חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
אישיות
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

שבתי בן מאיר הכהן

שבתאי בן מאיר הכהן
1621 – 1662
רב, פרשן של שולחן ערוך, פוסק

נולד באמסיטוב על יד וילקובישק, ליטא. למד אצל יהושע השל בן יוסף בטיקוצ'ין (צפון מזרח פולין) ואחר גם בישיבה בקרקוב. המשיך בלימודים בלובלין אצל נפתלי בן יצחק הכהן. התיישב בווילנה ונשא לאישה את בתו של שמשון וולף, נכדו של משה איסרליש. חותנו פירנס אותו ואיפשר לו להתמסר ללימודים. הוא נתמנה לדיין בבית הדין של משה לימה בווילנה.

ספרו הראשון של שבתאי היה "שפתי כהן", פרשנות על שולחן ערוך יורה דעה (קרקוב, 1646). הספר זכה לשבחים רבים מחכמים נודעים בפולין ובליטא. החל משנת 1674 יצא לאור כחלק בלתי נפרד ממהדורות של "יורה דעה". בספר שבתאי מנסה להבהיר את פסיקותיו של יוסף קארו בשולחן ערוך ולהכריע בסוגיות הביקורת של משה איסרליש. היתה לו מחלוקת גדולה עם הפוסק רבי דוד בן שמואל הלוי, שפרסם ספר משלו על יורה דעה, "טורי זהב". שבתאי והלוי חיברו כמה ביקורות וויכוחים זה על פרשנותו של זה, והוויכוח ההלכתי בין השניים נמשך גם אחרי מותם על ידי תלמידיהם. ברוב המקרים, רבני פולין וליטא פסקו לפי שבתאי, ורבני גרמניה נטו אחר פרשנותו של הלוי. בניגוד לדורות הקודמים של רבנים בפולין, שבתאי צידד בפסיקותיו של יוסף קארו בשולחן ערוך.

שבתאי חיבר גם פרשנות על "חושן משפט", שיצאה לאור לאחר מותו, בספר אחד עם "שולחן ערוך" (אמסטרדם, 1663). בספר זה הוא מפרש – וגם מבקר – את פסיקותיו של קארו. מסקנותיו התבססו לא רק על עקרונות תלמודיים ועל פסיקות אחרות אלא גם על הגיון צרוף. ספרו זה הוא קלסיקה ועד היום נחשב לסמכות הלכתית חזקה.

בתקופת הפרעות ביהודים ב- 1655, שבתאי נמלט מווילנה ללובלין. שלושה חודשים אחר כך הגיעו הפורעים ללובלין, והוא נמלט לבוהמיה. הוא חי בפראג, ואחר כך בדרזניץ, מורביה. הוא נתמנה לרב של הולשוב, ונפטר שם. בחיבורו החשוב "מגילת איפה" תיאר שבתאי את התקוממותם של האוקראינים נגד הפולנים, אשר הביאה לפרעות אלימות כנגד היהודים. בשנת 1635 אירע פרץ האלימות הראשון באוקראינה, אך ההתקוממות דוכאה.13 שנים לאחר מכן פרצה שוב ביתר שאת, בפרעות ת"ח ות"ט (1649-48). בגל הפרעות הזה השתחררו חלק מהאוקראינים משלטון הפולנים. מנהיגם האנטישמי של האוקראינים, בוגדן חמלניצקי, הוביל מסע רצח מהנוראים בהיסטוריה, מעריכים כי מאה אלף יהודים נספו במיתות שונות ואיומות.

יצירות נוספות מאת שבתאי: לחן לפיוט סליחות (אמסטרדם, 1651); "הערוך" (ברלין, 1767), פרשנות לארבעה טורים, שקדם לשולחן ערוך, מאת יעקב בן אשר; "תוקפו כהן" (פרנקפורט ע"נ אודר, 1677), על חוקי הבעלות; "גבורת אנוסים" (דסאו, 1697); ו"פועל צדק" (יסניצה, 1720), על תרי"ג מצוות כפי שמנה רמב"ם.
תאריך לידה:
1621
תאריך פטירה:
1662
מקום לידה:
ליטא
מקום פטירה:
הולשוב
סוג אישיות:
רבי
מספר פריט:
144034
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:
פריטים קשורים:
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
אישיות
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
שבתי בן מאיר הכהן
שבתאי בן מאיר הכהן
1621 – 1662
רב, פרשן של שולחן ערוך, פוסק

נולד באמסיטוב על יד וילקובישק, ליטא. למד אצל יהושע השל בן יוסף בטיקוצ'ין (צפון מזרח פולין) ואחר גם בישיבה בקרקוב. המשיך בלימודים בלובלין אצל נפתלי בן יצחק הכהן. התיישב בווילנה ונשא לאישה את בתו של שמשון וולף, נכדו של משה איסרליש. חותנו פירנס אותו ואיפשר לו להתמסר ללימודים. הוא נתמנה לדיין בבית הדין של משה לימה בווילנה.

ספרו הראשון של שבתאי היה "שפתי כהן", פרשנות על שולחן ערוך יורה דעה (קרקוב, 1646). הספר זכה לשבחים רבים מחכמים נודעים בפולין ובליטא. החל משנת 1674 יצא לאור כחלק בלתי נפרד ממהדורות של "יורה דעה". בספר שבתאי מנסה להבהיר את פסיקותיו של יוסף קארו בשולחן ערוך ולהכריע בסוגיות הביקורת של משה איסרליש. היתה לו מחלוקת גדולה עם הפוסק רבי דוד בן שמואל הלוי, שפרסם ספר משלו על יורה דעה, "טורי זהב". שבתאי והלוי חיברו כמה ביקורות וויכוחים זה על פרשנותו של זה, והוויכוח ההלכתי בין השניים נמשך גם אחרי מותם על ידי תלמידיהם. ברוב המקרים, רבני פולין וליטא פסקו לפי שבתאי, ורבני גרמניה נטו אחר פרשנותו של הלוי. בניגוד לדורות הקודמים של רבנים בפולין, שבתאי צידד בפסיקותיו של יוסף קארו בשולחן ערוך.

שבתאי חיבר גם פרשנות על "חושן משפט", שיצאה לאור לאחר מותו, בספר אחד עם "שולחן ערוך" (אמסטרדם, 1663). בספר זה הוא מפרש – וגם מבקר – את פסיקותיו של קארו. מסקנותיו התבססו לא רק על עקרונות תלמודיים ועל פסיקות אחרות אלא גם על הגיון צרוף. ספרו זה הוא קלסיקה ועד היום נחשב לסמכות הלכתית חזקה.

בתקופת הפרעות ביהודים ב- 1655, שבתאי נמלט מווילנה ללובלין. שלושה חודשים אחר כך הגיעו הפורעים ללובלין, והוא נמלט לבוהמיה. הוא חי בפראג, ואחר כך בדרזניץ, מורביה. הוא נתמנה לרב של הולשוב, ונפטר שם. בחיבורו החשוב "מגילת איפה" תיאר שבתאי את התקוממותם של האוקראינים נגד הפולנים, אשר הביאה לפרעות אלימות כנגד היהודים. בשנת 1635 אירע פרץ האלימות הראשון באוקראינה, אך ההתקוממות דוכאה.13 שנים לאחר מכן פרצה שוב ביתר שאת, בפרעות ת"ח ות"ט (1649-48). בגל הפרעות הזה השתחררו חלק מהאוקראינים משלטון הפולנים. מנהיגם האנטישמי של האוקראינים, בוגדן חמלניצקי, הוביל מסע רצח מהנוראים בהיסטוריה, מעריכים כי מאה אלף יהודים נספו במיתות שונות ואיומות.

יצירות נוספות מאת שבתאי: לחן לפיוט סליחות (אמסטרדם, 1651); "הערוך" (ברלין, 1767), פרשנות לארבעה טורים, שקדם לשולחן ערוך, מאת יעקב בן אשר; "תוקפו כהן" (פרנקפורט ע"נ אודר, 1677), על חוקי הבעלות; "גבורת אנוסים" (דסאו, 1697); ו"פועל צדק" (יסניצה, 1720), על תרי"ג מצוות כפי שמנה רמב"ם.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי