חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
אישיות
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

ספיבקוב, בוריס

Spivacow, Boris (1915-1994), editor and publisher, born in Buenos Aires, Argentina, to immigrants from Russia. His parents were poor, had socialist leanings and were convinced atheists despite their Jewish background. Spivacow was general manager of Eudeba (The University of Buenos Aires Press), which under his management became one of the largest publishers in Latin America. Later he founded, along with other collaborators, the Center for Latin American Culture, an editorial project has been of central importance to cultural development in Argentina. His activity in the publishing world earned him many awards and honors, including the Sudamericana Award for Social Sciences (1989) and the title of Honorary Professor at the University of Buenos Aires.

As youth Spivacow was an avid reader. In 1934 he began to study civil engineering at the University of Buenos Aires, but quickly abandoned the course. In 1936 he again began to study, this time it was mathematics. While at University he joined the Communist Youth Federation, and during Peron's first presidency was arrested several times for his political activities. After graduating he supported himself by teaching but slowly became involved in editing and checking books and academic papers. During his career he promoted the publishing of many works from young authors and many books which expressed the socialist ideal. His views and political activities caused him many difficulties during the periods of military dictatorship in the country.
תאריך לידה:
1915
תאריך פטירה:
1994
מקום לידה:
בואנוס איירס
מקום פטירה:
בואנוס איירס
סוג אישיות:
מוציא לאור
,
עורך/ת
מספר פריט:
148063
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:
SPIVAKOV, SPIVAK, SPIWAK, SPIEWAK, SPIVACK

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מתשמישי דת או פעולות בעלות אופן דתי, ומתארים.

ספיבק וספייבק הם גרסאות סלביות של השם קנטור שפירושו המילולי הוא "זמר". פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "בנו של". בדומה לחזן, קנטור נגזר מהמילה האיטלקית קנטרה שפירושה "לשיר". במקור מונח זה התייחס למי ששירת בבית הכנסת. בשימוש המודרני זה תוארו של שליח הציבור המוביל את המאמינים בתפילה ובשירה. כשם משפחה שם זה מקביל לשם הגרמני / יידיש זינגר / זנגר, ושל השם העברי משורר.שם זה מבליט את ההיבט המוסיקלי בתפקיד שממלא החזן. לעומת זאת השם בסו (באסו) מתייחס לאיכות קולו של החזן. כל אלה ומונחים דומים יצרו שמות משפחה יהודיים במספר שפות ובצורות איות שונות.

אחת הצורות המוקדמות היא סאנקמייסטר (מהמילה הגרמנית זינגמייסטר, כלומר "זמר מומחה"), המתועדת עם לזר סאנקמייסטר בשנת 1439 והיינריך סאנקמייסטר ב-1449. קאנטאריני, שהוא השם המקביל באיטלקית, היה שמה של משפחה ידועה באיטליה של המאה ה-16. קנטורי מוזכר במאה ה-16; איסאק (יצחק) בן אביגדור בס בשנת 1600; סינגר ב-1676. קנטור מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1679 עם בורכרט קנטור מהלברשטט, גרמניה,וקנטר בשנת 1736 עם סלמון יוסף קנטר; זנגר בשנת 1683; בסיסטה במאה ה-17; שולזינגר בשנת 1724; ופורזינגר בשנת 1784. קאנטור הוא גרסה נוספת. שמות מקבילים ממקור סלבי כוללים את סולובי שפירושו המילולי הוא "זמיר". דסקלו היא גרסה רומנית שפירושה המילולי הוא "שמש" (בכנסיה).

קיצורים של שם זה, הנפוצים בעיקר בארצות דוברות גרמנית, כוללים את קנט וקנד. גרסאות נפוצות מאד מכילות סיומות פטרונימים, כמו השמות קנטורוביץ וקנטורוביץ'.

יהודי מזרח אירופה אשר היגרו למערב אירופה ולארצות הברית לפעמים תרגמו או החליפו את שמותיהם היידיש או הגרמניים עם שמות מהשפות המקומיות. כדוגמא לדרך שבה יהודי מזרח אירופה החליפו את שמות המשפחה שלהם בעקבות הגירתם לארצות המערב, יש לציין את משפחת קנטורוביץ' מצרפת אשר בשנת 1957 החליפה את שמה לשם קאנטו (Cantaud).

שמות מקבילים ממקור סלבי כוללים את סולובי שפירושו המילולי הוא "זמיר". דסקלו היא גרסה רומנית שפירושה המילולי הוא "שמש" (בכנסיה).בארצות דוברות שפות סלביות במזרח אירופה השם קנטור / קאנטור תורגם לפעמים לשמות הסלביים ספיבק או ספיאבק.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה ספיבק כוללים את החזן והמלחין ניסן ספיבק (1906-1824).

בואנוס איירס

בירת ארגנטינה.

מספר תושביה 3,447,000 (אומדן 1968). ב-1976 התגוררו בה כ-300-250 אלף יהודים, רובה המכריע של יהדות ארגנטינה. היישוב האשכנזי מיוצג על-ידי "חברת עזרה הדדית" (בספרדית אמי"א); לספרדים עדות נפרדות לפי ארצות מוצאם - צפון- אפריקה, טורקיה ויוון, חלב ודמשק. פרט לתנועה קונסרבאטיבית ותנועה רפורמית שנוסדה ב-1964, האוכלוסיה היהודית נמנית עם הזרם האורתודוכסי ביהדות; אבל הדת אינה תופסת מקום מרכזי בחיי רוב היהודים. ההזדהות עם העם היהודי היא יותר על בסיס לאומי והשפעת המפלגות הציוניות בולטת בחיי הציבור. מוסדות החינוך היהודיים הם קהילתיים ומפלגתיים, רובם בהשגחת ועד החינוך המשותף לאשכנזים ולספרדים. מאז 1967 הפכו המוסדות לחינוך משלים לבתי-ספר יומיים, אבל שיעור המבקרים בהם מקרב גילאי בית- הספר היהודיים בעיר קטן למדי. פעולות תרבות נרחבות מנהלות בעיר האגודות "הבראיקה" ו"הכוח". מופיעים שני עיתונים יומיים באידיש וכתבי-עת לרוב. בואנוס איירס נשארה אחד המרכזים הבודדים לתרבות אידיש וספרותה.

פרט לאנוסים, ראשוני המהגרים היהודיים הגיעו לעיר ממערב- אירופה באמצע המאה ה-19 וב-1862 התארגנה הקהילה הראשונה.

לקראת סוף המאה התחילו להגיע יהודים מצפון-אפריקה וממזרח- אירופה, בפרט לאחר הקמת חברת יק"א שהשקיעה מאמצעים רבים כדי להפוך את ארגנטינה לארץ הגירה ולהתיישבות חקלאית להמוני יהודים מרוסיה. ב-1909 כבר מנה היישוב היהודי כ-40,000 נפש עם ארגונים ומוסדות משלהם. עם עליית הנאצים גברה ההגירה ממרכז- אירופה. במלחמת- העולם השנייה ואחריה הטילה ממשלת ארגנטינה איסור על כניסת יהודים. פרט למספר קטן שנקלט בשנות 1957-1956 גדל היישוב היהודי בבואנוס איירס רק מריבוי טבעי ובעיקר מהגירה פנימית מערי-השדה.

ב- 1992 תקפו מחבלים את שגרירות ישראל בבואנוס איירס. ב- 18 ביולי 1994 פוצץ הבניין שבו שוכן מרכז הקהילות היהודיות בארגנטינה. בפיצוץ נהרגו מאה בני אדם, רבים נפצעו והושמד ארכיון הקהילה בת מאה שנים.

בשנת 1997 חיו 250,000 יהודים בארגנטינה כולה 180,000 מתוכם בבואנוס איירס.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
אישיות
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
ספיבקוב, בוריס
Spivacow, Boris (1915-1994), editor and publisher, born in Buenos Aires, Argentina, to immigrants from Russia. His parents were poor, had socialist leanings and were convinced atheists despite their Jewish background. Spivacow was general manager of Eudeba (The University of Buenos Aires Press), which under his management became one of the largest publishers in Latin America. Later he founded, along with other collaborators, the Center for Latin American Culture, an editorial project has been of central importance to cultural development in Argentina. His activity in the publishing world earned him many awards and honors, including the Sudamericana Award for Social Sciences (1989) and the title of Honorary Professor at the University of Buenos Aires.

As youth Spivacow was an avid reader. In 1934 he began to study civil engineering at the University of Buenos Aires, but quickly abandoned the course. In 1936 he again began to study, this time it was mathematics. While at University he joined the Communist Youth Federation, and during Peron's first presidency was arrested several times for his political activities. After graduating he supported himself by teaching but slowly became involved in editing and checking books and academic papers. During his career he promoted the publishing of many works from young authors and many books which expressed the socialist ideal. His views and political activities caused him many difficulties during the periods of military dictatorship in the country.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
ספיבקוב
SPIVAKOV, SPIVAK, SPIWAK, SPIEWAK, SPIVACK

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה נגזר מתשמישי דת או פעולות בעלות אופן דתי, ומתארים.

ספיבק וספייבק הם גרסאות סלביות של השם קנטור שפירושו המילולי הוא "זמר". פירוש הסופית הרוסית "-וב" הוא "בנו של". בדומה לחזן, קנטור נגזר מהמילה האיטלקית קנטרה שפירושה "לשיר". במקור מונח זה התייחס למי ששירת בבית הכנסת. בשימוש המודרני זה תוארו של שליח הציבור המוביל את המאמינים בתפילה ובשירה. כשם משפחה שם זה מקביל לשם הגרמני / יידיש זינגר / זנגר, ושל השם העברי משורר.שם זה מבליט את ההיבט המוסיקלי בתפקיד שממלא החזן. לעומת זאת השם בסו (באסו) מתייחס לאיכות קולו של החזן. כל אלה ומונחים דומים יצרו שמות משפחה יהודיים במספר שפות ובצורות איות שונות.

אחת הצורות המוקדמות היא סאנקמייסטר (מהמילה הגרמנית זינגמייסטר, כלומר "זמר מומחה"), המתועדת עם לזר סאנקמייסטר בשנת 1439 והיינריך סאנקמייסטר ב-1449. קאנטאריני, שהוא השם המקביל באיטלקית, היה שמה של משפחה ידועה באיטליה של המאה ה-16. קנטורי מוזכר במאה ה-16; איסאק (יצחק) בן אביגדור בס בשנת 1600; סינגר ב-1676. קנטור מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1679 עם בורכרט קנטור מהלברשטט, גרמניה,וקנטר בשנת 1736 עם סלמון יוסף קנטר; זנגר בשנת 1683; בסיסטה במאה ה-17; שולזינגר בשנת 1724; ופורזינגר בשנת 1784. קאנטור הוא גרסה נוספת. שמות מקבילים ממקור סלבי כוללים את סולובי שפירושו המילולי הוא "זמיר". דסקלו היא גרסה רומנית שפירושה המילולי הוא "שמש" (בכנסיה).

קיצורים של שם זה, הנפוצים בעיקר בארצות דוברות גרמנית, כוללים את קנט וקנד. גרסאות נפוצות מאד מכילות סיומות פטרונימים, כמו השמות קנטורוביץ וקנטורוביץ'.

יהודי מזרח אירופה אשר היגרו למערב אירופה ולארצות הברית לפעמים תרגמו או החליפו את שמותיהם היידיש או הגרמניים עם שמות מהשפות המקומיות. כדוגמא לדרך שבה יהודי מזרח אירופה החליפו את שמות המשפחה שלהם בעקבות הגירתם לארצות המערב, יש לציין את משפחת קנטורוביץ' מצרפת אשר בשנת 1957 החליפה את שמה לשם קאנטו (Cantaud).

שמות מקבילים ממקור סלבי כוללים את סולובי שפירושו המילולי הוא "זמיר". דסקלו היא גרסה רומנית שפירושה המילולי הוא "שמש" (בכנסיה).בארצות דוברות שפות סלביות במזרח אירופה השם קנטור / קאנטור תורגם לפעמים לשמות הסלביים ספיבק או ספיאבק.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה ספיבק כוללים את החזן והמלחין ניסן ספיבק (1906-1824).

בואנוס איירס
בואנוס איירס

בירת ארגנטינה.

מספר תושביה 3,447,000 (אומדן 1968). ב-1976 התגוררו בה כ-300-250 אלף יהודים, רובה המכריע של יהדות ארגנטינה. היישוב האשכנזי מיוצג על-ידי "חברת עזרה הדדית" (בספרדית אמי"א); לספרדים עדות נפרדות לפי ארצות מוצאם - צפון- אפריקה, טורקיה ויוון, חלב ודמשק. פרט לתנועה קונסרבאטיבית ותנועה רפורמית שנוסדה ב-1964, האוכלוסיה היהודית נמנית עם הזרם האורתודוכסי ביהדות; אבל הדת אינה תופסת מקום מרכזי בחיי רוב היהודים. ההזדהות עם העם היהודי היא יותר על בסיס לאומי והשפעת המפלגות הציוניות בולטת בחיי הציבור. מוסדות החינוך היהודיים הם קהילתיים ומפלגתיים, רובם בהשגחת ועד החינוך המשותף לאשכנזים ולספרדים. מאז 1967 הפכו המוסדות לחינוך משלים לבתי-ספר יומיים, אבל שיעור המבקרים בהם מקרב גילאי בית- הספר היהודיים בעיר קטן למדי. פעולות תרבות נרחבות מנהלות בעיר האגודות "הבראיקה" ו"הכוח". מופיעים שני עיתונים יומיים באידיש וכתבי-עת לרוב. בואנוס איירס נשארה אחד המרכזים הבודדים לתרבות אידיש וספרותה.

פרט לאנוסים, ראשוני המהגרים היהודיים הגיעו לעיר ממערב- אירופה באמצע המאה ה-19 וב-1862 התארגנה הקהילה הראשונה.

לקראת סוף המאה התחילו להגיע יהודים מצפון-אפריקה וממזרח- אירופה, בפרט לאחר הקמת חברת יק"א שהשקיעה מאמצעים רבים כדי להפוך את ארגנטינה לארץ הגירה ולהתיישבות חקלאית להמוני יהודים מרוסיה. ב-1909 כבר מנה היישוב היהודי כ-40,000 נפש עם ארגונים ומוסדות משלהם. עם עליית הנאצים גברה ההגירה ממרכז- אירופה. במלחמת- העולם השנייה ואחריה הטילה ממשלת ארגנטינה איסור על כניסת יהודים. פרט למספר קטן שנקלט בשנות 1957-1956 גדל היישוב היהודי בבואנוס איירס רק מריבוי טבעי ובעיקר מהגירה פנימית מערי-השדה.

ב- 1992 תקפו מחבלים את שגרירות ישראל בבואנוס איירס. ב- 18 ביולי 1994 פוצץ הבניין שבו שוכן מרכז הקהילות היהודיות בארגנטינה. בפיצוץ נהרגו מאה בני אדם, רבים נפצעו והושמד ארכיון הקהילה בת מאה שנים.

בשנת 1997 חיו 250,000 יהודים בארגנטינה כולה 180,000 מתוכם בבואנוס איירס.