חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
שם משפחה
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

מקור השם גרנדה

GRANADA

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

גרנדה הוא שמם של עיר ומחוז באנדלוסיה, בדרום ספרד. על פי אגדה אחת, קומץ יהודים שגורשו מארץ ישראל ע"י נבוכדנצא אחרי חורבן בית המקדש הראשון, התיישב בגרנדה. כאשר גרנדה נכבשה ע"י המוסלמים בשנת 711, בין מגיניה היו גם חיילים יהודים. גרנדה מתועד כשם משפחה יהודי עם גבריאל גרנדה במקסיקו בשנת 1642. שם המשפחה גרנדה מתועדבצפון אמריקה עם יצחק הנריקס גרנדה, אשר התקבל לגילדת "הפרימן" של העיר ניו יורק בשנת 1688.

במאה ה-20 הגרסה דה גרנדה מתועדת כשם משפחה יהודי עם שמואל הנריקס דה גרנדה מסורינם, אשר נספה בשואה בזמן מלחמת העולם השנייה בעת שהיה בביקור בהולנד.
מספר פריט:
195697
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:

מיראנדה דה אברו

אחת הקהילות הוותיקות בקאסטיליה, ספרד.


כבר ב- 1099 הושוו יהודי-המקום בזכויותיהם עם הנוצרים והמאורים בעיר, והמצב נשאר בעינו עד אמצע המאה ה-14. ב-1360 פרצה מלחמת-אזרחים ואחד הצדדים ערך טבח ביהודים. הצד המנצח העניש את הפורעים ואת שלטונות העיר ויחד עם זאת העניק לתושבי העיר ארכה של שנה לפרעון החובות ליהודים.

באמצע המאה ה-15 הייתה ליהודי מיראנדה זכות הבעלות על בתי-הכנסת, הזכות להשתתף בדיון על נטל המסים ולעשות עבודה בימי א' בשבוע שלא בפרהסיה; הם גם פוטרו מתשלום מסים לקתדרלה. ב-1485 הוטל על הקהילה מס מיוחד לכיסוי הוצאות המלחמה נגד גראנאדה. אחרי גירוש ספרד (1492) נמסר בית-הכנסת הגדול למועצת העיר.

גראנאדה

עיר באנדאלוסיה, ספרד.

ביהדות ספרד רווחה האגדה שבגראנאדה ישבו יהודים עוד מימי נבוכדנצר, ועל כך מספר גם שלמה אבן וירגא בספרו "שבט יהודה"; אפילו המאורים חשבו כי היהודים היו מייסדי העיר. עובדה היסטורית היא כי חיל-המצב שהופקד על העיר אחרי הכיבוש הערבי ב- 711 כלל גם יהודים. בתקופת בית אומאיה (מאות 8-7) היתה גראנאדה מן הקהילות החשובות ביותר בספרד, ובמאה ה-11, כאשר נעשתה נסיכות עצמאית, מילאו יהודים תפקידים חשובים במימשל. שמואל הנגיד, מלבד היותו ראש הקהל כיהן גם כשר מדינה ומפקד הצבא במקום. את מעמדם הרם של היהודים בהנהגת המדינה ניתן להסביר בכך שהכת הצבאית השלטת לא היכתה שורשים במקום ונשענה בלית ברירה על נושאי-משרה יהודים שלא התחרו בה על כס השלטון.

אותו זמן היוו היהודים רוב בעיר, ובמדינות השכנות נכתבו כתבי- פלסתר נגדם כדי לנגח את גראנאדה. יוסף, בנו של שמואל הנגיד, נפל קרבן להתמרדות המונית ב-1066 שבה קיפחו את חייהם, לדברי אבן וירגא, 1,500 יהודים. הקהילה התאוששה אבל כעבור 24 שנים, עם כיבוש העיר על-ידי האלמוראווידים, נחרבה כליל; בין הפליטים היתה גם משפחת אבן עזרא. תחת שלטון האלמואחדים (1212-1148) הותרו המגורים בעיר רק ליהודים שקיבלו את דת האיסלאם. במאה ה- 13 עשו יהודים יד אחת עם הנוצרים בנסיונות כושלים לגרש את הערבים; הם חזרו לגראנאדה בימי השושלת המוסלמית ששלטה במקום עד 1492.

אחרי גזירות קנ"א (1391) מצאו אנוסים רבים מקלט בגראנאדה וחזרו לחיק היהדות. בהסכם הכניעה בין מלך גראנאדה ופרדינאנד ואיזאבלה נקבע כי יהודים ילידי המקום יקבלו הגנה, ותינתן להם אפשרות להגר לצפון-אפריקה אם ירצו בכך. אנוסים שחזרו ליהדות נצטוו לעזוב, וכן הוסכם שיהודי לא ישב בדין במשפט נגד מאורים ולא ישרת כגובה-מסים. צו הגירוש נגד יהודי ספרד נחתם ב-31 במארס 1492 בגראנאדה, העיר שנכבשה אחרונה. המלך פרדינאנד ציווה להרוס את הרובע היהודי שהכיל 20,000 תושבים. מלבד משפחות שמואל הנגיד ואבן עזרא פעלו בגראנאדה יהודה אבן תיבון, סעדיה בן מימון אבן דאנאן, שלמה בן יוסף אבן איוב וחכמים אחרים.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
שם משפחה
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
מקור השם גרנדה
GRANADA

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

גרנדה הוא שמם של עיר ומחוז באנדלוסיה, בדרום ספרד. על פי אגדה אחת, קומץ יהודים שגורשו מארץ ישראל ע"י נבוכדנצא אחרי חורבן בית המקדש הראשון, התיישב בגרנדה. כאשר גרנדה נכבשה ע"י המוסלמים בשנת 711, בין מגיניה היו גם חיילים יהודים. גרנדה מתועד כשם משפחה יהודי עם גבריאל גרנדה במקסיקו בשנת 1642. שם המשפחה גרנדה מתועדבצפון אמריקה עם יצחק הנריקס גרנדה, אשר התקבל לגילדת "הפרימן" של העיר ניו יורק בשנת 1688.

במאה ה-20 הגרסה דה גרנדה מתועדת כשם משפחה יהודי עם שמואל הנריקס דה גרנדה מסורינם, אשר נספה בשואה בזמן מלחמת העולם השנייה בעת שהיה בביקור בהולנד.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

גראנאדה
מיראנדה דה אברו
גראנאדה

עיר באנדאלוסיה, ספרד.

ביהדות ספרד רווחה האגדה שבגראנאדה ישבו יהודים עוד מימי נבוכדנצר, ועל כך מספר גם שלמה אבן וירגא בספרו "שבט יהודה"; אפילו המאורים חשבו כי היהודים היו מייסדי העיר. עובדה היסטורית היא כי חיל-המצב שהופקד על העיר אחרי הכיבוש הערבי ב- 711 כלל גם יהודים. בתקופת בית אומאיה (מאות 8-7) היתה גראנאדה מן הקהילות החשובות ביותר בספרד, ובמאה ה-11, כאשר נעשתה נסיכות עצמאית, מילאו יהודים תפקידים חשובים במימשל. שמואל הנגיד, מלבד היותו ראש הקהל כיהן גם כשר מדינה ומפקד הצבא במקום. את מעמדם הרם של היהודים בהנהגת המדינה ניתן להסביר בכך שהכת הצבאית השלטת לא היכתה שורשים במקום ונשענה בלית ברירה על נושאי-משרה יהודים שלא התחרו בה על כס השלטון.

אותו זמן היוו היהודים רוב בעיר, ובמדינות השכנות נכתבו כתבי- פלסתר נגדם כדי לנגח את גראנאדה. יוסף, בנו של שמואל הנגיד, נפל קרבן להתמרדות המונית ב-1066 שבה קיפחו את חייהם, לדברי אבן וירגא, 1,500 יהודים. הקהילה התאוששה אבל כעבור 24 שנים, עם כיבוש העיר על-ידי האלמוראווידים, נחרבה כליל; בין הפליטים היתה גם משפחת אבן עזרא. תחת שלטון האלמואחדים (1212-1148) הותרו המגורים בעיר רק ליהודים שקיבלו את דת האיסלאם. במאה ה- 13 עשו יהודים יד אחת עם הנוצרים בנסיונות כושלים לגרש את הערבים; הם חזרו לגראנאדה בימי השושלת המוסלמית ששלטה במקום עד 1492.

אחרי גזירות קנ"א (1391) מצאו אנוסים רבים מקלט בגראנאדה וחזרו לחיק היהדות. בהסכם הכניעה בין מלך גראנאדה ופרדינאנד ואיזאבלה נקבע כי יהודים ילידי המקום יקבלו הגנה, ותינתן להם אפשרות להגר לצפון-אפריקה אם ירצו בכך. אנוסים שחזרו ליהדות נצטוו לעזוב, וכן הוסכם שיהודי לא ישב בדין במשפט נגד מאורים ולא ישרת כגובה-מסים. צו הגירוש נגד יהודי ספרד נחתם ב-31 במארס 1492 בגראנאדה, העיר שנכבשה אחרונה. המלך פרדינאנד ציווה להרוס את הרובע היהודי שהכיל 20,000 תושבים. מלבד משפחות שמואל הנגיד ואבן עזרא פעלו בגראנאדה יהודה אבן תיבון, סעדיה בן מימון אבן דאנאן, שלמה בן יוסף אבן איוב וחכמים אחרים.
מיראנדה דה אברו

אחת הקהילות הוותיקות בקאסטיליה, ספרד.


כבר ב- 1099 הושוו יהודי-המקום בזכויותיהם עם הנוצרים והמאורים בעיר, והמצב נשאר בעינו עד אמצע המאה ה-14. ב-1360 פרצה מלחמת-אזרחים ואחד הצדדים ערך טבח ביהודים. הצד המנצח העניש את הפורעים ואת שלטונות העיר ויחד עם זאת העניק לתושבי העיר ארכה של שנה לפרעון החובות ליהודים.

באמצע המאה ה-15 הייתה ליהודי מיראנדה זכות הבעלות על בתי-הכנסת, הזכות להשתתף בדיון על נטל המסים ולעשות עבודה בימי א' בשבוע שלא בפרהסיה; הם גם פוטרו מתשלום מסים לקתדרלה. ב-1485 הוטל על הקהילה מס מיוחד לכיסוי הוצאות המלחמה נגד גראנאדה. אחרי גירוש ספרד (1492) נמסר בית-הכנסת הגדול למועצת העיר.