חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
אישיות
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

יוסף מאיר וייס

Joseph Meir Weiss (Weisz) (aka Imrei Yosef) (1838-1909), Hassidic leader, founder of the Spinka Hassidic dynasty, born in Mukachevo (Munkacs in Hungarian), Ukraine (then part of the Austrian Empire). Weiss was the disciple of Shalom of Belz, Menachem Mendel Hager of Vizhnitz, Isaac Eizik of Ziditshov (Zhidachov), and Hayyim Halberstam of Sanz. On many occasions he visited Isaac of Ziditshov and regarded himself as his successor. Renowned for his ecstatic prayers, he also practiced extreme self-mortification. From 1876 he was revered as a zaddik by thousands of followers. He settled in Spinka (Sapanta, Romania) in the Maramures region.

His works include Imrei Joseph (1910-27), a commentary on the Torah in four volumes, Imrei Joseph (1931), sermons on the festivals and other customs; Hakdamat Likutei Torah ve-ha-Shas (1911), sermons and an anthology of Hassidic teaching; Perush le-Haggadah shel  Pesah (1964); and Tefilot  u-Minhagim  (1912) - a collection of prayers and customs.

His remains were reinterred in Petach Tikva, Israel, in 1972

תאריך לידה:
1838
תאריך פטירה:
1906
מספר פריט:
21390481
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:
WEISZ

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.

שם משפחה זה הוא איות פולני של השם וייס, שפירושו בגרמנית וביידיש "לבן".

בחלק מהמקרים, וייס היה במקור כינוי אישי שציין אנשים בעלי שיער או זקן בצבע לבן. בחלק מן המקרים וייס הוא טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה. שם משפחה זה קשור בשמותיהן של עיירות וערים במרכז ובמזרח אירופה, ביניהן וייסנבורג בבאווריה, דרום גרמניה; וייסנבורג / ויסמבורג באלזס, מזרח צרפת; וייסוייל בבאדן, גרמניה; שטולווייסבורג / סקשפהרוואר במרכז הונגריה; ווייסנבורג / אלבה יוליה בטרנסילבניה, מרכז רומניה.

גרסאות מסויימות, כמו וייסבקר שפירושו המילולי בגרמנית הוא "אופה לבן", הן שמות שנגזרו משמות של עיסוקים.

וייס מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1197 בעיר וירצבורג, גרמניה, שמואל וייס, הידוע גם בשם אלבוס. וייסווסר מתועד בשנת 1678; וייסויילר בשנת 1687; וייקופף ב-1690; וייזויילר ב-1700; וייסל ווייסליץ ב-1711; וייבורג במאה ה-18; וייס וויסנבורגר ב-1808; וייסקופף ב-1891 וויססקוף ב-1954.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי וייס כוללים את המשורר, הסופר והמלומד יליד צ'כיה יצחק הירש וייס (1905-1815), מחברו של הסטוריה של תושב"ה; ובמאה ה-20 את השופט והחבר הקונגרס האמריקאי ארתור סמואל וייס אשר נולד בפולין; את החוקר של התלמוד האמריקאי יליד צ'כיה דוד וייס, הידוע גם בשם הלבני; את אומן הקרקס האמריקאי יליד הונגריה אריך וייס (1926-1847) הידוע בשם הארי הודיני; ואת הפוליטיקאית הישראלית לימור לבנת, ששמה המקורי היה וייס.וייז היה שמו של הרב סטפן סמואל וייז (1949-1874) אשר נולד בהונגריה וחי בארה"ב. במאה ה-20 וייס מתועד כשם משפחה יהודי עם משפחת וייס אשר התגררה בעיירה ז'אדובה ליד צ'רנוביץ, צפון בוקובינה (היום באוקראינה) בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי וייס כוללים את ברתולד וייס, חבר בפרלמנט של הונגריה במאה ה-19; את הקריקטוריסט הבריטינ יליד גרמניה ויקטור וייס (1966-1913), אשר התפרסם בשם ויקי; ובמאה ה-20 את דזידר וייס, תעשיין ונצואלה יליד צ'כיה.

מוקאצ'בו
(בהונגרית מונקאץ')
עיר בדרום אוקראינה. עד 1919 ובשנים 1938 - 1945 בהונגריה, בין שתי מלחמות העולם בצ'כוסלובקיה.

יהודים התיישבו בעיר במחצית השנייה של המאה ה- 17, אבל קהילה של ממש נוסדה רק במאה שלאחריה עם בואם של מהגרים מגליציה. מ- 80 משפחות גדלה הקהילה תוך מאה שנה ל- 300 משפחות (בשנת 1842) של איכרים, בעלי-מלאכה ומתווכים במסחר עם הארצות השכנות. עד מהרה היתה לאחת הקהילות הגדולות בהונגריה, ומפורסמת באדיקותה היתרה מחד גיסא, וכמוקד לפעולה עברית וציונית מאידך גיסא. במרד ההונגרי נגד האוסטרים (1848 - 1849) הצטרפו 247 מיהודי מונקאץ' למשמר האזרחי.

מ- 1851 פעלה בעיר ישיבה גדולה, וב- 1871 נוסד בית-דפוס עברי. בין שתי מלחמות-העולם היו יהודי המקום מעורבים בחיי הציבור ובמימשל העירוני, והמפלגות הציוניות ניהלו פעילות ענפה למרות התנגדות החרדים.

בעיר הופיעו ארבעה כתבי-עת ביידיש. בית-ספר עברי יסודי נוסד בשנת 1920, וכעבור חמש שנים נפתח גם תיכון עברי. מנהלו הראשון של בית הספר היה חיים קוגל, לימים ראש עיריית חולון. אחרי שעלה לארץ ישראל, נוהל בית הספר בידי המהנדס אליהו רובין.

העיר ידועה בעולם היהודי כמקום מושבם של האדמו"רים לבית שפירא; חיים אליעזר שפירא, שהנהיג את הקהילה בשנים 1913 - 1933, היה מתנגד חריף לציונות. ירש את כסאו חתנו הרב ברוך רבינוביץ, לימים רבה של חולון.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו במוקאצ'בו כ- 11,000 יהודים, שהיו 43 אחוזים מכלל האוכלוסייה). 88 אחוזים מהם הצהירו על השתייכותם ללאום היהודי.

תקופת השואה
בשנת 1938 נמסרה העיר להונגריה שהייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית. "החוקים היהודיים" של ממשלת הונגריה, ברוח חוקי הגזע הנאציים, הגבילו את חיי היהודים.

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו גברים יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית. רבים מאלה שנלקחו אחרי קיץ 1941 לעבודות בחזית, מצאו שם את מותם.

במארס 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה, ויהודי מונקאץ' הועברו לגיטו. באמצע אפריל 1944 הובאו לעיר יהודים מיישובי הסביבה, כ- 15,000 במספר, והושבו בגיטו אחר. ב- 15 במאי שולחו יהודי הגיטו השני (מיישובי הסביבה) למחנה ההשמדה אושוויץ. ב- 24 במאי שולחו לשם יהודי העיר, ובסוף מאי הוכרזה מונקאץ' "נקייה מיהודים". כמה מאות יהודים שהושארו בגיטאות כ"פלוגות נקיון" שולחו אף הם להשמדה בראשית יולי 1944.


אחרי המלחמה, תחת שלטון הסובייטים, הוחרמו כל בתי-הכנסת, והאחרון שבהם הוסב למחסן ב- 1959. בסוף שנות ה- 60 התגוררו בעיר מוקאצ'בו קרוב ל- 2,000 יהודים.


הקהילה היהודית בשנות ה- 2000

לפי נתוני הארגונים היהודיים, נכון לשנת 2001 מנתה האוכלוסייה היהודית כ- 300 נפש. במקום פעלה קהילה בהנהלת אברהם ליבוביץ' ובשנת 2006, נחנך בית כנסת, בראשות הרב ג. הופמן, שטיפל גם בקהילות בסביבה. שירותי הקהילה כוללים: בית כנסת, מקווה, מסעדה כשרה, בית ספר של יום ראשון ופעילות חברתית-תרבותית. בנוסף, הקהילה מארגנת פעילויות של מחנות קיץ, סמינריונים וקונגרסים שונים, שמתקיימים בעיר ובסביבותיה.

בית העלמין מטופל על ידי הרשויות והשימור מתאפשר בעזרת תרומות. במקום הוקמה גם אנדרטה לזכר נרצחי השואה.

כתובת הקהילה: רחוב גרושובסקו 18
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
אישיות
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
יוסף מאיר וייס

Joseph Meir Weiss (Weisz) (aka Imrei Yosef) (1838-1909), Hassidic leader, founder of the Spinka Hassidic dynasty, born in Mukachevo (Munkacs in Hungarian), Ukraine (then part of the Austrian Empire). Weiss was the disciple of Shalom of Belz, Menachem Mendel Hager of Vizhnitz, Isaac Eizik of Ziditshov (Zhidachov), and Hayyim Halberstam of Sanz. On many occasions he visited Isaac of Ziditshov and regarded himself as his successor. Renowned for his ecstatic prayers, he also practiced extreme self-mortification. From 1876 he was revered as a zaddik by thousands of followers. He settled in Spinka (Sapanta, Romania) in the Maramures region.

His works include Imrei Joseph (1910-27), a commentary on the Torah in four volumes, Imrei Joseph (1931), sermons on the festivals and other customs; Hakdamat Likutei Torah ve-ha-Shas (1911), sermons and an anthology of Hassidic teaching; Perush le-Haggadah shel  Pesah (1964); and Tefilot  u-Minhagim  (1912) - a collection of prayers and customs.

His remains were reinterred in Petach Tikva, Israel, in 1972

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
וייס
WEISZ

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד.

שם משפחה זה הוא איות פולני של השם וייס, שפירושו בגרמנית וביידיש "לבן".

בחלק מהמקרים, וייס היה במקור כינוי אישי שציין אנשים בעלי שיער או זקן בצבע לבן. בחלק מן המקרים וייס הוא טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה. שם משפחה זה קשור בשמותיהן של עיירות וערים במרכז ובמזרח אירופה, ביניהן וייסנבורג בבאווריה, דרום גרמניה; וייסנבורג / ויסמבורג באלזס, מזרח צרפת; וייסוייל בבאדן, גרמניה; שטולווייסבורג / סקשפהרוואר במרכז הונגריה; ווייסנבורג / אלבה יוליה בטרנסילבניה, מרכז רומניה.

גרסאות מסויימות, כמו וייסבקר שפירושו המילולי בגרמנית הוא "אופה לבן", הן שמות שנגזרו משמות של עיסוקים.

וייס מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1197 בעיר וירצבורג, גרמניה, שמואל וייס, הידוע גם בשם אלבוס. וייסווסר מתועד בשנת 1678; וייסויילר בשנת 1687; וייקופף ב-1690; וייזויילר ב-1700; וייסל ווייסליץ ב-1711; וייבורג במאה ה-18; וייס וויסנבורגר ב-1808; וייסקופף ב-1891 וויססקוף ב-1954.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי וייס כוללים את המשורר, הסופר והמלומד יליד צ'כיה יצחק הירש וייס (1905-1815), מחברו של הסטוריה של תושב"ה; ובמאה ה-20 את השופט והחבר הקונגרס האמריקאי ארתור סמואל וייס אשר נולד בפולין; את החוקר של התלמוד האמריקאי יליד צ'כיה דוד וייס, הידוע גם בשם הלבני; את אומן הקרקס האמריקאי יליד הונגריה אריך וייס (1926-1847) הידוע בשם הארי הודיני; ואת הפוליטיקאית הישראלית לימור לבנת, ששמה המקורי היה וייס.וייז היה שמו של הרב סטפן סמואל וייז (1949-1874) אשר נולד בהונגריה וחי בארה"ב. במאה ה-20 וייס מתועד כשם משפחה יהודי עם משפחת וייס אשר התגררה בעיירה ז'אדובה ליד צ'רנוביץ, צפון בוקובינה (היום באוקראינה) בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי וייס כוללים את ברתולד וייס, חבר בפרלמנט של הונגריה במאה ה-19; את הקריקטוריסט הבריטינ יליד גרמניה ויקטור וייס (1966-1913), אשר התפרסם בשם ויקי; ובמאה ה-20 את דזידר וייס, תעשיין ונצואלה יליד צ'כיה.

מונקאץ'
מוקאצ'בו
(בהונגרית מונקאץ')
עיר בדרום אוקראינה. עד 1919 ובשנים 1938 - 1945 בהונגריה, בין שתי מלחמות העולם בצ'כוסלובקיה.

יהודים התיישבו בעיר במחצית השנייה של המאה ה- 17, אבל קהילה של ממש נוסדה רק במאה שלאחריה עם בואם של מהגרים מגליציה. מ- 80 משפחות גדלה הקהילה תוך מאה שנה ל- 300 משפחות (בשנת 1842) של איכרים, בעלי-מלאכה ומתווכים במסחר עם הארצות השכנות. עד מהרה היתה לאחת הקהילות הגדולות בהונגריה, ומפורסמת באדיקותה היתרה מחד גיסא, וכמוקד לפעולה עברית וציונית מאידך גיסא. במרד ההונגרי נגד האוסטרים (1848 - 1849) הצטרפו 247 מיהודי מונקאץ' למשמר האזרחי.

מ- 1851 פעלה בעיר ישיבה גדולה, וב- 1871 נוסד בית-דפוס עברי. בין שתי מלחמות-העולם היו יהודי המקום מעורבים בחיי הציבור ובמימשל העירוני, והמפלגות הציוניות ניהלו פעילות ענפה למרות התנגדות החרדים.

בעיר הופיעו ארבעה כתבי-עת ביידיש. בית-ספר עברי יסודי נוסד בשנת 1920, וכעבור חמש שנים נפתח גם תיכון עברי. מנהלו הראשון של בית הספר היה חיים קוגל, לימים ראש עיריית חולון. אחרי שעלה לארץ ישראל, נוהל בית הספר בידי המהנדס אליהו רובין.

העיר ידועה בעולם היהודי כמקום מושבם של האדמו"רים לבית שפירא; חיים אליעזר שפירא, שהנהיג את הקהילה בשנים 1913 - 1933, היה מתנגד חריף לציונות. ירש את כסאו חתנו הרב ברוך רבינוביץ, לימים רבה של חולון.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו במוקאצ'בו כ- 11,000 יהודים, שהיו 43 אחוזים מכלל האוכלוסייה). 88 אחוזים מהם הצהירו על השתייכותם ללאום היהודי.

תקופת השואה
בשנת 1938 נמסרה העיר להונגריה שהייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית. "החוקים היהודיים" של ממשלת הונגריה, ברוח חוקי הגזע הנאציים, הגבילו את חיי היהודים.

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גוייסו גברים יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית. רבים מאלה שנלקחו אחרי קיץ 1941 לעבודות בחזית, מצאו שם את מותם.

במארס 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה, ויהודי מונקאץ' הועברו לגיטו. באמצע אפריל 1944 הובאו לעיר יהודים מיישובי הסביבה, כ- 15,000 במספר, והושבו בגיטו אחר. ב- 15 במאי שולחו יהודי הגיטו השני (מיישובי הסביבה) למחנה ההשמדה אושוויץ. ב- 24 במאי שולחו לשם יהודי העיר, ובסוף מאי הוכרזה מונקאץ' "נקייה מיהודים". כמה מאות יהודים שהושארו בגיטאות כ"פלוגות נקיון" שולחו אף הם להשמדה בראשית יולי 1944.


אחרי המלחמה, תחת שלטון הסובייטים, הוחרמו כל בתי-הכנסת, והאחרון שבהם הוסב למחסן ב- 1959. בסוף שנות ה- 60 התגוררו בעיר מוקאצ'בו קרוב ל- 2,000 יהודים.


הקהילה היהודית בשנות ה- 2000

לפי נתוני הארגונים היהודיים, נכון לשנת 2001 מנתה האוכלוסייה היהודית כ- 300 נפש. במקום פעלה קהילה בהנהלת אברהם ליבוביץ' ובשנת 2006, נחנך בית כנסת, בראשות הרב ג. הופמן, שטיפל גם בקהילות בסביבה. שירותי הקהילה כוללים: בית כנסת, מקווה, מסעדה כשרה, בית ספר של יום ראשון ופעילות חברתית-תרבותית. בנוסף, הקהילה מארגנת פעילויות של מחנות קיץ, סמינריונים וקונגרסים שונים, שמתקיימים בעיר ובסביבותיה.

בית העלמין מטופל על ידי הרשויות והשימור מתאפשר בעזרת תרומות. במקום הוקמה גם אנדרטה לזכר נרצחי השואה.

כתובת הקהילה: רחוב גרושובסקו 18