מסמכי רשת
קבצים
ניהול
פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
אודות
English
תמלול
פרטים נוספים

שם: רחל סוכרי ירושלמי

מס' סימוכין: 10375

שנת לידה: 1926

ארץ מוצא: סוריה

עיר מוצא: דמשק

סיכום ראיון:

רחל נולדה בשנת 1926 בדמשק, בת בכורה להוריה. אביה היה רוקע נחושת ואימה תופרת. ההורים היו שכנים בצעירותם, וכשהגיעו לפרקם התעקש אביה להינשא דווא לאימה, ולא הסכים להיענות להצעות אחרות.

רחל למדה בבית הספר של אליאנס עד אמצע כיתה ג', ואז יצאה לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. היא עבדה במפעל של מוסלמים כפועלת, וזוכרת שהיחס אל הבנות היהודיות היה יחס מכבד. מי שידעה לשמור על עצמה, כיבדו אותה. את המשכורת שקיבלה פעם בשבוע היא הייתה נותנת לאימא, וכשרצתה לצאת עם חברות הייתה אימא נותנת לה כסף לגלידה או למשקה שנקרא 'סוס'.

רחל הייתה חברה בתנועת הנוער 'החלוץ', שהייתה תנועה אידאליסטית עם הכוונה לחיי קיבוץ. עם השנים הלך מצבם של יהודי דמשק ונהיה קשה. הם חיפשו כל דרך לצאת. אחיה של רחל יצא בגיל 13 וחודש עם עליית הנוער, ואחר כך יצאה גם רחל. היא הייתה כבר בת 18, והשנה הייתה 1945. היא נרשמה לעליה, אך לא ידעה מתי יקראו לה. יום אחד היא ארזה לעצמה אוכל כדי לצאת לעבודה, ובחור צעיר בא להודיע לה שתתכונן לצאת. היא ארזה והתארגנה מהר ובאו לקחת אותה. היא נסעה עם קבוצה קטנה של יהודים אל בירות שבלבנון, שם הסיעו אותם שני אחים ערבים לעבר הרי הגליל. בדרך עצרו הנהגים כדי לחכות לשעות החשיכה שבהן אפשר להיכנס לארץ ולא להיתפס על ידי הבריטים, ורחל זוכרת כיצד הם ישבו כולם במעגל והעבירו את הזמן בבדיחות וסיפורים. כשירד הלילה הם הצליחו לעבור והגיעו לכפר גלעדי, ישנו ליד הרפת, ואחר כך המשיכו לחיפה.

לרחל הייתה כתובת בארץ ישראל. דודתה גרה בשכונת התקווה, וקיבלה אותה בשמחה רבה. רחל נקלטה בארץ במהירות. היא ידעה עברית מן הפעילות בתנועה, ומצאה חברות. אחר כך הגיע אביה ולבסוף אימה ושני אחיה הנוספים.

צילום: לירון בר

רחל סוכרי ירושלמי

מראיינ/ת -
אפרת קראוס
אורך הסרטון:
00:31:39
תאריך הצילום:
01/01/1
מקום:
דמשק
,
סוריה
פלייליסט (0)
00:00:00

סיפורי חיים נוספים:

חיפוש

שם: רחל סוכרי ירושלמי

מס' סימוכין: 10375

שנת לידה: 1926

ארץ מוצא: סוריה

עיר מוצא: דמשק

סיכום ראיון:

רחל נולדה בשנת 1926 בדמשק, בת בכורה להוריה. אביה היה רוקע נחושת ואימה תופרת. ההורים היו שכנים בצעירותם, וכשהגיעו לפרקם התעקש אביה להינשא דווא לאימה, ולא הסכים להיענות להצעות אחרות.

רחל למדה בבית הספר של אליאנס עד אמצע כיתה ג', ואז יצאה לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. היא עבדה במפעל של מוסלמים כפועלת, וזוכרת שהיחס אל הבנות היהודיות היה יחס מכבד. מי שידעה לשמור על עצמה, כיבדו אותה. את המשכורת שקיבלה פעם בשבוע היא הייתה נותנת לאימא, וכשרצתה לצאת עם חברות הייתה אימא נותנת לה כסף לגלידה או למשקה שנקרא 'סוס'.

רחל הייתה חברה בתנועת הנוער 'החלוץ', שהייתה תנועה אידאליסטית עם הכוונה לחיי קיבוץ. עם השנים הלך מצבם של יהודי דמשק ונהיה קשה. הם חיפשו כל דרך לצאת. אחיה של רחל יצא בגיל 13 וחודש עם עליית הנוער, ואחר כך יצאה גם רחל. היא הייתה כבר בת 18, והשנה הייתה 1945. היא נרשמה לעליה, אך לא ידעה מתי יקראו לה. יום אחד היא ארזה לעצמה אוכל כדי לצאת לעבודה, ובחור צעיר בא להודיע לה שתתכונן לצאת. היא ארזה והתארגנה מהר ובאו לקחת אותה. היא נסעה עם קבוצה קטנה של יהודים אל בירות שבלבנון, שם הסיעו אותם שני אחים ערבים לעבר הרי הגליל. בדרך עצרו הנהגים כדי לחכות לשעות החשיכה שבהן אפשר להיכנס לארץ ולא להיתפס על ידי הבריטים, ורחל זוכרת כיצד הם ישבו כולם במעגל והעבירו את הזמן בבדיחות וסיפורים. כשירד הלילה הם הצליחו לעבור והגיעו לכפר גלעדי, ישנו ליד הרפת, ואחר כך המשיכו לחיפה.

לרחל הייתה כתובת בארץ ישראל. דודתה גרה בשכונת התקווה, וקיבלה אותה בשמחה רבה. רחל נקלטה בארץ במהירות. היא ידעה עברית מן הפעילות בתנועה, ומצאה חברות. אחר כך הגיע אביה ולבסוף אימה ושני אחיה הנוספים.

צילום: לירון בר

רחל סוכרי ירושלמי
אפרת קראוס
דמשק
סוריה
סיפורי חיים נוספים: