חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
אישיות
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

איזידור פררה-מאטיץ'

Izidor Perera-Matić (1912-1944), physician and partisan, born in Vela Luka, Croatia (then part of Austria-Hungary). After attending high school in Vela Luka, he studied at the Faculty of Medicine of the University of Zagreb. As a physician he worked in the town of Obrovac, Croatia (then part of Yugoslavia). After the occupation of Yugoslavia by the Axis powers in WW2, he was arrested along with his father, but since he was a physician he was released in June 1941. The family moved to Split and in early 1942 he joined the Yugoslav partisans. Perera-Matić was instrumental in organizing the partisans’ first military medical unit in Dalmatia region, then he managed the hospital in the town of Glamoč in Bosnia, and later became the ambulance officer of the Dalmatian partisan division. Wounded a number of times, he was killed in action near the town of Podgradina in the region of Zadar.

תאריך לידה:
1912
תאריך פטירה:
1944
מספר פריט:
20804787
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:
PERERA

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה).

פררה הוא גרסה של השם פריירה שפירושו המילולי הוא "עץ אגס", בספרדית ובפורטוגזית. אפשר שבמקור שם משפחה זה אומץ ע"י משפחות שעסקו בגידול ובמסחר בפירות.

מאחר שבעברית לא תמיד קיימת אבחנה בין האות "פ" מודגשת לאות "פ" לא מודגשת, פריירה יכול להיות גרסה של המונח הלטיני פררוס, שפירושו "נפח" או "מוכר של מתכות".

על כן פריירה יכול להיות גם שם משפחה שנגזר מעיסוק. השמות בקבוצה זאת יכולים להיות גם טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה קשור בשמה של העיר פרארה באיטליה; היישוב היהודי במקום מתועד החל מהמאה ה-13 ואפשר שראשיתו כבר במאה ה-11.

פריירה מתועד בשנת 1618; דה פריירה בשנת 1623; פרירה ב-1644; פררה ב-1661; פרייר ב-1670; ופרירה ב-1720. פרריוס מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1215; פארריוס ופרריוס במאה ה-13; פרר ב-1413; פריר ב-1431; פרוס במאה ה-15; פאראר ופראר במאה ה-16; פריארה ב-1601; פריירה ב-1614; דה פררה במאה ה-17; פרו ב-1704; ופריר ב-1730.

זאגרב ZAGREB

(בגרמנית AGRAM)

בירת הרפובליקה הקרואטית. בעבר העיר השנייה בגודלה ביוגוסלביה.


במאה ה-10 ישבו יהודים בזאגרב, וידועה פנייתו של חסדאי אבן שפרוט לשני נכבדי הקהל בעיר, מר שאול ומר יוסף, למסור איגרת בשמו ליוסף מלך הכוזרים.

במאה ה-13 הגיעו לזאגרב יהודים מצרפת, ממאלטה ומאלבאניה. במאה ה- 15 התיישבו בזאגרב סוחרים יהודים ומלווים בריבית מהונגריה, מבורגנלאנד וממוראביה.

ב-1526 גורשו היהודים מקרואטיה.

היישוב היהודי בזאגרב התחדש כשהתיישבו במקום יוצאי מרכז-אירופה באמצע המאה ה-18 ובשנות ה-40 של המאה ה-19, ומנה כ-50 משפחות. נוסדה קהילה חרדית קטנה (ראשון הרבנים בה היה ר' אהרן פאלוטה) וב-1867 נחנך בית-כנסת חדש (ונהרס ב-1941). הרב הושע יעקובי היה מנהיגה הרוחני של הקהילה במשך 50 שנה, וביוזמתו פעלה הקהילה בתחומי התרבות, החינוך והסעד. הנדבן לודביט שווארץ הקים אז את בית האבות שפעל בקהילה עד שנות השמונים למאה העשרים. ב-1898 הוקם ארגון של תלמידי תיכון וממנו יצאו עסקני ציבור ומנהיגים ציוניים.

זכויות-אזרח ניתנו ליהודים רק ב-1873, וגם זאת למורת רוחם של הנציגים הקרואטים. עם זאת נמצאו יהודים שהזדהו עם התחייה הלאומית הקרואטית, ויהושע פראנק, יהודי מומר, הביא להקמת סיעה על שמו שנעשתה במרוצת הזמן המפלגה האנטישמית בהנהגת פאוליץ' והאוסטאשה.

בין שתי מלחמות-העולם שכן בזאגרב מרכז ההסתדרות הציונית ביוגוסלביה, בהנהגת ד"ר אלכסנדר ליכט. פעלו ארגוני נוער ונשים, מועדון "מכבי" ומקהלה, ויצאו לאור מחשובי העיתונים היהודיים במדינה.

יהודים היו בין חלוצי היצוא (של יינות, עצי-בניין) והתעשייה המקומית (רהיטים, בירה) ובין מפעילי התחבורה. ד"ר מאברו זקס היה מחלוצי הרפואה המשפטית בקרואטיה ודוד שווארץ המציא את ספינת-האוויר שהכשירה את פיתוח ה"צפלין". לאבוסלאב (ליאופולד) הארטמאן אירגן את ספריות-ההשאלה הראשונות בקרואטיה וייסד בית-דפוס. עד 1941 יצא לאור בזאגרב במשך חמש שנים כתב-עת לאמנות יהודית.

ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בזאגרב כ-12,000 יהודים.


תקופת השואה

במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-25 במרס 1941, הצטרפה יוגוסלביה המלוכנית להסכם המשולש (רומא-ברלין-טוקיו). ב-10 באפריל אותה השנה נכנסו הגרמנים לזאגרב והפאשיסטים המקומיים הכריזו על הקמת "מדינה עצמאית קרואטית". היהודים והסרבים הוצאו מחוץ לחוק. היהודים סבלו מרדיפות, רבים נשלחו לעבודות כפייה במיכרות המלח והשאר שולחו למחנות-ריכוז.

בינואר 1942 גורשו כל יהודי זאגרב מהעיר ורכושם הוחרם.

עם שחרורה של זאגרב ב-1945 נותרו בעיר כ-3,000 יהודים.

יהודי יוגוסלביה לקחו חלק חשוב בתנועה האנטי-פאשיסטית ובמלחמה לשחרור הארץ. הם היו בין מארגני המרד הראשונים ויותר מ-10 יהודים עוטרו באות הגבורה הגבוה ביותר "גבור עממי של יוגוסלביה". ביניהם היו: פאוול פאפו וד"ר סטפן פוליצר.

ב-1970 מנתה הקהילה היהודית בזאגרב כ-1,300 נפש.

ספליט Split

(במקורות היהודיים אישפלטרא, באיטלקית ספאלאטו)

עיר נמל בקרואטיה. בעבר יוגוסלביה.


יהודים התיישבו במקום כנראה עוד בימי הרומאים. בסמוך לעיר נתגלה בית-עלמין יהודי מן המאה השלישית לספירה, אבל מציבות יהודיות ראשונות בספליט מקורן במאה ה-16.

באותו הזמן ישבו בעיר יהודים "ספרדים מערביים" יוצאי ספרד או איטליה, ויהודים "ספרדים מזרחיים" משטחי הכיבוש הטורקיים בבלקנים, ולימים התמזגו לקהילה ספרדית אחת. יהודים אשכנזים היו מעטים בעיר, ביניהם הייתה משפחת מורפורגו ממאריבור. זאת הייתה תקופת שלטונה של וונציה (שנמשכה עד המאה ה-19) ויהודי המקום היו משוחררים מעול האינקוויזיציה וזכו בהקלות רבות במסחר עם הקיסרות העותמאנית.

בסוף המאה ה- 16 הקים היהודי דניאל רודריגז נמל חופשי בספליט באישורהסנאט הוונציאני, ויהודי אחר, יוסף פנסו, תרם להרחבתו כעבור מאה שנה. רבים מיהודי ספליט התעשרו, ושלטונות המקום הטילו הגבלות על רכישת נכסי דלא ניידי בידי נוצרים, כדי שלא ימהרו למשכן אותם אצל בעלי-חוב יהודיים.

בהתקפת הטורקים בשנת 1657 הופקדה בידי היהודים הגנת אחד המגדלים בעיר, מאז נודע המגדל בשמו "העמדה היהודית".

בתחילת המאה ה-18 נעשו נסיונות לסלק את היהודים ממסחר במזונות ומעיסוק בחייטות, ובשנת 1738 הוטלו עליהם גזירות, כגון איסור יציאה משכונת מגוריהם (נקבע גיטו) בשעות הלילה, איסור העסקת נוצרים, וחובת לבישת ה"כובע היהודי". הגיטו בוטל בימי המשטר הנפוליוני. אחרי שעברה העיר לשלטון אוסטריה בשנת 1814, הונהגו בה "החוקים היהודיים" של אוסטריה. שוויון זכויות מלא השיגו היהודים רק בשנת 1873.

כבר בסוף המאה ה-18 נותרו בספליט 173 יהודים בלבד, והגירתם, בעיקר לאיטליה, נמשכה כל הזמן, במקום המשפחות היהודיות שהיגרו באו משפחות מקרואטיה ובוסניה.

ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) ישבו בספליט קרוב ל- 300 יהודים.


תקופת השואה

בימי המלחמה, כשכבשו האיטלקים את המקום באפריל 1941, נמצאו בספליט כ- 400 יהודים, ביניהם פליטים מאוסטריה, מצ'כוסלובקיה ואחרים. הצבא האיטלקי מנע פגיעות ביהודים, וב-1943 אף הותיר מעבר של כאלפיים פליטים יהודים מקרואטיה.

ביוני 1942 הרס אספסוף קרואטי מוסת את בית הכנסת, את מוסדות הקהילה ובתים ועסקים רבים של יהודים. בלחץ גרמני הוכנסו יהודים למחנות איטלקיים באיי החוף, ובספטמבר 1943, עם כניעת איטליה לבעלות הברית, נמלטו מאות מהם לאיטליה. הנותרים נאלצו להירשם אצל הגרמנים ושולחו למחנה ליד בלגראד. רובם לא שרדו עד תום המלחמה.


אחרי המלחמה שבו יהודים לחיות בספליט. ב-1947 חיו שם 163 יהודים.

ב-1970 התגוררו בספליט כ-120 יהודים. בית- חולים צבאי חדש שהוקם בעיר נקרא על שם הרופא היהודי, ד"ר איזידור פריירא-מוליץ, שהיה מייסד חיל הרפואה היוגוסלאבי.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
אישיות
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
איזידור פררה-מאטיץ'

Izidor Perera-Matić (1912-1944), physician and partisan, born in Vela Luka, Croatia (then part of Austria-Hungary). After attending high school in Vela Luka, he studied at the Faculty of Medicine of the University of Zagreb. As a physician he worked in the town of Obrovac, Croatia (then part of Yugoslavia). After the occupation of Yugoslavia by the Axis powers in WW2, he was arrested along with his father, but since he was a physician he was released in June 1941. The family moved to Split and in early 1942 he joined the Yugoslav partisans. Perera-Matić was instrumental in organizing the partisans’ first military medical unit in Dalmatia region, then he managed the hospital in the town of Glamoč in Bosnia, and later became the ambulance officer of the Dalmatian partisan division. Wounded a number of times, he was killed in action near the town of Podgradina in the region of Zadar.

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

ספליט
זאגרב
ספליט Split

(במקורות היהודיים אישפלטרא, באיטלקית ספאלאטו)

עיר נמל בקרואטיה. בעבר יוגוסלביה.


יהודים התיישבו במקום כנראה עוד בימי הרומאים. בסמוך לעיר נתגלה בית-עלמין יהודי מן המאה השלישית לספירה, אבל מציבות יהודיות ראשונות בספליט מקורן במאה ה-16.

באותו הזמן ישבו בעיר יהודים "ספרדים מערביים" יוצאי ספרד או איטליה, ויהודים "ספרדים מזרחיים" משטחי הכיבוש הטורקיים בבלקנים, ולימים התמזגו לקהילה ספרדית אחת. יהודים אשכנזים היו מעטים בעיר, ביניהם הייתה משפחת מורפורגו ממאריבור. זאת הייתה תקופת שלטונה של וונציה (שנמשכה עד המאה ה-19) ויהודי המקום היו משוחררים מעול האינקוויזיציה וזכו בהקלות רבות במסחר עם הקיסרות העותמאנית.

בסוף המאה ה- 16 הקים היהודי דניאל רודריגז נמל חופשי בספליט באישורהסנאט הוונציאני, ויהודי אחר, יוסף פנסו, תרם להרחבתו כעבור מאה שנה. רבים מיהודי ספליט התעשרו, ושלטונות המקום הטילו הגבלות על רכישת נכסי דלא ניידי בידי נוצרים, כדי שלא ימהרו למשכן אותם אצל בעלי-חוב יהודיים.

בהתקפת הטורקים בשנת 1657 הופקדה בידי היהודים הגנת אחד המגדלים בעיר, מאז נודע המגדל בשמו "העמדה היהודית".

בתחילת המאה ה-18 נעשו נסיונות לסלק את היהודים ממסחר במזונות ומעיסוק בחייטות, ובשנת 1738 הוטלו עליהם גזירות, כגון איסור יציאה משכונת מגוריהם (נקבע גיטו) בשעות הלילה, איסור העסקת נוצרים, וחובת לבישת ה"כובע היהודי". הגיטו בוטל בימי המשטר הנפוליוני. אחרי שעברה העיר לשלטון אוסטריה בשנת 1814, הונהגו בה "החוקים היהודיים" של אוסטריה. שוויון זכויות מלא השיגו היהודים רק בשנת 1873.

כבר בסוף המאה ה-18 נותרו בספליט 173 יהודים בלבד, והגירתם, בעיקר לאיטליה, נמשכה כל הזמן, במקום המשפחות היהודיות שהיגרו באו משפחות מקרואטיה ובוסניה.

ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) ישבו בספליט קרוב ל- 300 יהודים.


תקופת השואה

בימי המלחמה, כשכבשו האיטלקים את המקום באפריל 1941, נמצאו בספליט כ- 400 יהודים, ביניהם פליטים מאוסטריה, מצ'כוסלובקיה ואחרים. הצבא האיטלקי מנע פגיעות ביהודים, וב-1943 אף הותיר מעבר של כאלפיים פליטים יהודים מקרואטיה.

ביוני 1942 הרס אספסוף קרואטי מוסת את בית הכנסת, את מוסדות הקהילה ובתים ועסקים רבים של יהודים. בלחץ גרמני הוכנסו יהודים למחנות איטלקיים באיי החוף, ובספטמבר 1943, עם כניעת איטליה לבעלות הברית, נמלטו מאות מהם לאיטליה. הנותרים נאלצו להירשם אצל הגרמנים ושולחו למחנה ליד בלגראד. רובם לא שרדו עד תום המלחמה.


אחרי המלחמה שבו יהודים לחיות בספליט. ב-1947 חיו שם 163 יהודים.

ב-1970 התגוררו בספליט כ-120 יהודים. בית- חולים צבאי חדש שהוקם בעיר נקרא על שם הרופא היהודי, ד"ר איזידור פריירא-מוליץ, שהיה מייסד חיל הרפואה היוגוסלאבי.
זאגרב ZAGREB

(בגרמנית AGRAM)

בירת הרפובליקה הקרואטית. בעבר העיר השנייה בגודלה ביוגוסלביה.


במאה ה-10 ישבו יהודים בזאגרב, וידועה פנייתו של חסדאי אבן שפרוט לשני נכבדי הקהל בעיר, מר שאול ומר יוסף, למסור איגרת בשמו ליוסף מלך הכוזרים.

במאה ה-13 הגיעו לזאגרב יהודים מצרפת, ממאלטה ומאלבאניה. במאה ה- 15 התיישבו בזאגרב סוחרים יהודים ומלווים בריבית מהונגריה, מבורגנלאנד וממוראביה.

ב-1526 גורשו היהודים מקרואטיה.

היישוב היהודי בזאגרב התחדש כשהתיישבו במקום יוצאי מרכז-אירופה באמצע המאה ה-18 ובשנות ה-40 של המאה ה-19, ומנה כ-50 משפחות. נוסדה קהילה חרדית קטנה (ראשון הרבנים בה היה ר' אהרן פאלוטה) וב-1867 נחנך בית-כנסת חדש (ונהרס ב-1941). הרב הושע יעקובי היה מנהיגה הרוחני של הקהילה במשך 50 שנה, וביוזמתו פעלה הקהילה בתחומי התרבות, החינוך והסעד. הנדבן לודביט שווארץ הקים אז את בית האבות שפעל בקהילה עד שנות השמונים למאה העשרים. ב-1898 הוקם ארגון של תלמידי תיכון וממנו יצאו עסקני ציבור ומנהיגים ציוניים.

זכויות-אזרח ניתנו ליהודים רק ב-1873, וגם זאת למורת רוחם של הנציגים הקרואטים. עם זאת נמצאו יהודים שהזדהו עם התחייה הלאומית הקרואטית, ויהושע פראנק, יהודי מומר, הביא להקמת סיעה על שמו שנעשתה במרוצת הזמן המפלגה האנטישמית בהנהגת פאוליץ' והאוסטאשה.

בין שתי מלחמות-העולם שכן בזאגרב מרכז ההסתדרות הציונית ביוגוסלביה, בהנהגת ד"ר אלכסנדר ליכט. פעלו ארגוני נוער ונשים, מועדון "מכבי" ומקהלה, ויצאו לאור מחשובי העיתונים היהודיים במדינה.

יהודים היו בין חלוצי היצוא (של יינות, עצי-בניין) והתעשייה המקומית (רהיטים, בירה) ובין מפעילי התחבורה. ד"ר מאברו זקס היה מחלוצי הרפואה המשפטית בקרואטיה ודוד שווארץ המציא את ספינת-האוויר שהכשירה את פיתוח ה"צפלין". לאבוסלאב (ליאופולד) הארטמאן אירגן את ספריות-ההשאלה הראשונות בקרואטיה וייסד בית-דפוס. עד 1941 יצא לאור בזאגרב במשך חמש שנים כתב-עת לאמנות יהודית.

ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בזאגרב כ-12,000 יהודים.


תקופת השואה

במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-25 במרס 1941, הצטרפה יוגוסלביה המלוכנית להסכם המשולש (רומא-ברלין-טוקיו). ב-10 באפריל אותה השנה נכנסו הגרמנים לזאגרב והפאשיסטים המקומיים הכריזו על הקמת "מדינה עצמאית קרואטית". היהודים והסרבים הוצאו מחוץ לחוק. היהודים סבלו מרדיפות, רבים נשלחו לעבודות כפייה במיכרות המלח והשאר שולחו למחנות-ריכוז.

בינואר 1942 גורשו כל יהודי זאגרב מהעיר ורכושם הוחרם.

עם שחרורה של זאגרב ב-1945 נותרו בעיר כ-3,000 יהודים.

יהודי יוגוסלביה לקחו חלק חשוב בתנועה האנטי-פאשיסטית ובמלחמה לשחרור הארץ. הם היו בין מארגני המרד הראשונים ויותר מ-10 יהודים עוטרו באות הגבורה הגבוה ביותר "גבור עממי של יוגוסלביה". ביניהם היו: פאוול פאפו וד"ר סטפן פוליצר.

ב-1970 מנתה הקהילה היהודית בזאגרב כ-1,300 נפש.
פררה
PERERA

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מעיסוק (יכול להיות קשור גם לחומרי הגלם, המוצר המוגמר או כלי עבודה הקשורים למשלח-יד זה).

פררה הוא גרסה של השם פריירה שפירושו המילולי הוא "עץ אגס", בספרדית ובפורטוגזית. אפשר שבמקור שם משפחה זה אומץ ע"י משפחות שעסקו בגידול ובמסחר בפירות.

מאחר שבעברית לא תמיד קיימת אבחנה בין האות "פ" מודגשת לאות "פ" לא מודגשת, פריירה יכול להיות גרסה של המונח הלטיני פררוס, שפירושו "נפח" או "מוכר של מתכות".

על כן פריירה יכול להיות גם שם משפחה שנגזר מעיסוק. השמות בקבוצה זאת יכולים להיות גם טופונים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה קשור בשמה של העיר פרארה באיטליה; היישוב היהודי במקום מתועד החל מהמאה ה-13 ואפשר שראשיתו כבר במאה ה-11.

פריירה מתועד בשנת 1618; דה פריירה בשנת 1623; פרירה ב-1644; פררה ב-1661; פרייר ב-1670; ופרירה ב-1720. פרריוס מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1215; פארריוס ופרריוס במאה ה-13; פרר ב-1413; פריר ב-1431; פרוס במאה ה-15; פאראר ופראר במאה ה-16; פריארה ב-1601; פריירה ב-1614; דה פררה במאה ה-17; פרו ב-1704; ופריר ב-1730.