חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי יוסוואין

יוסוואין JOSVAINIAI

עיירה במחוז קיידאן (KEDAINIAI), מרכז ליטא.


העיירה שוכנת בבקעה מוקפת משלשת עבריה בנהר שושווה (SUSVE), כ-10 ק"מ מדרום לעיר המחוז קיידאן. בשנת 1897 ישבו שם 534 יהודים, כולם גורשו ב-1915, בימי מלחמת העולם הראשונה ורוב בתיהם ורכושם עלו באש. אחרי המלחמה חזרו רק מקצתם לעיירה והתיישבו סביב השוק וברחובות הסמוכים.

יהודי יוסוואין היו סוחרים ובעלי מלאכה, אך בימי הקיץ נעשו כולם לגננים, גידלו עגבניות ומלפפונים ושיווקו אותם באלפי שקים לליטא כולה. היו ביניהם גם שלושה בעלי בתי מרזח, שני בעלי טחנות קמח, בעל מנסרה, סוחר יערות, שני שוחטים, שני מורים ובעל בית מרקחת. בשנת 1924 הוקם שם בנק יהודי עממי.

בית המדרש, בניין לבנים לבן שהתנשא בין בתי העץ של העיירה, היה מרכז חיי הקהילה. בנוסף לתפילות ולמוד התורה היה באכסנייתו גם ה"חדר" לילדים ור' שמואל אהרן ראפייקו לימד בנים ובנות (בנפרד), לימודי קודש ולימודי חול גם יחד, לפניו לימד שם המורה יצחק אניקשט.בבית המדרש נערכו גם טקסי בר-מצווה, חתונות, בריתות והספדים. כן התרכזו בבית המדרש חברות ש"ס, משניות, "חיי אדם" וחברת "תפארת בחורים".

בית ספר עממי עברי הוקם בעיירה אחרי מלחמת העולם הראשונה, אך החדר המשיך לפעול לצידו. ילדי העיירה המשיכו את לימודיהם בישיבות קיידאן וסלאבודקה (בקובנה). בספריה המקומית היו כ-500 ספרים.

בקרב הקהילה פעלו מוסדות צדקה וגמילות חסדים כגון: "ביקור חולים", "לינת הצדק" וקופת גמילות חסדים.

בין רבני העיירה היו ר' שמואל לוינסון בעל "זכרון שמואל", ר' נפתלי אמשטרדם, ר' אברהם בעל "בית אברהם" והרב האחרון, ר' אברהם דב טרנא, חניך הישיבה בסלאבודקה.

רבים מילדי העיירה קלטו את האהבה לארץ ישראל כבר ממלמדיהם בחדר ולימים הצטרפו לתנועת "המזרחי" ועברו במסגרתה הכשרה לעלייה. רבים מהם עלו לארץ ישראל.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו ביוסוואין כ-300 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) וכיבוש פולין בידי הגרמנים, עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות.

עם פרוץ מלחמת גרמניה ברית המועצות (22 ביוני 1941), עוד לפני כניסת הגרמנים לעיירה, החלו ליטאים לאומנים מקומיים להתנכל ליהודים. יהודי נרצח בדרכו לביתו וכל רכושו נשדד. אחרי כניסת הגרמנים לעיירה נעשו הליטאים תוקפניים עוד יותר, הם לכדו יהודים, ביניהם את רב העיירה ואת השוחט, גזזו את זקנם, התעללו והיכו, לעתים עד מוות. האוכלוסיה היהודית כולה הוחזקה בפחד מתמיד מפני פשיטות על הבתים, שדידת רכוש, התעללות ורצח.

בסוף אוגוסט 1941 גורשו היהודים מבתיהם והובלו לעיירה איירגולה (ARIOGALA), בדרך נורו לבורות שהוכנו מראש ונטמנו בתוכם, מכוסים בסיד ועפר. 282 יהודים נרצחו באותו היום, גברים, נשים וטף. לקבר האחים אין סימן ואין מצבה.
סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
147998
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי יוסוואין
יוסוואין JOSVAINIAI

עיירה במחוז קיידאן (KEDAINIAI), מרכז ליטא.


העיירה שוכנת בבקעה מוקפת משלשת עבריה בנהר שושווה (SUSVE), כ-10 ק"מ מדרום לעיר המחוז קיידאן. בשנת 1897 ישבו שם 534 יהודים, כולם גורשו ב-1915, בימי מלחמת העולם הראשונה ורוב בתיהם ורכושם עלו באש. אחרי המלחמה חזרו רק מקצתם לעיירה והתיישבו סביב השוק וברחובות הסמוכים.

יהודי יוסוואין היו סוחרים ובעלי מלאכה, אך בימי הקיץ נעשו כולם לגננים, גידלו עגבניות ומלפפונים ושיווקו אותם באלפי שקים לליטא כולה. היו ביניהם גם שלושה בעלי בתי מרזח, שני בעלי טחנות קמח, בעל מנסרה, סוחר יערות, שני שוחטים, שני מורים ובעל בית מרקחת. בשנת 1924 הוקם שם בנק יהודי עממי.

בית המדרש, בניין לבנים לבן שהתנשא בין בתי העץ של העיירה, היה מרכז חיי הקהילה. בנוסף לתפילות ולמוד התורה היה באכסנייתו גם ה"חדר" לילדים ור' שמואל אהרן ראפייקו לימד בנים ובנות (בנפרד), לימודי קודש ולימודי חול גם יחד, לפניו לימד שם המורה יצחק אניקשט.בבית המדרש נערכו גם טקסי בר-מצווה, חתונות, בריתות והספדים. כן התרכזו בבית המדרש חברות ש"ס, משניות, "חיי אדם" וחברת "תפארת בחורים".

בית ספר עממי עברי הוקם בעיירה אחרי מלחמת העולם הראשונה, אך החדר המשיך לפעול לצידו. ילדי העיירה המשיכו את לימודיהם בישיבות קיידאן וסלאבודקה (בקובנה). בספריה המקומית היו כ-500 ספרים.

בקרב הקהילה פעלו מוסדות צדקה וגמילות חסדים כגון: "ביקור חולים", "לינת הצדק" וקופת גמילות חסדים.

בין רבני העיירה היו ר' שמואל לוינסון בעל "זכרון שמואל", ר' נפתלי אמשטרדם, ר' אברהם בעל "בית אברהם" והרב האחרון, ר' אברהם דב טרנא, חניך הישיבה בסלאבודקה.

רבים מילדי העיירה קלטו את האהבה לארץ ישראל כבר ממלמדיהם בחדר ולימים הצטרפו לתנועת "המזרחי" ועברו במסגרתה הכשרה לעלייה. רבים מהם עלו לארץ ישראל.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו ביוסוואין כ-300 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) וכיבוש פולין בידי הגרמנים, עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות.

עם פרוץ מלחמת גרמניה ברית המועצות (22 ביוני 1941), עוד לפני כניסת הגרמנים לעיירה, החלו ליטאים לאומנים מקומיים להתנכל ליהודים. יהודי נרצח בדרכו לביתו וכל רכושו נשדד. אחרי כניסת הגרמנים לעיירה נעשו הליטאים תוקפניים עוד יותר, הם לכדו יהודים, ביניהם את רב העיירה ואת השוחט, גזזו את זקנם, התעללו והיכו, לעתים עד מוות. האוכלוסיה היהודית כולה הוחזקה בפחד מתמיד מפני פשיטות על הבתים, שדידת רכוש, התעללות ורצח.

בסוף אוגוסט 1941 גורשו היהודים מבתיהם והובלו לעיירה איירגולה (ARIOGALA), בדרך נורו לבורות שהוכנו מראש ונטמנו בתוכם, מכוסים בסיד ועפר. 282 יהודים נרצחו באותו היום, גברים, נשים וטף. לקבר האחים אין סימן ואין מצבה.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי