרים שימשה גם כמרכז תרבות והתקיימו בה פגישות, הרצאות ביידיש, ומחזות. ב- 1921 נוסדה ה"ליגה היהודית של ויקטוריה", ארגון גג לפעילות חברתית לא דתית כגון ספורט, ספרות, וציונות.

הניסיונות הראשונים להפצת הרעיון הציוני לא צלחו. ב- 1902 נוסדה "הליגה הציונית של ויקטוריה", אך לא האריכה ימים. ב- 1913 נוסדה "התחייה", האגודה הציונית של ויקטוריה. בשנות העשרים, בעקבות הצהרת בלפור והמנדט הבריטי על ארץ ישראל, תמכו בציונות מעט משפחות מבוססות.

ב- 1921 חיו במלבורן 7,700 יהודים. הקהילה תרמה סכום של 26,000 לירות סטרלינג ל Palestine Reformation Fund. ב- 1923 נוסדה "הליגה לרווחת ארץ ישראל" (Palestine Welfare League ), וב- 1927 הוקמה הפדרציה הציונית של אוסטרליה.

למרות כל אלה, כאשר הסתמנה התנגשות אינטרסים ברורה בין בריטניה לבין התנועה הציונית, הסתלקה המועצה היהודית של מלבורן מתמיכתה בתנועה הציונית.

אחד מאישי המפתח בקרב יהודי מלבורן היה הרב יעקב דנגלוב, שכיהן כרבה של קהילת סט. קילדה במשך יובל שנים. אישיות בולטת נוספת היה הרב ישראל ברודי, לימים הרב הראשי של חבר העמים הבריטי. בשנים 1923- 1937 כיהן כרב ראשי של קהילת מלבורן ואב בין הדין. הוא השפיע רבות על היהודים באוסטרליה כולה, ומנהגו לבקר קהילות ברחבי הארץ היה למופת ולמודל לחיקוי.

בשנות העשרים והשלושים נמשכה באופן סדיר ההגירה אל אוסטרליה מגרמניה, אוסטריה, הונגריה, וצ'כוסלובקיה, בשל סכנת האנטישמיות הגוברת, וגם מארץ ישראל. בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה הגיעו לאוסטרליה יהודים מאירופה, ניצולי השואה שביקשו לבנות להם חיים חדשים, ומשנגחאי, בה מצאו יהודים מקלט בשנות המלחמה.

בשנות החמישים, הששים והשבעים, הגיעו לעיר יהודים ספרדים מקהיר, בגדד ודמשק , וכן יהודים מהונגריה שהורשו לעזוב את המדינה אחרי מהפכת 1956. מאוחר יותר הצטרפו גם יהודים מישראל, מדרום אפריקה ומרוסיה.

כשמונים אחוזים מהיהודים באוסטרליה כולה, וגם במלבורן, משתייכים לקהילות אורתודוכסיות, והשאר לקהילות פתוחות יותר. במלבורן פועלות שלוש קהילות יהודיות: קהילת מלבורן, קהילת איסט מלבורן, וקהילת סט. קילדה.

בשנת 1970 חיו במלבורן 34,500 יהודים, מתוך אוכלוסייה של 2,400,000 נפש.

ב- 1997 גדל מספר היהודים ל- 45,000, והיא הקהילה הגדולה ביותר בערי אוסטרליה.


מוסדות הקהילה


חינוך:

מועצת החינוך היהודית נוסדה במלבורן (וגם בסידני ובערים נוספות) עוד ב- 1895. כיום יש במלבורן מגוון רחב של בתי ספר יהודיים, ביניהם:

Mount Scopus Memorial College - המוסד החינוכי האורתודוכסי הוותיק והגדול באוסטרליה. נפתח בשנת 1948.

ביאליק קולג' - נפתח כגן ילדים וסאנדיי סקול ב- 1940, וכיום אחד המוסדות האקדמיים החשובים בוויקטוריה, ובו לימודי חול יהודיים, ודגש חזק על הציונות.

King David School - בית הספר של הקהילה הפרוגרסיבית. נפתח ב- 1977.

Yeshiva College and Beth Rivkah Ladies College. - מוסדות החינוך של תנועת חב"ד. נוסדו בשנות החמישים.

Adass-Israel School - בית ספר תיכון של הקהילה החרדית "עדת ישראל". נוסד בשנת 1952.

קהילות "עדת ישראל" וחב"ד מפעילות כוללים וישיבות גם באמריקה ובישראל.

מוזיאונים:

Jewish Museum of Australia - נפתח ב- 1982 במלבורן, בקהילת דרום יארה. מאז 1995 נמצא המוזיאון בסט. קילדה. במוזיאון אוספי יודאיקה, חומר היסטורי ואמנות בת זמננו.

מוזיאון השואה והמרכז לחקר השואה - נוסד על ידי ניצולי השואה ב- 1984.

כשרות:

בימיה הראשונים של הקהילה, שבמאה ה- 19, היו במלבורן יהודים מעטים, ושמירת הכשרות הייתה לעתים משימה קשה. אולם כיום יש בעיר אטליזים, מאפיות, מסעדות ומעדניות כשרות. חלק מהמוצרים מיובאים מישראל.

תרבות:

ספריית "קדימה" Jewish Cultural Centre and National Library "Kadimah" - נוסדה ב- 1911, ועד היום משמשת כמרכז העיקרי לתרבות יידיש.

ב- 1998 הפיק מוזיאון בית התפוצות דיסק בשם "המסורת המוסיקלית של הקהילה הרפורמית של ברלין". ההפקה התאפשרה הודות לשיתוף הפעולה המסור של הרב ג'ון לוי מ"טמפל בית ישראל" במלבורן, ושל האנס לכמן משה, בנו של המפיק המקורי של ההקלטה, בשנת 1930.

צירוף הנסיבות שהביא להפקת התקליט מאפיין במידה רבה את יהודי מלבורן: ד"ר הרמן שילדברגר, המנצח של מקהלת ברלין, נמלט בשנת 1939 מברלין למלבורן, ומצא מקלט בקהילה הרפורמית, שהייתה אז קטנה מאד. יובל שנים אחר כך, סייע הרב ג'ון לוי מאותה קהילה בהפקת התקליט, שאת העיבודים המוסיקליים בו כתב ד"ר שילדברגר.

ספורט:

ב- 1921 נוסד במלבורן "מכבי אוסטרליה", שלוחה של ארגון מכבי העולמי, וגם כיום הוא ארגון הספורט העיקרי.

ארגון מכבי ויקטוריה מפעיל יותר מ- 25 מועדוני ספורט.

ארגון הספורט של הקהילה האורתודוכסית הוא "אליצור".

קבורה:

ב- 1909 הוקמה חברה קדישא, בעיקר לדרישתם של המהגרים החדשים. במלבורן שלוש חברות קבורה, האחת של "עדת ישראל" (הקהילה החרדית), השנייה "בית עולם" של הקהילה הפרוגרסיבית, והשלישית של הקהילה האורתודוכסית.

Australia

Officially: The Commonwealth of Australia

A country consisting of mainland Australia, the island of Tasmania and a number of smaller islands.

21st Century

Estimated Jewish population in 2018: 114,000 out of 25,000,000 (0.46%).  The 9th largest Jewish community in the world.

Executive Council of Australian Jewry
Phone: 612-8353-8500
Fax: 612-9361-5888
Website: http://www.ecaj.org.au/

Fiji

Republic of Fiji 

A country in the South Pacific covering an archipelago of more than 300 islands.

