חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי שווקשנה

שווקשנה SVEKSNA

עיירה במחוז טאווריג (TAURAGE), דרום מערב ליטא.


יהודים התיישבו בשווקשנה במאה ה-17, ב-1766 נימנו שם 420 משלמי מס גולגולת. בסוף המאה ה-19 ישבו בעיירה כ-800 יהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) ישבו בשווקשנה כ-200 משפחות יהודיות והתפרנסו בעיקר על המסחר והמלאכה.

לפני מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) הייתה במקום ישיבה שנוסדה בידי רב הקהילה דאז, ר' בן-ציון זאב קרניץ, כן היו "תלמוד תורה" ושני חדרים. בימי ליטא העצמאית פעל שם גם בית ספר עברי של "תרבות". הבוגרים המשיכו בלימודיהם בגימנסיות עבריות בקובנה. שלושה בתי תפילה היו בעיירה: בית כנסת, בית מדרש וקלויז. הרב האחרון שכיהן בשווקשנה היה ר' שלום-יצחק לויתן.

באביב 1922 עברו ארבעה ימי פרעות על הקהילה בעקבות עלילת דם של ליטאים לאומנים על יהודי המקום. הנוער היהודי של "מכבי" מנע פגיעות בנפש.

סניפים של כמה תנועות ציוניות פעלו בעיירה, רוב הנוער השתייך לתנועות ציוניות ובמקום פעלה גם הכשרה לעלייה.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בשווקשנה כ-500 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) וכיבוש פולין בידי הגרמנים, עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות.

כבר ביום הראשון למתקפתם על ברית המועצות (22 ביוני 1941) נכנסו הגרמנים לשווקשנה. בשל קרבתה לגבול הייתה העיירה ברצועת 25 ק"מ שלגביה החליט הצבא הגרמני על חיסול מהיר של יהודים ושל קומוניסטים. בין הגזרות שנגזרו על היהודים הייתה ענידת הטלאי הצהוב והוצאת גברים לעבודות כפייה. ביום ששי 27 ביוני באו לעיירה גרמנים אנשי ס"ס וס"ד, כדי להתחיל בתהליך ההשמדה וכדי לברור להם יהודים כשירים לעבודות כפייה בגרמניה. גברים יהודים בני 10 ומעלה, כ-200, נאספו והובלו לבית הכנסת. שם הוחזקו תחת משמר, חפצי הערך נלקחו מהם והם והיו נתונים להתעללות קשה של שומריהם הליטאים. הנשים והילדים הוחזקו סגורים בבתיהם תחת שמירה של ליטאים חמושים. ארבע נשים וגבר אחד נרצחו ונטמנו בקבר אחים בבית העלמין היהודי. בשבת נלקחו כ-100 גברים מבית הכנסת לכפר ליד היידקרוג (HEIDEKRUG) שם נאספו בקסרקטינים של שבויי מלחמה יהודים שהגרמנים ייעדו לעבודות כפייה. ה-100 שנותרו, בעיקר הקשישים, נלקחו למחנה אחר. באמצע יולי או בראשית אוגוסט נרצחו כמה עשרות מהם בידי הגרמנים ועד אוקטובר אותה השנה נרצחו כולם באתר הריגה בכפר שאודוביצ'י (SIAUDVYCIAI) ונטמנו
במקום.

היהודים שנותרו בעיירה, נשים, ילדים וגברים אחדים, הוצאו מבתיהם ורוכזו ב"רחוב היהודים", היו נתונים לרעב והתעללויות והנשים הוצאו לעבודות כפייה. בא' ראש השנה תש"ב, 22 בספטמבר 1941, נלקחו כולם ליער סמוך לעיר, נרצחו לצד הדרך ונטמנו שם. הקבר נתגלה אחרי המלחמה והוקמה עליו מצבה.

