חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
1 \ 5
נמחקו
נוספו
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי שאנחאי, שנחאי, שנגחאי

שאנחאי, שנחאי, שנגחאי שאנגחאי Shanghai

שנחאי שאנגהאי

בסינית: 上海市


עיר נמל במחוז קיאנגסו, מזרח סין.

בשנת 1843 נפתחה שאנחאי בפני סוחרים זרים, ועמם הגיעו גם גם יהודים, רובם בני משפחות ששון, כדורי, הארדון, שאמון וברוך מבגדאד, מבומביי ומקאהיר.

לפני מלחמת-העולם הראשונה (1914) התרכזו בעיר 400 יהודים מבגדאד, 250 יוצאי אירופה ו- 50 מיבשת אמריקה. רובם עסקו במסחר, מיעוטם בשירות הדיפלומאטי, ברפואה או בחינוך.

בעקבות המהפכה הקומוניסטית ב-1917 הגיעו לעיר אלפי פליטים מרוסיה.

אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933) ובשנות מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945) מצאו בעיר מקלט פליטים מאירופה.

בדצמבר 1941, בראשית מלחמתם בבנות הברית, הפסיקו היפנים את ההגירה לעיר. הם העבירו לשאנחאי את כל היהודים שהתגוררו או נקלעו ליפן. מספר היהודים הכולל בשאנחאי הסתכם אז בכ- 25,000. לפליטים ניתן סיוע רב, בעיקר מתרומות המשפחות היהודיות המבוססות ומארצות- חוץ. רובם הוחזקו בידי היפנים במעצר חלקי בתנאים קשים ורכושם הופקע באמתלות שונות.

אחרי המלחמה עזבו כמעט הפליטים את שאנחאי בדרכם לארץ-ישראל, לאמריקה ולמקומות אחרים.

סוג מקום:
עיר
מספר פריט:
137811
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
SASSOON, SASSON, ABEN SASSON, BEN SASSON

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם המשפחה שושן יכול להיות קשור בשמה של שושן הבירה, עיר הבירה העתיקה של פרס (דניאל, ח,ב; אסתר, א,ב). אבן הוה תעתיק ספרדי ימי הביניים של המילה הערבית איבן שפירושה "בנו של".

בחלק מן המקרים, ששון הוא מטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמה הפרטי של אחת מאמהות המשפחה, ובמקרה הזה קשור בשם שושנה.

אחד האיזכורים הראשונים של שמות המשפחה בקבוצה זאת מתועד עם שלמה בן יוסף איבן שושן, הנשיא של הקהילה היהודית בטולדו, ספרד, במאה ה-11. הרב יהודה הכהן בן שושן, המכונה הגאון החסיד, כיהן כרב ראשי בעיר פאס לאחר שהיגר למרוקו מבבל, ושימש כמורו של הרמב"ם. הוא הועלה על המוקד בשנת 1165 בשל סירובו להתאסלם. הוא היה בן למשפחת ששון הנודעת מבבל והגיע למרוקו קרוב לוודאי לאחר שקיעתן של ישיבות בבל ובתחילת שיגשוגה של יהדות מרוקו במאות ה-9 וה-10. הגרסה שישן מתועדת בספרד עם אסטרוק יעקב שישן (לפעמים שמו רשום גם בצורה שושן) בשנת 1262; ואברהם איבן שושן בנו של דון משה אבן שושן שהיה גובה מסים בטולדו בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14. ששון מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-12 בספרד עם משפחת איבן שושן מטולדו אשר נחשבה כמיוחסת לבית דויד.
KADURY, KADOORIE

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה קשור בשמה של העיירה כדור בהודו. כדורי הוא שמה של משפחה יהודית נודעת מבין יוצאי בגדאד אשר קיימה קשרי מסחר עם מחוז כדור בחופי מאלבר בדרום מערב הודו. על פי המסורת היהודים הראשונים הגיעו לאיזור זה בהודו כבר במאה ה-1.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי כדורי כוללים את לורנס כדורי, איש עסקים ומחוקק אשר חי בהונג קונג, סין, במאה ה-20; ואת המהנדס הישראלי יליד רוסיה בן ציון כדורי בן המאה ה-20.
תעודת הלידה של איליה בארד שהונפקה
על ידי מחלקת הבריאות של הוועידה העירונית
בשנגחאי, סין, 10 בדצמבר 1942
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אליהו בארד, חיפה)
"היכל השיש"
בית משפחת כדורי בשנגחאי נראה על איגרת ברכה
לשנה החדשה של סר אלי כדורי ובניו, שנגחאי, סין 1930 בקירוב..
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות יצחק ששון, ירושלים)
רישום של בנין המגורים "ניו גודטאון"
ודירת הגג של איש העסקים היהודי
ד.ג'. מ. ארונובסקי, שנגחאי, סין, 1920 בקירוב
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות רחל ברונשטיין, ישראל)
שני זוגות תאומים שנולדו בשבוע אחד בבית החולים
של הג'וינט לפליטים יהודים מאירופה, שנגחאי, סין 1940 בקירוב.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ד"ר תיאודור כהן, ארה"ב)
פנים בית הכנסת הספרדי לשעבר "אוהל רחל",
שאנחאי, סין, 1983
בית הכנסת משמש היום כאולם ציבורי
צילום: פיליס הורל, לונדון
(לונדון, אוסף פיליס הוראל)

China

中国

People's Republic of China (PRC)

A country in East Asia.

21st Century

Estimated Jewish population in 2018: 2,800 (including Hong Kong and Makao) out of 1,400,000,000. 

 

הונג קונג Hong Kong

הונג קונג היא נמל ומרכז כלכלי בעל חשיבות עולמית. משנת 1842 ועד 30 ביוני 1997 היתה מושבת כתר בריטית. כיום, יחד עם מקאו, היא מוגדרת אזור מנהלי מיוחד (SAR) של הרפובליקה העממית של סין.

ראשוני התושבים היהודים, בני משפחת ששון, הגיעו להונג קונג כשהועברה מסין תחת שלטון בריטניה בשנת 1842. הם העבירו את משרדיהם ממחוז סמוך אל הונג קונג וסייעו לפתח את הנמל החדש.

הקהילה היהודית של הונג קונג נוסדה באופן רשמי בשנות ה- 1850 ופעלה בראשיתה בעיקר בבתים שנחכרו על ידי בני משפחת ששון. בית הכנסת הראשון, אוהל לאה, נבנה על ידי סיר יעקב ששון ונחנך בשנת 1902. בית העלמין התקדש בשנת 1855. בשנת 1882 מנתה הקהילה 60 יהודים ספרדים; 100 יהודים חיו שם בשנת 1921, רובם ספרדים. 250 בשנת 1954, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים. סה"כ 239 יהודים בשנת 1959; וכמאתיים יהודים בשנת 1968, מהם 70 ספרדים ו- 130 אשכנזים.

פרוץ מלחמת העולם השנייה והכיבוש היפני האטו את פעילות הקהילה, שכן רבים מבני הקהילה נעצרו על ידי היפנים במחנות לשבויי מלחמה.

משנות ה- 1960 ואילך, התפתחותה הכלכלית של הונג קונג משכה אליה עשרות אלפי זרים, ביניהם יהודים רבים מארצות הברית, מישראל, מבריטניה, מאוסטרליה ומקנדה, אשר הזרימו דם חדש לחיי הקהילה היהודית. בשנת 1997 חיו בהונג קונג 2,500 יהודים, שני שלישים מהם ישראלים ואמריקנים.

נכון לשנת 2010 הקהילה היהודית מונה כ- 5,000 נפשות, בהם ילידי אנגליה, ארה"ב, צרפת, אוסטרליה, דרום אפריקה, ישראל וקנדה. יש להם שבע קהילות שונות. בנוסף לבית הכנסת אוהל לאה, ישנה קהילה רפורמית שנוסדה ב- 1988, מספר בתי חב"ד (באי הונג קונג, בקאולון ובאי לנטאו), שתי קהילות ספרדיות אורתודוכסיות: קהילת ציון בקואולון וקהילת שובה ישראל, הקטנה יותר, באי הונג קונג.

במתחם אוהל לאה מצויים גם מרכז קהילתי ומקוה, והוא מהוה מרכז חיי הקהילה של היהודים בהונג קונג. המרכז נוסד בשנת 1995, במקום מועדון התרבות היהודי הישן. בנוסף לפעילות קהילתית עשירה במגוון תחומי תרבות, ספורט, אקדמיה ומורשת, יש במרכז הקהילתי גם ספריית יודאיקה וארכיון סיני-יהודי, בריכה וחדר כושר, שתי מסעדות גלאט כשר: קפה סברה (בשרי) וקפה ווטרסייד (חלבי), ושירותי הסעדה כשרים. גם קהילת ציון בקאולון מפעילה מסעדה, "מול הים", ובמרכז העסקים של הונג קונג אפשר לאכול גם במסעדה של קהילת שובה ישראל.

ארגונים קהילתיים נוספים אשר מעשירים את חיי הקהילה הם אגודת הנשים היהודיות, אשר נוסדה לראשונה בשנות ה- 1940 על מנת לספק סיוע לפליטים יהודים שהגיעו משנחאי. בכל שנה האגודה מקיימת פעילות חינוכית ותרבותית, וגם מגייסת כספים למען ארגוני צדקה בהונג קונג וגם בישראל.

מדי שנה הקהילה מקיימת פסטיבל סרטים יהודי שנמשך שבועיים, ומושך קהל גדול, לא רק מקרב בני הקהילה אלא גם מקרב כלל תושבי הונג קונג.

החברה ההיסטורית היהודית נוסדה בשנת 1984 בעקבות הרצאה של מר ס.י. צ'אן במועדון היהודי (שקדם למרכז הקהילתי). מטרותיה המקוריות היו לייסד ספריית יודאיקה עבור הקהילה, שבה יוקם גם ארכיון סיני-יהודי, לקידום השיתוף פעולה הסיני יהודי, ובו יתעדו ביסודיות את מסמכי הקהילה ויפרסמו מחקרים ומאמרים. כיום עוסקת החברה ההיסטורית בתיעוד, צילום ותרגום של 300 מצבות בבית העלמין היהודי, ובעריכת ראיונות מוקלטים עם סיפורם האישי והמשפחתי של חברי הקהילה היהודית.


הקשר עם ישראל

לקהילה היהודית קשרים חזקים עם ישראל. בשנת 1958 נתמנה איש העסקים ויקטור זירינסקי לקונסול של כבוד של ישראל בהונג קונג, וכיהן בתפקיד עד למיסודם הרשמי של הקשרים הדיפלומטים ומינויו של הקונסול הכללי כנציג בהונג קונג ומקאו גם יחד, בשנת 1985. ישראל וסין ביססו את הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים ביניהן בשנת 1992. כיום בנוסף להונג קונג, יש לישראל קונסוליות בשנחאי ובגואנגג'ואו, ושגרירות בבייג'ין.

בשנת 2010 הוקם בהונג קונג שבט מקומי של תנועת הצופים הישראלית. הקונסוליה הישראלית עורכת פסטיבל סרטים ישראלי אחת לשלוש שנים ויש גם קבוצות כדורגל של מכבי, לנוער ולמבוגרים. הקהילה משתתפת באופן פעיל בתכניות ה UIA מייסודה של קרן היסוד, ואף תומכת בהן.

יום העצמאות ויום הזיכרון הם ימים מרכזיים בלוח השנה של הקהילה ומציינים אותם ברוב טקס. מתקיימים גם אירועים שנתיים לתמיכה בקרן היסוד ובקרן הקיימת.


בית העלמין היהודי

בית העלמין היהודי של הונג קונג נמצא בהפי ואלי, מוקף כיום במגדלי מגורים. משני עברי הכניסה מקדש בודהיסטי ובית ספר בודהיסטי. בית העלמין, שנחנך בשנת 1855 וקיבל בשנת 1858 רשיון חוקי של מושבת כתר ל -999 שנים, הוא אחד הבודדים במזרח הרחוק שנותר במקומו מאז המאה ה- 19 ועדיין נמצא בשימוש.

הקבר העתיק ביותר, של לאון בין ברואל, הוא משנת 1857. רשימות החברה קדישא מראות שרוב האנשים שנקברו במקום בשנים הראשונות היו רווקים, שכן משפחות כמעט ולא הגיעו להתיישב אז בהונג קונג.
בשנת 1904, בתקופת הכהונה של סיר מתיו נתן, המושל היהודי היחיד שהיה להונג קונג, קיבלה הקהילה היהודית רשיון מאת הכתר הבריטי לבעלות על חלקת אדמה סמוכה לבית העלמין, הפעם ל- 75 שנים בלבד. הרשיון חודש בשנת 1979. רוב המבנים, ביניהם חדר הטהרה ובית תפילה קיימים במתחם מתחילת המאה העשרים.

המצבות כתובת בעיקר עברית ואנגלית, אך יש גם בערבית, רוסית והולנדית. יש מצבות מקושטות בסגנון ספרדי וגם מצבות אשכנזיות פשוטות, כל אחת מייצגת תרבות ותקופה.

בסך הכל יש בבית הקברות כ- 360 קברים.


חינוך

בית הספר "כרמל" נוסד בשנת 1991. מספר התלמידים זינק במהירות מתריסר למאות, והוא אחד מבתי הספר הבינלאומיים החשובים בהונג קונג. הוא מעניק חינוך ברמה הגבוהה ביותר, יהודי וכללי. כיום זה בית הספר היחיד במזרח אסיה שמציע תכנית לימודים יסודית וגם תיכונית. אחרי תקופת נדודים, כיום בית הספר נמצא בשלושה קמפוסים, האחד, גן ילדים לגיל שנה עד חמש, במרכז הקהילתי. באזור מידלוול נמצא קמפוס בורט רואד שבו פועל בית ספר יסודי לילדי גן עד כתה ה' מארה"ב. ובית הספר התיכון החדש אלסה נמצא בשאו קאי ואן בצד המזרחי של האי הונג קונג.

מלבד בתי הספר, גם שלל בתי הכנסת מציעים אלטרנטיבות חינוכיות רבות, כולל תכנית שורשים של ה UJC.

אריקה ליונס היא מו"ל ועורכת ראשית של המגזין Asian Jewish Life. היא כתבה את המאמר במיוחד עבור מאגר המידע של בית התפוצות. אוגוסט, 2011.

Hongkou

Former spelling: Hongkew

虹口区

A district in northern central area of the city of Shanghai, China.

During World War 2, when Shanghai was occupied by the Japanese forces, the Tilanqiao neighborhood of Hongkou housed more than 20,000 Jewish refugees from Central Europe, that were forced to live in what is known as the Shanghai Ghetto. Hongkou suffered extensive damage during WW2

במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי שאנחאי, שנחאי, שנגחאי

שאנחאי, שנחאי, שנגחאי שאנגחאי Shanghai

שנחאי שאנגהאי

בסינית: 上海市


עיר נמל במחוז קיאנגסו, מזרח סין.

בשנת 1843 נפתחה שאנחאי בפני סוחרים זרים, ועמם הגיעו גם גם יהודים, רובם בני משפחות ששון, כדורי, הארדון, שאמון וברוך מבגדאד, מבומביי ומקאהיר.

לפני מלחמת-העולם הראשונה (1914) התרכזו בעיר 400 יהודים מבגדאד, 250 יוצאי אירופה ו- 50 מיבשת אמריקה. רובם עסקו במסחר, מיעוטם בשירות הדיפלומאטי, ברפואה או בחינוך.

בעקבות המהפכה הקומוניסטית ב-1917 הגיעו לעיר אלפי פליטים מרוסיה.

אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933) ובשנות מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945) מצאו בעיר מקלט פליטים מאירופה.

בדצמבר 1941, בראשית מלחמתם בבנות הברית, הפסיקו היפנים את ההגירה לעיר. הם העבירו לשאנחאי את כל היהודים שהתגוררו או נקלעו ליפן. מספר היהודים הכולל בשאנחאי הסתכם אז בכ- 25,000. לפליטים ניתן סיוע רב, בעיקר מתרומות המשפחות היהודיות המבוססות ומארצות- חוץ. רובם הוחזקו בידי היפנים במעצר חלקי בתנאים קשים ורכושם הופקע באמתלות שונות.

אחרי המלחמה עזבו כמעט הפליטים את שאנחאי בדרכם לארץ-ישראל, לאמריקה ולמקומות אחרים.

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

הונגקיו
הונג קונג
סין

Hongkou

Former spelling: Hongkew

虹口区

A district in northern central area of the city of Shanghai, China.

During World War 2, when Shanghai was occupied by the Japanese forces, the Tilanqiao neighborhood of Hongkou housed more than 20,000 Jewish refugees from Central Europe, that were forced to live in what is known as the Shanghai Ghetto. Hongkou suffered extensive damage during WW2

הונג קונג Hong Kong

הונג קונג היא נמל ומרכז כלכלי בעל חשיבות עולמית. משנת 1842 ועד 30 ביוני 1997 היתה מושבת כתר בריטית. כיום, יחד עם מקאו, היא מוגדרת אזור מנהלי מיוחד (SAR) של הרפובליקה העממית של סין.

ראשוני התושבים היהודים, בני משפחת ששון, הגיעו להונג קונג כשהועברה מסין תחת שלטון בריטניה בשנת 1842. הם העבירו את משרדיהם ממחוז סמוך אל הונג קונג וסייעו לפתח את הנמל החדש.

הקהילה היהודית של הונג קונג נוסדה באופן רשמי בשנות ה- 1850 ופעלה בראשיתה בעיקר בבתים שנחכרו על ידי בני משפחת ששון. בית הכנסת הראשון, אוהל לאה, נבנה על ידי סיר יעקב ששון ונחנך בשנת 1902. בית העלמין התקדש בשנת 1855. בשנת 1882 מנתה הקהילה 60 יהודים ספרדים; 100 יהודים חיו שם בשנת 1921, רובם ספרדים. 250 בשנת 1954, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים. סה"כ 239 יהודים בשנת 1959; וכמאתיים יהודים בשנת 1968, מהם 70 ספרדים ו- 130 אשכנזים.

פרוץ מלחמת העולם השנייה והכיבוש היפני האטו את פעילות הקהילה, שכן רבים מבני הקהילה נעצרו על ידי היפנים במחנות לשבויי מלחמה.

משנות ה- 1960 ואילך, התפתחותה הכלכלית של הונג קונג משכה אליה עשרות אלפי זרים, ביניהם יהודים רבים מארצות הברית, מישראל, מבריטניה, מאוסטרליה ומקנדה, אשר הזרימו דם חדש לחיי הקהילה היהודית. בשנת 1997 חיו בהונג קונג 2,500 יהודים, שני שלישים מהם ישראלים ואמריקנים.

נכון לשנת 2010 הקהילה היהודית מונה כ- 5,000 נפשות, בהם ילידי אנגליה, ארה"ב, צרפת, אוסטרליה, דרום אפריקה, ישראל וקנדה. יש להם שבע קהילות שונות. בנוסף לבית הכנסת אוהל לאה, ישנה קהילה רפורמית שנוסדה ב- 1988, מספר בתי חב"ד (באי הונג קונג, בקאולון ובאי לנטאו), שתי קהילות ספרדיות אורתודוכסיות: קהילת ציון בקואולון וקהילת שובה ישראל, הקטנה יותר, באי הונג קונג.

במתחם אוהל לאה מצויים גם מרכז קהילתי ומקוה, והוא מהוה מרכז חיי הקהילה של היהודים בהונג קונג. המרכז נוסד בשנת 1995, במקום מועדון התרבות היהודי הישן. בנוסף לפעילות קהילתית עשירה במגוון תחומי תרבות, ספורט, אקדמיה ומורשת, יש במרכז הקהילתי גם ספריית יודאיקה וארכיון סיני-יהודי, בריכה וחדר כושר, שתי מסעדות גלאט כשר: קפה סברה (בשרי) וקפה ווטרסייד (חלבי), ושירותי הסעדה כשרים. גם קהילת ציון בקאולון מפעילה מסעדה, "מול הים", ובמרכז העסקים של הונג קונג אפשר לאכול גם במסעדה של קהילת שובה ישראל.

ארגונים קהילתיים נוספים אשר מעשירים את חיי הקהילה הם אגודת הנשים היהודיות, אשר נוסדה לראשונה בשנות ה- 1940 על מנת לספק סיוע לפליטים יהודים שהגיעו משנחאי. בכל שנה האגודה מקיימת פעילות חינוכית ותרבותית, וגם מגייסת כספים למען ארגוני צדקה בהונג קונג וגם בישראל.

מדי שנה הקהילה מקיימת פסטיבל סרטים יהודי שנמשך שבועיים, ומושך קהל גדול, לא רק מקרב בני הקהילה אלא גם מקרב כלל תושבי הונג קונג.

החברה ההיסטורית היהודית נוסדה בשנת 1984 בעקבות הרצאה של מר ס.י. צ'אן במועדון היהודי (שקדם למרכז הקהילתי). מטרותיה המקוריות היו לייסד ספריית יודאיקה עבור הקהילה, שבה יוקם גם ארכיון סיני-יהודי, לקידום השיתוף פעולה הסיני יהודי, ובו יתעדו ביסודיות את מסמכי הקהילה ויפרסמו מחקרים ומאמרים. כיום עוסקת החברה ההיסטורית בתיעוד, צילום ותרגום של 300 מצבות בבית העלמין היהודי, ובעריכת ראיונות מוקלטים עם סיפורם האישי והמשפחתי של חברי הקהילה היהודית.


הקשר עם ישראל

לקהילה היהודית קשרים חזקים עם ישראל. בשנת 1958 נתמנה איש העסקים ויקטור זירינסקי לקונסול של כבוד של ישראל בהונג קונג, וכיהן בתפקיד עד למיסודם הרשמי של הקשרים הדיפלומטים ומינויו של הקונסול הכללי כנציג בהונג קונג ומקאו גם יחד, בשנת 1985. ישראל וסין ביססו את הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים ביניהן בשנת 1992. כיום בנוסף להונג קונג, יש לישראל קונסוליות בשנחאי ובגואנגג'ואו, ושגרירות בבייג'ין.

בשנת 2010 הוקם בהונג קונג שבט מקומי של תנועת הצופים הישראלית. הקונסוליה הישראלית עורכת פסטיבל סרטים ישראלי אחת לשלוש שנים ויש גם קבוצות כדורגל של מכבי, לנוער ולמבוגרים. הקהילה משתתפת באופן פעיל בתכניות ה UIA מייסודה של קרן היסוד, ואף תומכת בהן.

יום העצמאות ויום הזיכרון הם ימים מרכזיים בלוח השנה של הקהילה ומציינים אותם ברוב טקס. מתקיימים גם אירועים שנתיים לתמיכה בקרן היסוד ובקרן הקיימת.


בית העלמין היהודי

בית העלמין היהודי של הונג קונג נמצא בהפי ואלי, מוקף כיום במגדלי מגורים. משני עברי הכניסה מקדש בודהיסטי ובית ספר בודהיסטי. בית העלמין, שנחנך בשנת 1855 וקיבל בשנת 1858 רשיון חוקי של מושבת כתר ל -999 שנים, הוא אחד הבודדים במזרח הרחוק שנותר במקומו מאז המאה ה- 19 ועדיין נמצא בשימוש.

הקבר העתיק ביותר, של לאון בין ברואל, הוא משנת 1857. רשימות החברה קדישא מראות שרוב האנשים שנקברו במקום בשנים הראשונות היו רווקים, שכן משפחות כמעט ולא הגיעו להתיישב אז בהונג קונג.
בשנת 1904, בתקופת הכהונה של סיר מתיו נתן, המושל היהודי היחיד שהיה להונג קונג, קיבלה הקהילה היהודית רשיון מאת הכתר הבריטי לבעלות על חלקת אדמה סמוכה לבית העלמין, הפעם ל- 75 שנים בלבד. הרשיון חודש בשנת 1979. רוב המבנים, ביניהם חדר הטהרה ובית תפילה קיימים במתחם מתחילת המאה העשרים.

המצבות כתובת בעיקר עברית ואנגלית, אך יש גם בערבית, רוסית והולנדית. יש מצבות מקושטות בסגנון ספרדי וגם מצבות אשכנזיות פשוטות, כל אחת מייצגת תרבות ותקופה.

בסך הכל יש בבית הקברות כ- 360 קברים.


חינוך

בית הספר "כרמל" נוסד בשנת 1991. מספר התלמידים זינק במהירות מתריסר למאות, והוא אחד מבתי הספר הבינלאומיים החשובים בהונג קונג. הוא מעניק חינוך ברמה הגבוהה ביותר, יהודי וכללי. כיום זה בית הספר היחיד במזרח אסיה שמציע תכנית לימודים יסודית וגם תיכונית. אחרי תקופת נדודים, כיום בית הספר נמצא בשלושה קמפוסים, האחד, גן ילדים לגיל שנה עד חמש, במרכז הקהילתי. באזור מידלוול נמצא קמפוס בורט רואד שבו פועל בית ספר יסודי לילדי גן עד כתה ה' מארה"ב. ובית הספר התיכון החדש אלסה נמצא בשאו קאי ואן בצד המזרחי של האי הונג קונג.

מלבד בתי הספר, גם שלל בתי הכנסת מציעים אלטרנטיבות חינוכיות רבות, כולל תכנית שורשים של ה UJC.

אריקה ליונס היא מו"ל ועורכת ראשית של המגזין Asian Jewish Life. היא כתבה את המאמר במיוחד עבור מאגר המידע של בית התפוצות. אוגוסט, 2011.

China

中国

People's Republic of China (PRC)

A country in East Asia.

21st Century

Estimated Jewish population in 2018: 2,800 (including Hong Kong and Makao) out of 1,400,000,000. 

 

אייספלדר, הורסט
פנים בית הכנסת לשעבר "אוהל רחל", שאנחאי, סין, 1983
שני זוגות תאומים שנולדו בבית החולים של הג'וינט, שנגחאי 1940 בקירוב
רישום של בנין המגורים של איש עסקים יהודי, שנגחאי, סין, 1920 בקירוב
"היכל השיש", בית משפחת כדורי בשנגחאי, סין 1930 בקירוב
תעודת הלידה של איליה בארד שהונפקה בשנגחאי, סין, 1942
פנים בית הכנסת הספרדי לשעבר "אוהל רחל",
שאנחאי, סין, 1983
בית הכנסת משמש היום כאולם ציבורי
צילום: פיליס הורל, לונדון
(לונדון, אוסף פיליס הוראל)
שני זוגות תאומים שנולדו בשבוע אחד בבית החולים
של הג'וינט לפליטים יהודים מאירופה, שנגחאי, סין 1940 בקירוב.
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות ד"ר תיאודור כהן, ארה"ב)
רישום של בנין המגורים "ניו גודטאון"
ודירת הגג של איש העסקים היהודי
ד.ג'. מ. ארונובסקי, שנגחאי, סין, 1920 בקירוב
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות רחל ברונשטיין, ישראל)
"היכל השיש"
בית משפחת כדורי בשנגחאי נראה על איגרת ברכה
לשנה החדשה של סר אלי כדורי ובניו, שנגחאי, סין 1930 בקירוב..
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות יצחק ששון, ירושלים)
תעודת הלידה של איליה בארד שהונפקה
על ידי מחלקת הבריאות של הוועידה העירונית
בשנגחאי, סין, 10 בדצמבר 1942
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,
באדיבות אליהו בארד, חיפה)
כדורי
ששון
KADURY, KADOORIE

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם משפחה זה קשור בשמה של העיירה כדור בהודו. כדורי הוא שמה של משפחה יהודית נודעת מבין יוצאי בגדאד אשר קיימה קשרי מסחר עם מחוז כדור בחופי מאלבר בדרום מערב הודו. על פי המסורת היהודים הראשונים הגיעו לאיזור זה בהודו כבר במאה ה-1.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי כדורי כוללים את לורנס כדורי, איש עסקים ומחוקק אשר חי בהונג קונג, סין, במאה ה-20; ואת המהנדס הישראלי יליד רוסיה בן ציון כדורי בן המאה ה-20.
SASSOON, SASSON, ABEN SASSON, BEN SASSON

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטופונימיים (שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ). שמות אלו, אשר נובעים משמות של מקומות, לא בהכרח מעידים על קשר היסטורי ישיר לאותו מקום, אבל יכולים להצביע על קשר בלתי ישיר בין נושא השם או אבותיו לבין מקום לידה, מגורים ארעיים, אזור מסחר או קרובי משפחה.

שם המשפחה שושן יכול להיות קשור בשמה של שושן הבירה, עיר הבירה העתיקה של פרס (דניאל, ח,ב; אסתר, א,ב). אבן הוה תעתיק ספרדי ימי הביניים של המילה הערבית איבן שפירושה "בנו של".

בחלק מן המקרים, ששון הוא מטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמה הפרטי של אחת מאמהות המשפחה, ובמקרה הזה קשור בשם שושנה.

אחד האיזכורים הראשונים של שמות המשפחה בקבוצה זאת מתועד עם שלמה בן יוסף איבן שושן, הנשיא של הקהילה היהודית בטולדו, ספרד, במאה ה-11. הרב יהודה הכהן בן שושן, המכונה הגאון החסיד, כיהן כרב ראשי בעיר פאס לאחר שהיגר למרוקו מבבל, ושימש כמורו של הרמב"ם. הוא הועלה על המוקד בשנת 1165 בשל סירובו להתאסלם. הוא היה בן למשפחת ששון הנודעת מבבל והגיע למרוקו קרוב לוודאי לאחר שקיעתן של ישיבות בבל ובתחילת שיגשוגה של יהדות מרוקו במאות ה-9 וה-10. הגרסה שישן מתועדת בספרד עם אסטרוק יעקב שישן (לפעמים שמו רשום גם בצורה שושן) בשנת 1262; ואברהם איבן שושן בנו של דון משה אבן שושן שהיה גובה מסים בטולדו בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14. ששון מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-12 בספרד עם משפחת איבן שושן מטולדו אשר נחשבה כמיוחסת לבית דויד.