Jewish Community

The first documented Jew who arrived in Fiji was Alexander Schmerrill Bowman aka Alexander ben Shmuel (1847-1909), a native of Pila, Poland (then called Schneidemuhle in Prussia).  He settled in Levuka, the former Capital of Fiji, where he married Sara Annette Solomon, a native of Auckland, New Zealand. Bowman run the Bowman and Abrahams company. The couple left Fiji and settled in Sydney, where they passed away.  

Henry Marks, a 20 year old entrepreneur arrived from Australia in 1881. Marks established one of the most extensive commercial enterprises in the Western Pacific. Later additional Jews from India and Middle East settled in Fiji. Most Jews live in Suva, the capital city. For most of the 20th century there was no organized Jewish life in Fiji. Estimated Jewish population in 2018 was less than 100 out of 910,000. 

There are three Jewish cemeteries in Fiji: one in Levuka (Ovalau Island), the old Jewish cemetery in Suva, and a private cemetery in Momi, on the western coast of the island of Fiji. 

The recently established Fiji Jewish Association is located at Carpenter Street, P.O. Box 882 GPO, Suva, Fiji. Phone: 679 387 980, Fax. 679 387 946.  

פולק, יואל שמואל
כ"ץ, ברנרד
אברהמס, אסתר
נתן, יצחק
לוי, ברנט
Polack, Joel Samuel (1807-1882), one of the first Jewish settlers of New Zealand, born in London, England, of well-to-do Jewish parents. He was educated privately in England and in Europe.

In his early twenties he left England to embark on a life of globetrotting which brought him to New Zealand in 1831. He had been an artist in Europe, a gold miner in California, a commissariat and ordnance officer in South Africa, and a ship's chandler in Australia. Then in 1831 he sailed from Sydney for New Zealand and spent two unsatisfactory years before going into business at Kororareka, at that time an unruly and turbulent settlement where Maori-Pakeha relations were frequently dangerously strained. At this time he began to be interested in the purchase of land as an investor. He bought about 1,100 acres of land, and paid the relatively high price of £6 10s. an acre for some of it.

Polack did well at Kororareka, mainly because of his uncanny knack of coping amicably with Maoris in all their moods and quickly learned to speak their language. He went into business at Kororareka in flax, timber and brewing. He made journeys along the coastal areas of Northland, Bay of Plenty and East Coast. He also wrote, drew, and fought two duels.

Returning to England in 1837 he advocated British intervention and colonization for New Zealand. While in London, as a member of the Colonial Society, he gave evidence in 1838 before a Select Committee of the House of Lords, stating a case for the colonization of New Zealand. His views were well received. Polack returned to New Zealand after the proclamation of British sovereignty, and settled in Auckland. In 1842 he auctioned some of his New Zealand land and migrated again. His Bay of Islands business suffered with the transfer of the capital to Auckland and from the Northern Wars, when his property and records were burnt. He spent the years 1845–1850 running a business in Auckland before permanently departing for California, USA.

He died in San Francisco on April 17, 1882.
Katz, Bernard (1911-2003), biophysicist, noted for his work on nerve biochemistry, who shared the Nobel Prize in medicine in 1970, born in Leipzig, Germany. He studied Medicine at the University of Leipzig, 1929-1934; received the Siegfried Garten Prize for physiological research in 1933 and obtained his M.D. In 1934.

He left Germany in 1935 and was accepted as a Ph. D. student at University College, London. In 1942, he was awarded the degree of Doctor of Science (London University).

In 1939, he joined J. C. Eccles' laboratory at Sydney Hospital, Australia, as a Carnegie Research Fellow. There he collaborated with J. C. Eccles and S. W. Kuffler in neuromuscular research.

In 1942 he joined the Royal Australian Air Force, and served as a Radar Officer in the South West Pacific until the end of WW 2. In 1946, returning from Australia to University College, London, Katz became Assistant Director of Research and Henry Head Research Fellow (appointed by the Royal Society). He was appointed Reader in Physiology in 1950 and in 1952 became Professor of Biophysics at University College, London.

Katz was elected Fellow of the Royal Society in 1952; Fellow of the Royal College of Physicians in 1968. He was a Foreign Member of the Royal Danish Academy of Sciences and Letters (1968), Accademia Nazionale Lincei (1969); American Academy of Arts and Sciences (1969); Fellow of University College, London (1961). He was a member of the Agricultural Research Council from 1967 and Biological Secretary of the Royal Society from 1968.

His major fields of research include studies of nerve and muscle, especially of the physico-chemical mechanism of neuromuscular transmission.
Abrahams, Esther (c.1767-1846), allegedly the first female Jewish settler in Australia who married George Johnston, who, after leading the Rum Rebellion, was for a short time governor of New South Wales.

At aged 15 Abrahams, a Jewish millner, was arrested and put on trial at the Old Bailey, in London, on 30 August 1786 accused of stealing 12 yards of lace valued at 50 shillings from a London shop. The evidence was not conclusive, but she was convicted and imprisoned in Newgate Prison in London where she bore an illegitimate daughter from an unknown father. In 1787 she was transported to Australia.

In Australia Abrahams had a romantic relationship with George Johnston First Lieutenant in the Marines, who had accompanied the First Fleet. She bore him seven children, including their two sons David and Robert. On 26 January 1808, Johnston led the Rum Rebellion, and overthrew Governor Bligh. Roseanna married emancipated convict Isaac Nichols (the first Postmaster of the colony of New South Wales).

Because of his rank, Johnston received huge land grants. He was born in Scotland and named their farm Annandale after his place of birth as was the custom.Their property had its own bakery, smithy, slaughterhouse, butchery, stores, vineyard and orange grove. George Johnston was heavily involved in the political and military affairs of the colony and as a result, for many months and occasionally years at a time, Esther not only managed the property singlehandedly, she also ran the household and raised seven children. It is now a suburb of Sydney.

Esther received land grants in her own right in 1809. Despite having led the rebellion, Johnston was able to keep his land when he returned to Australia after an absence of four years. Esther had been left in charge of the estate in his absence. When Johnston finally married Esther in November 1814, Roseanna and her husband were witnesses at the wedding.
In 1823, Johnston died. Disputes followed over inheritance of the properties. Her son David had been left property of his own. However, Robert was to inherit Annandale on Esther's death. He issued a writ against her in March 1829, and sought to have her declared insane. Esther put up a strong fight, producing many witnesses to prove she was of sound mind. Her refutation of the insanity claim was upheld but trustees were nonetheless appointed to manage her affairs. Following the case, Esther went to live with David.

Esther died in 1846, and was buried beside her husband in the family vault on the Annandale property. She was described by her grandson as "always a stirring industrious woman". Her portrait hangs in the Sydney Jewish Museum.
נתן, יצחק (1790-1864) , מלחין. נולד בקנטרברי, אנגליה. ב-1810 הגיע ללונדון והתחיל את הקריירה שלו כזמר. ב-1814 פגש במשורר לורד ביירון ואחר כך הלחין מוסיקה ליצירה שהתבססה על "נעימות יהודיות" של ביירון. ב-1815 פרסם "אוסף של נעימות יהודיות, ישנות וחדשות", ושילב בו טקסטים לנעימות יהודיות מסורתיות. ב-1823 הועלתה האופרה ההומוריסטית שלו אהובות ונשים ובזכותה יצאו לו מוניטין. ב-1841, עקב קשיים כלכליים, נאלץ להגר לאוסטרליה, ונהיה למוסיקאי המקצועי הראשון שפעל שם. הקים מקהלות, ייסד כתבי-עת למוסיקה והיה חלוץ הפקתן של אופרות. כתוצאה מכך זכה לתואר "אבי המוסיקה האוסטרלית". נפטר בסידני, אוסטרליה. עם תלמידיו נמנים הפסנתרן הרולד סמואל והמנצח צ'רלס מקראס (Charles Mackerras).
Levey, Barnett (1797-1837), first free Jewish settler in Australia, born in London, England.

Levey immigrated to Australia in 1821, settling in Sydney. His business in Australia included a windmill that he built on the top of his grain store and flour mill. During the 1820s this was the tallest building in Sydney. Later his interests moved to the cultural domain: towards the end of the 1820s Levey opened a lending library and then attempted to establish a theater. It was only in 1832 that a newly appointed governor permitted Levey to open the Theater Royal which, until Levey's death five years later, offered its audience a variety of melodramas, operas and other dramatic productions.
ארון הקודש, הבימה וחנוכיה בבית הכנסת ברחוב אליזבט, סידני, אוסטרליה, 1990
הפגנה למען יהודי בריה"מ ליד קרקס מוסקבה שהיה בסיבוב הופעות, סידני, אוסטרליה, 1961
בטי וסאם דובינר ברחובות סידני, אוסטרליה 1936
חגיגת פורים בבית הכנסת המרכזי בסידני. אוסטרליה 1984
בית הכנסת הגדול ברחוב אליזבט, סידני, אוסטרליה. רישום, 1878
מחלקים מצה שמורה לילדים לפני פסח בבית הכנסת המרכזי. סידני, אוסטרליה, 8 אפריל 1984
חלק מהחלקה היהודית בבית הקברות רוקווד, סידני, אוסטרליה 1984
ילד קטן בבית הספר של יום ראשון בבית הכנסת המרכזי, סידני, אוסטרליה, אפריל 1984
יום ספורט בביה"ס תיכון יהודי, סידני, אוסטרליה, 1991
ארון הקודש, הבימה וחנוכיה בבית הכנסת הגדול
ברחוב אליזבט (נבנה ב-1878), סידני, אוסטרליה, 1990
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות החברה להיסטוריה יהודית אוסטרלית).
הפגנה למען יהודי בריה"מ ליד קרקס מוסקבה
שהיה בסיבוב הופעות, סידני, אוסטרליה, 1961
צילום: סטיוארט ד. שואו, אוסטרליה
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות סטיוארט ד. שואו, אוסטרליה)
בטי וסאם דובינר ברחובות סידני,
אוסטרליה 1936.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות בטי דובינר, ישראל)
חגיגת פורים בבית הכנסת המרכזי בסידני.
אוסטרליה 1984.
צילום: דבי רוז, סידני.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות דבי רוז, סידני)
בית הכנסת הגדול ברחוב אליזבט, סידני, אוסטרליה.
רישום, 1878.
בית הכנסת נבנה ב-1878, כאשר במדינה היו כ-3,000 יהודים.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות החברה להיסטוריה יהודית-אוסטרלית)
מחלקים מצה שמורה לילדים לפני פסח בבית הכנסת המרכזי.
סידני, אוסטרליה, 8 אפריל 1984.
צילום: דבי רוז, אוסטרליה.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות דבי רוז, אוסטרליה)
חלק מהחלקה היהודית בבית הקברות רוקווד,
סידני, אוסטרליה 1984.
צילום: דבי רוז, אוסטרליה.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות דבי רוז, אוסטרליה)
ילד קטן בבית הספר של יום ראשון בבית הכנסת
המרכזי, סידני, אוסטרליה, אפריל 1984
צילום: דבי רוז, אוסטרליה
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות דבי רוז, אוסטרליה)
ארי לרנר מגיע למקום הראשון בריצת משוכות
ביום ספורט שהתקיים בבית הספר התיכון היהודי "מצדה",
סידני, אוסטרליה, 1991
צילום: נואל קסל, אוסטרליה
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות נואל קסל, אוסטרליה)
אברהמס, אסתר
נתן, יצחק
לוי, ברנט
Abrahams, Esther (c.1767-1846), allegedly the first female Jewish settler in Australia who married George Johnston, who, after leading the Rum Rebellion, was for a short time governor of New South Wales.

At aged 15 Abrahams, a Jewish millner, was arrested and put on trial at the Old Bailey, in London, on 30 August 1786 accused of stealing 12 yards of lace valued at 50 shillings from a London shop. The evidence was not conclusive, but she was convicted and imprisoned in Newgate Prison in London where she bore an illegitimate daughter from an unknown father. In 1787 she was transported to Australia.

In Australia Abrahams had a romantic relationship with George Johnston First Lieutenant in the Marines, who had accompanied the First Fleet. She bore him seven children, including their two sons David and Robert. On 26 January 1808, Johnston led the Rum Rebellion, and overthrew Governor Bligh. Roseanna married emancipated convict Isaac Nichols (the first Postmaster of the colony of New South Wales).

Because of his rank, Johnston received huge land grants. He was born in Scotland and named their farm Annandale after his place of birth as was the custom.Their property had its own bakery, smithy, slaughterhouse, butchery, stores, vineyard and orange grove. George Johnston was heavily involved in the political and military affairs of the colony and as a result, for many months and occasionally years at a time, Esther not only managed the property singlehandedly, she also ran the household and raised seven children. It is now a suburb of Sydney.

Esther received land grants in her own right in 1809. Despite having led the rebellion, Johnston was able to keep his land when he returned to Australia after an absence of four years. Esther had been left in charge of the estate in his absence. When Johnston finally married Esther in November 1814, Roseanna and her husband were witnesses at the wedding.
In 1823, Johnston died. Disputes followed over inheritance of the properties. Her son David had been left property of his own. However, Robert was to inherit Annandale on Esther's death. He issued a writ against her in March 1829, and sought to have her declared insane. Esther put up a strong fight, producing many witnesses to prove she was of sound mind. Her refutation of the insanity claim was upheld but trustees were nonetheless appointed to manage her affairs. Following the case, Esther went to live with David.

Esther died in 1846, and was buried beside her husband in the family vault on the Annandale property. She was described by her grandson as "always a stirring industrious woman". Her portrait hangs in the Sydney Jewish Museum.
נתן, יצחק (1790-1864) , מלחין. נולד בקנטרברי, אנגליה. ב-1810 הגיע ללונדון והתחיל את הקריירה שלו כזמר. ב-1814 פגש במשורר לורד ביירון ואחר כך הלחין מוסיקה ליצירה שהתבססה על "נעימות יהודיות" של ביירון. ב-1815 פרסם "אוסף של נעימות יהודיות, ישנות וחדשות", ושילב בו טקסטים לנעימות יהודיות מסורתיות. ב-1823 הועלתה האופרה ההומוריסטית שלו אהובות ונשים ובזכותה יצאו לו מוניטין. ב-1841, עקב קשיים כלכליים, נאלץ להגר לאוסטרליה, ונהיה למוסיקאי המקצועי הראשון שפעל שם. הקים מקהלות, ייסד כתבי-עת למוסיקה והיה חלוץ הפקתן של אופרות. כתוצאה מכך זכה לתואר "אבי המוסיקה האוסטרלית". נפטר בסידני, אוסטרליה. עם תלמידיו נמנים הפסנתרן הרולד סמואל והמנצח צ'רלס מקראס (Charles Mackerras).
Levey, Barnett (1797-1837), first free Jewish settler in Australia, born in London, England.

Levey immigrated to Australia in 1821, settling in Sydney. His business in Australia included a windmill that he built on the top of his grain store and flour mill. During the 1820s this was the tallest building in Sydney. Later his interests moved to the cultural domain: towards the end of the 1820s Levey opened a lending library and then attempted to establish a theater. It was only in 1832 that a newly appointed governor permitted Levey to open the Theater Royal which, until Levey's death five years later, offered its audience a variety of melodramas, operas and other dramatic productions.