חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי קסטיליה-ליאון

Castilla and León

Castilla y León

A a region of northwestern Spain. The medieval Kingdom of Castille united with the medieval Kingdom of Aragon to establish the modern Spanish State. 

סוג מקום:
אזור
מספר פריט:
133266
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:

מונטיאל

עיר בקסטיליה על גבול מחוז לה-מאנשה, ספרד.


הקהילה היהודית הקטנה במונטיאל שכנה על אדמה שהייתה שייכת למיסדר סאנט יאגו, וקיימה קשר הדוק עם אנשי המיסדר. ראש המיסדר פלאיו פרז העניק ל-3 יהודים - דון שמואל, דון בונו ודון יעקב - את הזכות לגבות מתוך מסי הקהילה את סכומי הכסף שהגיעו להם. היהודים האלה היו קבלני-מסים למען המיסדר במונטיאל ובמקומות אחרים בבעלותו. ב- 1290 עלו מסי קהילת מונטיאל למלך ל-1,552 מאראבדי.

קרוב לודאי שהקהילה סבלה ברדיפות 1391, כאשר קהילות לא-מאנשה נחרבו כליל. ידוע כי הקהילה במונטיאל התקיימה עד המחצית השנייה של המאה ה- 15. דון יצחק אבודורהאם, תושב טולידו, היה שם קבלן-מסים עקיפים ב- 1462.

סיגואנצה

עיר במרכז ספרד.


ככל הנראה ישבו יהודים במקום כבר במאה ה-11. במאה ה-13 היתה סוגואנצה מן הקהילות המשגשגות בקסטיליה הישנה. ב-1280 מסר הבישוף ליהודי רשות להפעיל מיכרות מלח בסביבה, בזכויות שוות לשני הצדדים. שיטת החכירה, שלפיה מספק הבישוף כלי-חפירה וכסף ומקבל את הבעלות על המיכרות כעבור ארבע שנים, היתה נהוגה גם במאה ה-14.

השפל בקהילות קאסטיליה במאה ה-15 לא פסח על סיגואנצה. בגירוש 1492 נמכרו בתים של יהודים בעלי-חוב וב-1496 נמכר גם בית-הכנסת והמקרקעין סביב לו.

ב-1493 נענה המלך לבקשת ה"נוצרים החדשים" ואסר על הטחת כינויי-גנאי נגדם.

Najera

Najara, Nagara, Naiera

 

Town in the region of La Rioja, N. Spain.

Najera in La Rioja is located unfar from the city of Burgos and constituted a large and distinguished aljamas (al-Jamāʿa – self-governing Jewish community) in the Kingdom of Navarre respectively Castile.

 

21st Century

The town of Najera has been studied for its Medieval epoch from the millennium until the 16th century. Two Jewish quarters were recorded. One area was within the town of Najera while the other elevated on the hill of Malpica. Sources as textual documentation and architecture were used thereby.

Letters found in the Cairo Genizah first in the 1930s refer to the town of Najera. The script of the letters are Sephardic written around the 11th century. The figures described in the letters had originally come from Narbonne in France to Najera.


History

Najera had an old and important community which maintained relations with the Babylonian Geonim. Letters from the community have been found in the Cairo Genizah. As early as the beginning of the 11th century, the community enjoyed a fuero (municipal charter), which later served as a model for similar grants of privileges to other localities. The blood price for a Jew as specified in the charter was equal to that paid for killing a knight or a member of the clergy. The charter was ratified in 1136 by Alfonso VII, and in the 13th century was included in the fuero of Castile. The Jewish quarter of Najera was located near the city wall and the marketplace in the southern part of the city, and remains of the synagogue have been discovered there. The Jews of Najera owned land and vineyards in the vicinity of the city. The importance of the community toward the end of the 13th century is shown by the tax levied upon it, which amounted in 1290 to 30,318 (according to another source 24,106) maravedis.

In 1360, during the civil war between Peter the Cruel and Henry of Trastamara, Henry's supporters attacked the Jews in Najera and many were killed. The community suffered once more at the time of Peter's victory over Henry in 1367 near Najera. During the 15th century the position of the community in Najera, as well as of the others in the Kingdom, deteriorated, although at the beginning of the century some Jews still owned land and real estate in the old city. During the war against Granada a special levy of 18 1/2 gold castellanos was imposed on the Jews of Najera, San Millan de la Cogolla, and Canas. No details are known about the fate of the community at the time of the expulsion of the Jews from Spain in 1492.

קוקה

עיר בקאסטיליה, ספרד.


ידיעות ראשונות על יישוב יהודי במקום הן מהמאה ה-13. הקהילה נזכרת בשו"ת הרא"ש (ר' אשר בן יחיאל) בקשר למעשה שאירע באשת- איש (1320) שהרתה לגוי ומסרה את הרך הנולד לטבילה לנצרות. המלך הורה להביאה לדין ישראל ואיש-החצר יהודה אבן וקאר ציווה לחתוך את אפה. הרא"ש תמך בהחלטה בנימוק שיש בה כדי להרתיע את הרבים.

על גורל יהודי קוקה בשנת גירוש היהודים מספרד (1492) לא נודע דבר.

פאלנסיה Palensia

עיר במרכז ספרד.


מן הקהילות החשובות בקאסטיליה, יהודים ישבו שם כנראה מן המאה ה-11. במחצית השנייה של המאה ה- 12 העביר המלך אלפונסו השמיני את 40 היהודים בעיר לשיפוטו של הבישוף וגם פטר אותם ואת המאורים מתשלום המס למלך.

הקהילה המשגשגת השתתפה במרידה במלכות ובהריסת ארמון הבישוף ב-1295.

בתחילת המאה ה-14 פסק ר' אשר בן יחיאל (הרא"ש) נגד סידורי העירוב שעשה רב המקום יעקב בן משה ותבע את פיטוריו. תלאות פקדו את יהודי העיר במלחמת האזרחים בשנות ה- 60 של המאה ובגזירות קנ"א (1391). בתחילת המאה ה-15 הופיע בסביבה "נביא" עממי ובפיו בשורת הגאולה הקרובה. בשנת 1480 הופרדו מגורי היהודים מאלו של "הנוצרים החדשים", וכעבור חמש שנים נצטוו היהודים לענוד סימן היכר על בגדיהם ולשלם סכום נכבד לפדיון שבויים ממאלאגה.

בעת הגירוש מספרד (1492) נמכר בית הכנסת הגדול והכסף שנתקבל ממכירתו נמסר לעניי הקהילה. בניינו של בית-כנסת אחר נעשה לבית-חולים.

מדינה דה פומאר

עיר בקסטיליה, ספרד.


במאה ה-13 הייתה במדינה-דה-פומאר קהילה יהודית מן המשגשגות ביותר בקאסטיליה. יהודי המקום, כיהודי קהילות אחרות באיזור, היו בעלי אדמות וכרמים, סוחרים ובעלי-מלאכה.

בני הקהילה, יוסף נשיא ואברהם בנבנישתי-דה-סוריה, סיפקו תבואה והילוו כספים לחיל-המצב שישב על הגבול בשנים 1430-1429.

ב- 1475 התלוננו יהודים, שהשלטונות אוסרים על בני-דתם שבאים מחוץ לעיר לקנות סחורות במדינה-דה-פומאר.

אחרי גזירת הגירוש ב-1492 פנו יהודי העיר אל המלך בבקשת פיצוי על החובות שלא נפרעו; ניתנה הוראה לשלטונות העיר לטפל בעניין ללא דיחוי כדי שלא לעכב את יציאת היהודים.

דואניאס

עיר בקאסטיליה, ספרד.

יישוב יהודי משגשג היה במקום במאה ה-13. בעקבות "המגיפה השחורה" (1348- 1349) נפגעו היהודים והקהילה התרוששה.

אחרי שפורסם הצו בדבר הפרדת מגורי היהודים מהנוצרים, הורו פרדינאנד ואיזאבלה, מלכי ספרד, שלא לגבות מסים עקיפים מבתים בבעלות נוצרית ששכנו ברובע היהודי החדש. במאי 1492 טענו יהודי דואניאס שלא יספיקו לעזוב את העיר למועד שנקבע בצו הגירוש כיוון שמונעים מהם את מכירת נכסיהם ופדיון חובותיהם, וכי אנשי המקום באים אליהם בתביעות שאבד עליהם הכלח.

אסטלה - (סטלה)

עיר בצפון-ספרד. מן הקהילות החשובות ביותר במלכות נאווארה. במאה ה-12 נמשכו אליה רבים מיהודי ספרד, וביניהם המשורר משה אבן עזרא. בכתב-זכויות עירוני משנת 1164 הוגדרו יחסי היהודים ושכניהם הנוצרים; אחת התשובות של הרשב"א (ר' שלמה בן אברהם אדרת) נוגעת לענייני ביוב ואספקת מים לשכונה היהודית. היישוב נהרס בחלקו הגדול בפלישה הצרפתית משנת 1328 ושוקם כעבור עשרות שנים. ב-1365 התמנה יהודה בן שמואל הלוי אחראי לגביית מסי היהודים וכעבור זמן יצא בשליחות דיפלומאטית מטעם המלך. במאה ה-15 עסקו יהודים בחכירת המסים הממשלתיים. הקהילה פתחה את שעריה בפני גולי אראגון וקאסטיליה ב-1492 אך גורל דומה פקד אותה, עם שאר קהילות נאווארה, ב-1498.

בארבאסטרו

עיר באראגון, צפון ספרד.

יישוב יהודי במאה ה-12. באמצע המאה ה-13 הותר ליהודים להתיישב במצודת העיר, שנעשתה לרובע היהודי, וב-1273 ניתנה להם הרשות להפנות לשלטונות העיר תביעות נגד יהודים פורקי-עול ובקשות להוציא להורג מלשינים מבני העדה. ב-1330 בוטלה חובת מינוי נוצרי לניהול ענייני הקהילה וב-1383 חידש המלך את ההוראה האוסרת על מומרים להטיף ברובע היהודי והפוטרת יהודים מלהשתתף בוויכוחים דתיים עם נוצרים.

בגיזרות קנ"א (1391) הושם מצור על המצודה והמלך יוחנן הראשון ציווה להעניש את המתפרעים. בעקבות הוויכוח בטורטוסה (1413- 1414), ובלחץ המטיף הדומיניקאני ויסנטה פרר, חדלה הקהילה להתקיים ושנה לאחר-מכן ציווה בנדיקטוס ה-13 להפוך את בית- הכנסת לכנסיה.

קארמונה

עיר בדרום מערב ספרד.


חוקרים מזהים את קארמונה, כמו את העיר קאדיס הסמוכה, עם תרשיש המקראית.

יישוב יהודי היה בקארמונה עוד מימי המוסלמים, והגיע לשיא פריחתו במאה ה-11 כאשר העיר היתה בירתה של נסיכות ברברית.

משחזרה העיר לידי הנוצרים (1246) הוגדרו זכויות היהודים, ובאחד הסעיפים המכבידים נאמר שאסור ליהודי או למומר חדש לכהן בתפקיד המאפשר לו שליטה על נוצרים - להוציא תפקיד של גובה המסים.

בזמן גזירות קנ"א (1391) נהרסה הקהילה ומאז נאסר על יהודים להתגורר בעיר. גם קהילת האנוסים שנותרה בה נהרסה בפרעות בשנים 1474-1473.

ב- 1489 התירה המלכה איזאבלה לעשרה יהודים מסביליה לבקר בקארמונה כדי לפדות שבויים יהודים.

קארמונה נפוץ כשם משפחה יהודי בקרב יהודי טורקיה, צאצאי מגורשי ספרד, שהגיעו לטורקיה בסוף המאה ה- 15 וראשית ה- 16, אחרי גירוש יהודי ספרד (1492).

באדאחוז

עיר בקאסטיליה, דרום מערב ספרד.

ראשית היישוב היהודי במקום במאה ה-11; קיימת עדות שעסקו במלאכה ובסחר בינלאומי ונשאו בעול מסים כבדים. צו ההפרדה בין יהודים לנוצרים הופעל בבאדאחוז בשנות השמונים של המאה ה-15 ויהודים רבים גורשו מבתיהם. רבים ממגורשי ספרד ב- 1492 עברו את העיר בדרכם לפורטוגאל. העיר נעשתה מרכז חשוב ל"נוצרים החדשים" ובשנים 1499-1493 הועמדו יותר ממאתיים מהם לדין האינקוויזיציה. ב-1635 נתגלו בעיר אנוסים רבים. דוד הראובני עלה על המוקד בבאדאחוז ב-1535, בתום מאסר ארוך.

בשנת 1970 היה מספר תושבי העיר 70,000.

אלקלה דה הנארס

עיר בקאסטיליה, ספרד.

עם כיבוש העיר בידי הנוצרים (1118) הושוו היהודים בזכויותיהם עם הנוצרים מבחינת מגורים, מתן עדות ופיצוי בפלילים. ב-1366 ויתר המלך על מסי היהודים לטובת קופת הארכיבישוף, ובסוף המאה ה-14 הגישו 19 יהודים כתב-מחאה נגד מינוי הרופא פפרו כפוסק בערעורים בתחום שיפוטו של האכיבישוף. אותו זמן גם נכתבה סאטירה על יהודי עובר-אורח שביקש ללון בבית-הכנסת ונמלט כל עוד נפשו בו מפחד בני-הקהילה. היישוב נידלדל בעקבות גזירות קנ"א (1391). משורר האנוסים פירו פרוס מרמז ש"נוצרים חדשים" הוסיפו לבקר בבית-הכנסת בעיר; רבים מהם הובאו לדין האינקוויזיציה. בתחילת המאה ה-16 טיפח הקארדינאל פראנסיסקו חימנס דה ציסנרוס לימודי יהדות באוניברסיטה המקומית ובהשראתו יצאה לאור מהדורה רב-לשונית של התנ"ך.

קאריון דה לוס קונדס

עיר בקסטיליה, ספרד.


זכויות הקהילה שימשו ב-1225 דוגמה לתחיקה יהודית דומה בעיר הסמוכה סאאגון. ב-1266 זכו יהודים מקומיים מן השלל כאשר סביליה וחרז דה לה פרונטירה חזרו לידי הנוצרים. בסוף המאה (ה- 13) פעל במקום שם-טוב ארדוטיאל בעל "אמרי מוסר" (חיבור הלכתי כתוב בספרדית).

הקהילה נפגעה בגזירות קנ"א (1391), התאוששה במאה ה-15, ותרמה בעל כורחה סכומים גדולים למלחמה נגד גראנאדה. קבוצת יהודים עסקה בחכירת מסים בקנה-מידה גדול.

אחרי פרסום הצו לגירוש יהודי ספרד במארס 1492 הואשמו יהודים בהשתמטות מתשלום מסים עקיפים. עם זאת ציווה המלך על פרעון החובות ליהודים טרם גירושם.

טרוחילו

עיר על גבול פורטוגל, מערב ספרד.


סבורים שהייתה בטרוחילו קהילה יהודית כבר בתקופה המוסלמית, והתקיימה עד 1184. לקראת סוף המאה ה-13 הייתה בטרוחילו הקהילה היהודית השנייה בגודלה באסטראמאדורה, אחרי באדאחוז.

היהודים היו בעלי קרקעות, כרמים ובתים, סוחרים ובעלי-מלאכה.

גם בטרוחילו רבו המתנצרים, בפרט אחרי גזירות קנ"א (1391).

ב-1480 יצאה פקודה להפריד בין מגורי יהודים לבין "הנוצרים החדשים", וב-1492 בא הגירוש הסופי.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי קסטיליה-ליאון

Castilla and León

Castilla y León

A a region of northwestern Spain. The medieval Kingdom of Castille united with the medieval Kingdom of Aragon to establish the modern Spanish State. 

חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

טרוחילו
קאריון דה לוס קונדס
אלקלה דה הנארס
באדאחוז
קארמונה
בארבאסטרו
אסטלה
דואניאס
מדינה דה פומאר
פאלנסיה
קוקה
נאיירה
סיגואנצה
מונטיאל
טרוחילו

עיר על גבול פורטוגל, מערב ספרד.


סבורים שהייתה בטרוחילו קהילה יהודית כבר בתקופה המוסלמית, והתקיימה עד 1184. לקראת סוף המאה ה-13 הייתה בטרוחילו הקהילה היהודית השנייה בגודלה באסטראמאדורה, אחרי באדאחוז.

היהודים היו בעלי קרקעות, כרמים ובתים, סוחרים ובעלי-מלאכה.

גם בטרוחילו רבו המתנצרים, בפרט אחרי גזירות קנ"א (1391).

ב-1480 יצאה פקודה להפריד בין מגורי יהודים לבין "הנוצרים החדשים", וב-1492 בא הגירוש הסופי.
קאריון דה לוס קונדס

עיר בקסטיליה, ספרד.


זכויות הקהילה שימשו ב-1225 דוגמה לתחיקה יהודית דומה בעיר הסמוכה סאאגון. ב-1266 זכו יהודים מקומיים מן השלל כאשר סביליה וחרז דה לה פרונטירה חזרו לידי הנוצרים. בסוף המאה (ה- 13) פעל במקום שם-טוב ארדוטיאל בעל "אמרי מוסר" (חיבור הלכתי כתוב בספרדית).

הקהילה נפגעה בגזירות קנ"א (1391), התאוששה במאה ה-15, ותרמה בעל כורחה סכומים גדולים למלחמה נגד גראנאדה. קבוצת יהודים עסקה בחכירת מסים בקנה-מידה גדול.

אחרי פרסום הצו לגירוש יהודי ספרד במארס 1492 הואשמו יהודים בהשתמטות מתשלום מסים עקיפים. עם זאת ציווה המלך על פרעון החובות ליהודים טרם גירושם.
אלקלה דה הנארס

עיר בקאסטיליה, ספרד.

עם כיבוש העיר בידי הנוצרים (1118) הושוו היהודים בזכויותיהם עם הנוצרים מבחינת מגורים, מתן עדות ופיצוי בפלילים. ב-1366 ויתר המלך על מסי היהודים לטובת קופת הארכיבישוף, ובסוף המאה ה-14 הגישו 19 יהודים כתב-מחאה נגד מינוי הרופא פפרו כפוסק בערעורים בתחום שיפוטו של האכיבישוף. אותו זמן גם נכתבה סאטירה על יהודי עובר-אורח שביקש ללון בבית-הכנסת ונמלט כל עוד נפשו בו מפחד בני-הקהילה. היישוב נידלדל בעקבות גזירות קנ"א (1391). משורר האנוסים פירו פרוס מרמז ש"נוצרים חדשים" הוסיפו לבקר בבית-הכנסת בעיר; רבים מהם הובאו לדין האינקוויזיציה. בתחילת המאה ה-16 טיפח הקארדינאל פראנסיסקו חימנס דה ציסנרוס לימודי יהדות באוניברסיטה המקומית ובהשראתו יצאה לאור מהדורה רב-לשונית של התנ"ך.
באדאחוז

עיר בקאסטיליה, דרום מערב ספרד.

ראשית היישוב היהודי במקום במאה ה-11; קיימת עדות שעסקו במלאכה ובסחר בינלאומי ונשאו בעול מסים כבדים. צו ההפרדה בין יהודים לנוצרים הופעל בבאדאחוז בשנות השמונים של המאה ה-15 ויהודים רבים גורשו מבתיהם. רבים ממגורשי ספרד ב- 1492 עברו את העיר בדרכם לפורטוגאל. העיר נעשתה מרכז חשוב ל"נוצרים החדשים" ובשנים 1499-1493 הועמדו יותר ממאתיים מהם לדין האינקוויזיציה. ב-1635 נתגלו בעיר אנוסים רבים. דוד הראובני עלה על המוקד בבאדאחוז ב-1535, בתום מאסר ארוך.

בשנת 1970 היה מספר תושבי העיר 70,000.
קארמונה

עיר בדרום מערב ספרד.


חוקרים מזהים את קארמונה, כמו את העיר קאדיס הסמוכה, עם תרשיש המקראית.

יישוב יהודי היה בקארמונה עוד מימי המוסלמים, והגיע לשיא פריחתו במאה ה-11 כאשר העיר היתה בירתה של נסיכות ברברית.

משחזרה העיר לידי הנוצרים (1246) הוגדרו זכויות היהודים, ובאחד הסעיפים המכבידים נאמר שאסור ליהודי או למומר חדש לכהן בתפקיד המאפשר לו שליטה על נוצרים - להוציא תפקיד של גובה המסים.

בזמן גזירות קנ"א (1391) נהרסה הקהילה ומאז נאסר על יהודים להתגורר בעיר. גם קהילת האנוסים שנותרה בה נהרסה בפרעות בשנים 1474-1473.

ב- 1489 התירה המלכה איזאבלה לעשרה יהודים מסביליה לבקר בקארמונה כדי לפדות שבויים יהודים.

קארמונה נפוץ כשם משפחה יהודי בקרב יהודי טורקיה, צאצאי מגורשי ספרד, שהגיעו לטורקיה בסוף המאה ה- 15 וראשית ה- 16, אחרי גירוש יהודי ספרד (1492).
בארבאסטרו

עיר באראגון, צפון ספרד.

יישוב יהודי במאה ה-12. באמצע המאה ה-13 הותר ליהודים להתיישב במצודת העיר, שנעשתה לרובע היהודי, וב-1273 ניתנה להם הרשות להפנות לשלטונות העיר תביעות נגד יהודים פורקי-עול ובקשות להוציא להורג מלשינים מבני העדה. ב-1330 בוטלה חובת מינוי נוצרי לניהול ענייני הקהילה וב-1383 חידש המלך את ההוראה האוסרת על מומרים להטיף ברובע היהודי והפוטרת יהודים מלהשתתף בוויכוחים דתיים עם נוצרים.

בגיזרות קנ"א (1391) הושם מצור על המצודה והמלך יוחנן הראשון ציווה להעניש את המתפרעים. בעקבות הוויכוח בטורטוסה (1413- 1414), ובלחץ המטיף הדומיניקאני ויסנטה פרר, חדלה הקהילה להתקיים ושנה לאחר-מכן ציווה בנדיקטוס ה-13 להפוך את בית- הכנסת לכנסיה.
אסטלה - (סטלה)

עיר בצפון-ספרד. מן הקהילות החשובות ביותר במלכות נאווארה. במאה ה-12 נמשכו אליה רבים מיהודי ספרד, וביניהם המשורר משה אבן עזרא. בכתב-זכויות עירוני משנת 1164 הוגדרו יחסי היהודים ושכניהם הנוצרים; אחת התשובות של הרשב"א (ר' שלמה בן אברהם אדרת) נוגעת לענייני ביוב ואספקת מים לשכונה היהודית. היישוב נהרס בחלקו הגדול בפלישה הצרפתית משנת 1328 ושוקם כעבור עשרות שנים. ב-1365 התמנה יהודה בן שמואל הלוי אחראי לגביית מסי היהודים וכעבור זמן יצא בשליחות דיפלומאטית מטעם המלך. במאה ה-15 עסקו יהודים בחכירת המסים הממשלתיים. הקהילה פתחה את שעריה בפני גולי אראגון וקאסטיליה ב-1492 אך גורל דומה פקד אותה, עם שאר קהילות נאווארה, ב-1498.
דואניאס

עיר בקאסטיליה, ספרד.

יישוב יהודי משגשג היה במקום במאה ה-13. בעקבות "המגיפה השחורה" (1348- 1349) נפגעו היהודים והקהילה התרוששה.

אחרי שפורסם הצו בדבר הפרדת מגורי היהודים מהנוצרים, הורו פרדינאנד ואיזאבלה, מלכי ספרד, שלא לגבות מסים עקיפים מבתים בבעלות נוצרית ששכנו ברובע היהודי החדש. במאי 1492 טענו יהודי דואניאס שלא יספיקו לעזוב את העיר למועד שנקבע בצו הגירוש כיוון שמונעים מהם את מכירת נכסיהם ופדיון חובותיהם, וכי אנשי המקום באים אליהם בתביעות שאבד עליהם הכלח.
מדינה דה פומאר

עיר בקסטיליה, ספרד.


במאה ה-13 הייתה במדינה-דה-פומאר קהילה יהודית מן המשגשגות ביותר בקאסטיליה. יהודי המקום, כיהודי קהילות אחרות באיזור, היו בעלי אדמות וכרמים, סוחרים ובעלי-מלאכה.

בני הקהילה, יוסף נשיא ואברהם בנבנישתי-דה-סוריה, סיפקו תבואה והילוו כספים לחיל-המצב שישב על הגבול בשנים 1430-1429.

ב- 1475 התלוננו יהודים, שהשלטונות אוסרים על בני-דתם שבאים מחוץ לעיר לקנות סחורות במדינה-דה-פומאר.

אחרי גזירת הגירוש ב-1492 פנו יהודי העיר אל המלך בבקשת פיצוי על החובות שלא נפרעו; ניתנה הוראה לשלטונות העיר לטפל בעניין ללא דיחוי כדי שלא לעכב את יציאת היהודים.
פאלנסיה Palensia

עיר במרכז ספרד.


מן הקהילות החשובות בקאסטיליה, יהודים ישבו שם כנראה מן המאה ה-11. במחצית השנייה של המאה ה- 12 העביר המלך אלפונסו השמיני את 40 היהודים בעיר לשיפוטו של הבישוף וגם פטר אותם ואת המאורים מתשלום המס למלך.

הקהילה המשגשגת השתתפה במרידה במלכות ובהריסת ארמון הבישוף ב-1295.

בתחילת המאה ה-14 פסק ר' אשר בן יחיאל (הרא"ש) נגד סידורי העירוב שעשה רב המקום יעקב בן משה ותבע את פיטוריו. תלאות פקדו את יהודי העיר במלחמת האזרחים בשנות ה- 60 של המאה ובגזירות קנ"א (1391). בתחילת המאה ה-15 הופיע בסביבה "נביא" עממי ובפיו בשורת הגאולה הקרובה. בשנת 1480 הופרדו מגורי היהודים מאלו של "הנוצרים החדשים", וכעבור חמש שנים נצטוו היהודים לענוד סימן היכר על בגדיהם ולשלם סכום נכבד לפדיון שבויים ממאלאגה.

בעת הגירוש מספרד (1492) נמכר בית הכנסת הגדול והכסף שנתקבל ממכירתו נמסר לעניי הקהילה. בניינו של בית-כנסת אחר נעשה לבית-חולים.
קוקה

עיר בקאסטיליה, ספרד.


ידיעות ראשונות על יישוב יהודי במקום הן מהמאה ה-13. הקהילה נזכרת בשו"ת הרא"ש (ר' אשר בן יחיאל) בקשר למעשה שאירע באשת- איש (1320) שהרתה לגוי ומסרה את הרך הנולד לטבילה לנצרות. המלך הורה להביאה לדין ישראל ואיש-החצר יהודה אבן וקאר ציווה לחתוך את אפה. הרא"ש תמך בהחלטה בנימוק שיש בה כדי להרתיע את הרבים.

על גורל יהודי קוקה בשנת גירוש היהודים מספרד (1492) לא נודע דבר.

Najera

Najara, Nagara, Naiera

 

Town in the region of La Rioja, N. Spain.

Najera in La Rioja is located unfar from the city of Burgos and constituted a large and distinguished aljamas (al-Jamāʿa – self-governing Jewish community) in the Kingdom of Navarre respectively Castile.

 

21st Century

The town of Najera has been studied for its Medieval epoch from the millennium until the 16th century. Two Jewish quarters were recorded. One area was within the town of Najera while the other elevated on the hill of Malpica. Sources as textual documentation and architecture were used thereby.

Letters found in the Cairo Genizah first in the 1930s refer to the town of Najera. The script of the letters are Sephardic written around the 11th century. The figures described in the letters had originally come from Narbonne in France to Najera.


History

Najera had an old and important community which maintained relations with the Babylonian Geonim. Letters from the community have been found in the Cairo Genizah. As early as the beginning of the 11th century, the community enjoyed a fuero (municipal charter), which later served as a model for similar grants of privileges to other localities. The blood price for a Jew as specified in the charter was equal to that paid for killing a knight or a member of the clergy. The charter was ratified in 1136 by Alfonso VII, and in the 13th century was included in the fuero of Castile. The Jewish quarter of Najera was located near the city wall and the marketplace in the southern part of the city, and remains of the synagogue have been discovered there. The Jews of Najera owned land and vineyards in the vicinity of the city. The importance of the community toward the end of the 13th century is shown by the tax levied upon it, which amounted in 1290 to 30,318 (according to another source 24,106) maravedis.

In 1360, during the civil war between Peter the Cruel and Henry of Trastamara, Henry's supporters attacked the Jews in Najera and many were killed. The community suffered once more at the time of Peter's victory over Henry in 1367 near Najera. During the 15th century the position of the community in Najera, as well as of the others in the Kingdom, deteriorated, although at the beginning of the century some Jews still owned land and real estate in the old city. During the war against Granada a special levy of 18 1/2 gold castellanos was imposed on the Jews of Najera, San Millan de la Cogolla, and Canas. No details are known about the fate of the community at the time of the expulsion of the Jews from Spain in 1492.

סיגואנצה

עיר במרכז ספרד.


ככל הנראה ישבו יהודים במקום כבר במאה ה-11. במאה ה-13 היתה סוגואנצה מן הקהילות המשגשגות בקסטיליה הישנה. ב-1280 מסר הבישוף ליהודי רשות להפעיל מיכרות מלח בסביבה, בזכויות שוות לשני הצדדים. שיטת החכירה, שלפיה מספק הבישוף כלי-חפירה וכסף ומקבל את הבעלות על המיכרות כעבור ארבע שנים, היתה נהוגה גם במאה ה-14.

השפל בקהילות קאסטיליה במאה ה-15 לא פסח על סיגואנצה. בגירוש 1492 נמכרו בתים של יהודים בעלי-חוב וב-1496 נמכר גם בית-הכנסת והמקרקעין סביב לו.

ב-1493 נענה המלך לבקשת ה"נוצרים החדשים" ואסר על הטחת כינויי-גנאי נגדם.
מונטיאל

עיר בקסטיליה על גבול מחוז לה-מאנשה, ספרד.


הקהילה היהודית הקטנה במונטיאל שכנה על אדמה שהייתה שייכת למיסדר סאנט יאגו, וקיימה קשר הדוק עם אנשי המיסדר. ראש המיסדר פלאיו פרז העניק ל-3 יהודים - דון שמואל, דון בונו ודון יעקב - את הזכות לגבות מתוך מסי הקהילה את סכומי הכסף שהגיעו להם. היהודים האלה היו קבלני-מסים למען המיסדר במונטיאל ובמקומות אחרים בבעלותו. ב- 1290 עלו מסי קהילת מונטיאל למלך ל-1,552 מאראבדי.

קרוב לודאי שהקהילה סבלה ברדיפות 1391, כאשר קהילות לא-מאנשה נחרבו כליל. ידוע כי הקהילה במונטיאל התקיימה עד המחצית השנייה של המאה ה- 15. דון יצחק אבודורהאם, תושב טולידו, היה שם קבלן-מסים עקיפים ב- 1462.
אבן ששון, שמואל בן יוסף
אבן ששון, שמואל בן יוסף
אבן ששון, שמואל בן יוסף