חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי ייריינה

ייריינה

עיר במערב ספרד.


יהודים ישבו במקום במאות 15-14, עד לגירוש בשנת 1492. שנה קודם לכן קלטה הקהילה יהודים שגורשו מאנדאלוסיה.

גבריאל ישראל בן קהילת ייריינה שימש כמתורגמן לפרדינאנד ואיזאבלה במלחמת גראנאדה, וזכה להערכה.

לקראת סוף המאה ה-16 נפתח בעיר בית-דין קבע של האינקוויזיציה, שהיה אחד הפעילים ביותר בספרד כולה. עוד ב-1531 נכלא במרתפי האינקוויזיציה דוד הראובני, ומשנת 1631 ואילך נשפטו שם פליטים רבים מבאדאחוס. ב-1652 הועלו על המוקד בובות של שישה אנוסים נמלטים, יחד עם עצמות אשה שמתה בכלא.
סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
197355
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:

גראנאדה

עיר באנדאלוסיה, ספרד.

ביהדות ספרד רווחה האגדה שבגראנאדה ישבו יהודים עוד מימי נבוכדנצר, ועל כך מספר גם שלמה אבן וירגא בספרו "שבט יהודה"; אפילו המאורים חשבו כי היהודים היו מייסדי העיר. עובדה היסטורית היא כי חיל-המצב שהופקד על העיר אחרי הכיבוש הערבי ב- 711 כלל גם יהודים. בתקופת בית אומאיה (מאות 8-7) היתה גראנאדה מן הקהילות החשובות ביותר בספרד, ובמאה ה-11, כאשר נעשתה נסיכות עצמאית, מילאו יהודים תפקידים חשובים במימשל. שמואל הנגיד, מלבד היותו ראש הקהל כיהן גם כשר מדינה ומפקד הצבא במקום. את מעמדם הרם של היהודים בהנהגת המדינה ניתן להסביר בכך שהכת הצבאית השלטת לא היכתה שורשים במקום ונשענה בלית ברירה על נושאי-משרה יהודים שלא התחרו בה על כס השלטון.

אותו זמן היוו היהודים רוב בעיר, ובמדינות השכנות נכתבו כתבי- פלסתר נגדם כדי לנגח את גראנאדה. יוסף, בנו של שמואל הנגיד, נפל קרבן להתמרדות המונית ב-1066 שבה קיפחו את חייהם, לדברי אבן וירגא, 1,500 יהודים. הקהילה התאוששה אבל כעבור 24 שנים, עם כיבוש העיר על-ידי האלמוראווידים, נחרבה כליל; בין הפליטים היתה גם משפחת אבן עזרא. תחת שלטון האלמואחדים (1212-1148) הותרו המגורים בעיר רק ליהודים שקיבלו את דת האיסלאם. במאה ה- 13 עשו יהודים יד אחת עם הנוצרים בנסיונות כושלים לגרש את הערבים; הם חזרו לגראנאדה בימי השושלת המוסלמית ששלטה במקום עד 1492.

אחרי גזירות קנ"א (1391) מצאו אנוסים רבים מקלט בגראנאדה וחזרו לחיק היהדות. בהסכם הכניעה בין מלך גראנאדה ופרדינאנד ואיזאבלה נקבע כי יהודים ילידי המקום יקבלו הגנה, ותינתן להם אפשרות להגר לצפון-אפריקה אם ירצו בכך. אנוסים שחזרו ליהדות נצטוו לעזוב, וכן הוסכם שיהודי לא ישב בדין במשפט נגד מאורים ולא ישרת כגובה-מסים. צו הגירוש נגד יהודי ספרד נחתם ב-31 במארס 1492 בגראנאדה, העיר שנכבשה אחרונה. המלך פרדינאנד ציווה להרוס את הרובע היהודי שהכיל 20,000 תושבים. מלבד משפחות שמואל הנגיד ואבן עזרא פעלו בגראנאדה יהודה אבן תיבון, סעדיה בן מימון אבן דאנאן, שלמה בן יוסף אבן איוב וחכמים אחרים.

באדאחוז

עיר בקאסטיליה, דרום מערב ספרד.

ראשית היישוב היהודי במקום במאה ה-11; קיימת עדות שעסקו במלאכה ובסחר בינלאומי ונשאו בעול מסים כבדים. צו ההפרדה בין יהודים לנוצרים הופעל בבאדאחוז בשנות השמונים של המאה ה-15 ויהודים רבים גורשו מבתיהם. רבים ממגורשי ספרד ב- 1492 עברו את העיר בדרכם לפורטוגאל. העיר נעשתה מרכז חשוב ל"נוצרים החדשים" ובשנים 1499-1493 הועמדו יותר ממאתיים מהם לדין האינקוויזיציה. ב-1635 נתגלו בעיר אנוסים רבים. דוד הראובני עלה על המוקד בבאדאחוז ב-1535, בתום מאסר ארוך.

בשנת 1970 היה מספר תושבי העיר 70,000.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי ייריינה
ייריינה

עיר במערב ספרד.


יהודים ישבו במקום במאות 15-14, עד לגירוש בשנת 1492. שנה קודם לכן קלטה הקהילה יהודים שגורשו מאנדאלוסיה.

גבריאל ישראל בן קהילת ייריינה שימש כמתורגמן לפרדינאנד ואיזאבלה במלחמת גראנאדה, וזכה להערכה.

לקראת סוף המאה ה-16 נפתח בעיר בית-דין קבע של האינקוויזיציה, שהיה אחד הפעילים ביותר בספרד כולה. עוד ב-1531 נכלא במרתפי האינקוויזיציה דוד הראובני, ומשנת 1631 ואילך נשפטו שם פליטים רבים מבאדאחוס. ב-1652 הועלו על המוקד בובות של שישה אנוסים נמלטים, יחד עם עצמות אשה שמתה בכלא.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

באדאחוז
גראנאדה
באדאחוז

עיר בקאסטיליה, דרום מערב ספרד.

ראשית היישוב היהודי במקום במאה ה-11; קיימת עדות שעסקו במלאכה ובסחר בינלאומי ונשאו בעול מסים כבדים. צו ההפרדה בין יהודים לנוצרים הופעל בבאדאחוז בשנות השמונים של המאה ה-15 ויהודים רבים גורשו מבתיהם. רבים ממגורשי ספרד ב- 1492 עברו את העיר בדרכם לפורטוגאל. העיר נעשתה מרכז חשוב ל"נוצרים החדשים" ובשנים 1499-1493 הועמדו יותר ממאתיים מהם לדין האינקוויזיציה. ב-1635 נתגלו בעיר אנוסים רבים. דוד הראובני עלה על המוקד בבאדאחוז ב-1535, בתום מאסר ארוך.

בשנת 1970 היה מספר תושבי העיר 70,000.
גראנאדה

עיר באנדאלוסיה, ספרד.

ביהדות ספרד רווחה האגדה שבגראנאדה ישבו יהודים עוד מימי נבוכדנצר, ועל כך מספר גם שלמה אבן וירגא בספרו "שבט יהודה"; אפילו המאורים חשבו כי היהודים היו מייסדי העיר. עובדה היסטורית היא כי חיל-המצב שהופקד על העיר אחרי הכיבוש הערבי ב- 711 כלל גם יהודים. בתקופת בית אומאיה (מאות 8-7) היתה גראנאדה מן הקהילות החשובות ביותר בספרד, ובמאה ה-11, כאשר נעשתה נסיכות עצמאית, מילאו יהודים תפקידים חשובים במימשל. שמואל הנגיד, מלבד היותו ראש הקהל כיהן גם כשר מדינה ומפקד הצבא במקום. את מעמדם הרם של היהודים בהנהגת המדינה ניתן להסביר בכך שהכת הצבאית השלטת לא היכתה שורשים במקום ונשענה בלית ברירה על נושאי-משרה יהודים שלא התחרו בה על כס השלטון.

אותו זמן היוו היהודים רוב בעיר, ובמדינות השכנות נכתבו כתבי- פלסתר נגדם כדי לנגח את גראנאדה. יוסף, בנו של שמואל הנגיד, נפל קרבן להתמרדות המונית ב-1066 שבה קיפחו את חייהם, לדברי אבן וירגא, 1,500 יהודים. הקהילה התאוששה אבל כעבור 24 שנים, עם כיבוש העיר על-ידי האלמוראווידים, נחרבה כליל; בין הפליטים היתה גם משפחת אבן עזרא. תחת שלטון האלמואחדים (1212-1148) הותרו המגורים בעיר רק ליהודים שקיבלו את דת האיסלאם. במאה ה- 13 עשו יהודים יד אחת עם הנוצרים בנסיונות כושלים לגרש את הערבים; הם חזרו לגראנאדה בימי השושלת המוסלמית ששלטה במקום עד 1492.

אחרי גזירות קנ"א (1391) מצאו אנוסים רבים מקלט בגראנאדה וחזרו לחיק היהדות. בהסכם הכניעה בין מלך גראנאדה ופרדינאנד ואיזאבלה נקבע כי יהודים ילידי המקום יקבלו הגנה, ותינתן להם אפשרות להגר לצפון-אפריקה אם ירצו בכך. אנוסים שחזרו ליהדות נצטוו לעזוב, וכן הוסכם שיהודי לא ישב בדין במשפט נגד מאורים ולא ישרת כגובה-מסים. צו הגירוש נגד יהודי ספרד נחתם ב-31 במארס 1492 בגראנאדה, העיר שנכבשה אחרונה. המלך פרדינאנד ציווה להרוס את הרובע היהודי שהכיל 20,000 תושבים. מלבד משפחות שמואל הנגיד ואבן עזרא פעלו בגראנאדה יהודה אבן תיבון, סעדיה בן מימון אבן דאנאן, שלמה בן יוסף אבן איוב וחכמים אחרים.