חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי בז'ז'יני

בז'ז'יני Brzeziny

(בפי היהודים ברעזשין)

עיר במחוז לודז', מרכז פולין.

יישוב יהודי היה במקום במאה ה-16. ב-1656 (בימי פלישות השוודים) נרצחו 40 משפחות יהודיות בידי חיילים של הצבא הפולני.

בסוף המאה ה-19 מנתה האוכלוסייה היהודית במקום 3,920 נפש (יותר ממחצית תושבי העיר), רובם עסקו בחייטות; בשנים 1909- 1912 הסתכם הייצור השנתי בענף זה ב-50 מיליון רובל. ערב מלחמת-העולם השנייה חיו בבז'ז'יני 6,850 יהודים בתוך אוכלוסייה של 13,000.

תקופת השואה

בז'ז'יני נכבשה ימים ספורים אחרי פרוץ המלחמה (1 בספטמבר 1939). הכובשים הגרמנים הרחיקו מהעיר את ראשי הציבור ואת בעלי המקצועות החופשיים מתוך הקהילה היהודית (גם מבין הפולנים) וגברים יהודים ונשים יהודיות צעירות נלקחו לעבודות כפייה. מפברואר 1940 חיו יהודי בז'ז'יני בגיטו. ב-1942 נתלו עשרה יהודים בפומבי. במאי אותה השנה חוסל הגיטו; הזקנים נשלחו למוות במחנה ההשמדה חלמנו והאחרים, שהיו עדיין כשירים לעבודה הועברו לגיטו לודז'. בגיטו בז'ז'יני נותרו כ- 300 יהודים לשם העברת רכוש היהודים לידי הגרמנים. באוגוסט 1942 הם נורו מחוץ לעיר.

אחרי המלחמה לא שבו יהודים לחיות בעיר.
סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
203625
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:

סטריקוב Strykow

עיר במחוז לודז', מרכז פולין.


קהילה יהודית מאורגנת הייתה בעיר מתחילת המאה ה-18. ב-1765 היו שם 488 יהודים משלמי מס-גולגולת. בתחילת המאה ה-19 היו 870 יהודי סטרי %70 מכלל האוכלוסיה. באמצע המאה הוכפל מספרם.

יהודי סטרי התפרנסו על המסחר ועל המלאכה. אחרי עליית מעמדן של ערי-התעשייה הסמוכות לודז' וזגייז', עברו למסחר זעיר ולהובלה.

הקהילה הייתה חסידית ברובה והתרכזה סביב חצרות האדמו"רים ר' אלימלך מנחם מנדל לאנדאו ור' זאב וולף לאנדאו. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם פעל במקום בית ספר יהודי וכלל גם ספרייה.

ב-1921 התפקדו בסטריקוב כ-2,000 תושבים יהודים, %והיו 48 מכלל האוכלוסיה. ובערך כזה היה מספרם גם ערב מלחמת העולם השנייה.


תקופת השואה

כבר בימים הראשונים למלחמה (1 בספטמבר 1939) הופצצה סטריקוב על סביבותיה, ורבים מתוך כאלפיים היהודים שברחו מהעיר היו הקרבנות הראשונים. בדצמבר 1939, כשסופח אזור לודז' לרייך הגרמני, גורשו כ-1,600 מיהודי סטריקוב לעיר גלובנו, בשטח הכיבוש "גנראל- גוברנמאן". ראש עיריית גלובנו סירב לקבל יהודים ובמשך חודשים טולטלו בין גלובנו לסטריקוב.

בסטריקוב עצמה נשארו אחרי הגירוש כ-380 יהודים. ב-1940 הם נכלאו בגיטו, וכעבור שנתיים גורשו לגיטו בעיר בז'זיני, שהייתה היישוב היהודי האחרון במחוז מלבד לודז. כעבור זמן קצר הועברו היהודים מגיטו בז'זיני לגיטו לודז', בתוכם היו כ-300 היהודים מסטריקוב ו-3,000 יהודים מבז'זיני. וגורלם היה כגורל כל יהודי גיטו לודז'.

קולושקי KOLUSZKI

(במקורות היהודיים: קאלעשיק)

עיר במחוז לודז' (LODZ), מרכז פולין.


יהודים מעטים התגוררו בקולושקי במאה ה-18, כשהמקום עדיין היה כפר, והיו מסופחים לקהילה היהודית בעיר בז'ז'יני (BRZEZINY). כאשר נקבעה קולושקי כצומת מסילות רכבת במחצית השנייה של מאה ה-19, התפתח היישוב לעיר, ומספר התושבים עלה. בשנת 1921 חיו בקולושקי 387 יהודים.

ב-1919 הוכו נוסעים יהודים בתחנת הרכבת של קולושקי. בפברואר 1920 ירדו בתחנה חיילים פולנים מן הכנופיות של הגנרל האלר האנטישמי, והיכו נוסעים יהודים. עובדי הרכבת הגנו על היהודים, ובעזרת המשטרה השתלטו על הפורעים. בימי המשבר הכלכלי של שנות ה-30 שוב הגנה המשטרה המקומית על היהודים בפני מתפרעים אנטישמים.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בקולושקי 475 יהודים.


תקופת השואה

כמה ימים אחרי פרוץ המלחמה (1 בספטמבר 1939) נכבש האזור בידי הגרמנים, ואל קולושקי הגיעו פליטים ועקורים רבים. מספר היהודים בעיר עלה בהתמדה. באביב 1941 הוקם גיטו בקולושקי, ושלטונות הכיבוש הורו לרכז בגיטו את כל הפליטים היהודים שהיו פזורים בכפרי הסביבה. בחודש דצמבר 1941 היו בגיטו קולושקי 3,000 יהודים.

בגיטו חיו בצפיפות רבה, ברעב ובמחסור. יהודים הוצאו מידי יום לעבודות כפייה בשדות.

באוקטובר 1942 שולחו היהודים למחנה ההשמדה טרבלינקה.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי בז'ז'יני
בז'ז'יני Brzeziny

(בפי היהודים ברעזשין)

עיר במחוז לודז', מרכז פולין.

יישוב יהודי היה במקום במאה ה-16. ב-1656 (בימי פלישות השוודים) נרצחו 40 משפחות יהודיות בידי חיילים של הצבא הפולני.

בסוף המאה ה-19 מנתה האוכלוסייה היהודית במקום 3,920 נפש (יותר ממחצית תושבי העיר), רובם עסקו בחייטות; בשנים 1909- 1912 הסתכם הייצור השנתי בענף זה ב-50 מיליון רובל. ערב מלחמת-העולם השנייה חיו בבז'ז'יני 6,850 יהודים בתוך אוכלוסייה של 13,000.

תקופת השואה

בז'ז'יני נכבשה ימים ספורים אחרי פרוץ המלחמה (1 בספטמבר 1939). הכובשים הגרמנים הרחיקו מהעיר את ראשי הציבור ואת בעלי המקצועות החופשיים מתוך הקהילה היהודית (גם מבין הפולנים) וגברים יהודים ונשים יהודיות צעירות נלקחו לעבודות כפייה. מפברואר 1940 חיו יהודי בז'ז'יני בגיטו. ב-1942 נתלו עשרה יהודים בפומבי. במאי אותה השנה חוסל הגיטו; הזקנים נשלחו למוות במחנה ההשמדה חלמנו והאחרים, שהיו עדיין כשירים לעבודה הועברו לגיטו לודז'. בגיטו בז'ז'יני נותרו כ- 300 יהודים לשם העברת רכוש היהודים לידי הגרמנים. באוגוסט 1942 הם נורו מחוץ לעיר.

אחרי המלחמה לא שבו יהודים לחיות בעיר.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

סטריקוב
סטריקוב Strykow

עיר במחוז לודז', מרכז פולין.


קהילה יהודית מאורגנת הייתה בעיר מתחילת המאה ה-18. ב-1765 היו שם 488 יהודים משלמי מס-גולגולת. בתחילת המאה ה-19 היו 870 יהודי סטרי %70 מכלל האוכלוסיה. באמצע המאה הוכפל מספרם.

יהודי סטרי התפרנסו על המסחר ועל המלאכה. אחרי עליית מעמדן של ערי-התעשייה הסמוכות לודז' וזגייז', עברו למסחר זעיר ולהובלה.

הקהילה הייתה חסידית ברובה והתרכזה סביב חצרות האדמו"רים ר' אלימלך מנחם מנדל לאנדאו ור' זאב וולף לאנדאו. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם פעל במקום בית ספר יהודי וכלל גם ספרייה.

ב-1921 התפקדו בסטריקוב כ-2,000 תושבים יהודים, %והיו 48 מכלל האוכלוסיה. ובערך כזה היה מספרם גם ערב מלחמת העולם השנייה.


תקופת השואה

כבר בימים הראשונים למלחמה (1 בספטמבר 1939) הופצצה סטריקוב על סביבותיה, ורבים מתוך כאלפיים היהודים שברחו מהעיר היו הקרבנות הראשונים. בדצמבר 1939, כשסופח אזור לודז' לרייך הגרמני, גורשו כ-1,600 מיהודי סטריקוב לעיר גלובנו, בשטח הכיבוש "גנראל- גוברנמאן". ראש עיריית גלובנו סירב לקבל יהודים ובמשך חודשים טולטלו בין גלובנו לסטריקוב.

בסטריקוב עצמה נשארו אחרי הגירוש כ-380 יהודים. ב-1940 הם נכלאו בגיטו, וכעבור שנתיים גורשו לגיטו בעיר בז'זיני, שהייתה היישוב היהודי האחרון במחוז מלבד לודז. כעבור זמן קצר הועברו היהודים מגיטו בז'זיני לגיטו לודז', בתוכם היו כ-300 היהודים מסטריקוב ו-3,000 יהודים מבז'זיני. וגורלם היה כגורל כל יהודי גיטו לודז'.

קולושקי
קולושקי KOLUSZKI

(במקורות היהודיים: קאלעשיק)

עיר במחוז לודז' (LODZ), מרכז פולין.


יהודים מעטים התגוררו בקולושקי במאה ה-18, כשהמקום עדיין היה כפר, והיו מסופחים לקהילה היהודית בעיר בז'ז'יני (BRZEZINY). כאשר נקבעה קולושקי כצומת מסילות רכבת במחצית השנייה של מאה ה-19, התפתח היישוב לעיר, ומספר התושבים עלה. בשנת 1921 חיו בקולושקי 387 יהודים.

ב-1919 הוכו נוסעים יהודים בתחנת הרכבת של קולושקי. בפברואר 1920 ירדו בתחנה חיילים פולנים מן הכנופיות של הגנרל האלר האנטישמי, והיכו נוסעים יהודים. עובדי הרכבת הגנו על היהודים, ובעזרת המשטרה השתלטו על הפורעים. בימי המשבר הכלכלי של שנות ה-30 שוב הגנה המשטרה המקומית על היהודים בפני מתפרעים אנטישמים.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בקולושקי 475 יהודים.


תקופת השואה

כמה ימים אחרי פרוץ המלחמה (1 בספטמבר 1939) נכבש האזור בידי הגרמנים, ואל קולושקי הגיעו פליטים ועקורים רבים. מספר היהודים בעיר עלה בהתמדה. באביב 1941 הוקם גיטו בקולושקי, ושלטונות הכיבוש הורו לרכז בגיטו את כל הפליטים היהודים שהיו פזורים בכפרי הסביבה. בחודש דצמבר 1941 היו בגיטו קולושקי 3,000 יהודים.

בגיטו חיו בצפיפות רבה, ברעב ובמחסור. יהודים הוצאו מידי יום לעבודות כפייה בשדות.

באוקטובר 1942 שולחו היהודים למחנה ההשמדה טרבלינקה.