מבין היהודים שהיו בהיידקרוג, נרצחו רבים באושוויץ, כמה מתו במגפה כשנשלחו לפנות את הריסות גיטו וארשה ורק אחדים מיהודי שווקשנה, שהובאו לבסוף למחנה דאכאו, נותרו בחיים כשוחרר המחנה ב-1945 בידי הצבא האמריקאי.
סוג מקום:
עיירה
מספר פריט:
129369
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי שווקשנה
שווקשנה SVEKSNA

עיירה במחוז טאווריג (TAURAGE), דרום מערב ליטא.


יהודים התיישבו בשווקשנה במאה ה-17, ב-1766 נימנו שם 420 משלמי מס גולגולת. בסוף המאה ה-19 ישבו בעיירה כ-800 יהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) ישבו בשווקשנה כ-200 משפחות יהודיות והתפרנסו בעיקר על המסחר והמלאכה.

לפני מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) הייתה במקום ישיבה שנוסדה בידי רב הקהילה דאז, ר' בן-ציון זאב קרניץ, כן היו "תלמוד תורה" ושני חדרים. בימי ליטא העצמאית פעל שם גם בית ספר עברי של "תרבות". הבוגרים המשיכו בלימודיהם בגימנסיות עבריות בקובנה. שלושה בתי תפילה היו בעיירה: בית כנסת, בית מדרש וקלויז. הרב האחרון שכיהן בשווקשנה היה ר' שלום-יצחק לויתן.

באביב 1922 עברו ארבעה ימי פרעות על הקהילה בעקבות עלילת דם של ליטאים לאומנים על יהודי המקום. הנוער היהודי של "מכבי" מנע פגיעות בנפש.

סניפים של כמה תנועות ציוניות פעלו בעיירה, רוב הנוער השתייך לתנועות ציוניות ובמקום פעלה גם הכשרה לעלייה.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בשווקשנה כ-500 יהודים.


תקופת השואה

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) וכיבוש פולין בידי הגרמנים, עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות.

כבר ביום הראשון למתקפתם על ברית המועצות (22 ביוני 1941) נכנסו הגרמנים לשווקשנה. בשל קרבתה לגבול הייתה העיירה ברצועת 25 ק"מ שלגביה החליט הצבא הגרמני על חיסול מהיר של יהודים ושל קומוניסטים. בין הגזרות שנגזרו על היהודים הייתה ענידת הטלאי הצהוב והוצאת גברים לעבודות כפייה. ביום ששי 27 ביוני באו לעיירה גרמנים אנשי ס"ס וס"ד, כדי להתחיל בתהליך ההשמדה וכדי לברור להם יהודים כשירים לעבודות כפייה בגרמניה. גברים יהודים בני 10 ומעלה, כ-200, נאספו והובלו לבית הכנסת. שם הוחזקו תחת משמר, חפצי הערך נלקחו מהם והם והיו נתונים להתעללות קשה של שומריהם הליטאים. הנשים והילדים הוחזקו סגורים בבתיהם תחת שמירה של ליטאים חמושים. ארבע נשים וגבר אחד נרצחו ונטמנו בקבר אחים בבית העלמין היהודי. בשבת נלקחו כ-100 גברים מבית הכנסת לכפר ליד היידקרוג (HEIDEKRUG) שם נאספו בקסרקטינים של שבויי מלחמה יהודים שהגרמנים ייעדו לעבודות כפייה. ה-100 שנותרו, בעיקר הקשישים, נלקחו למחנה אחר. באמצע יולי או בראשית אוגוסט נרצחו כמה עשרות מהם בידי הגרמנים ועד אוקטובר אותה השנה נרצחו כולם באתר הריגה בכפר שאודוביצ'י (SIAUDVYCIAI) ונטמנו
במקום.

היהודים שנותרו בעיירה, נשים, ילדים וגברים אחדים, הוצאו מבתיהם ורוכזו ב"רחוב היהודים", היו נתונים לרעב והתעללויות והנשים הוצאו לעבודות כפייה. בא' ראש השנה תש"ב, 22 בספטמבר 1941, נלקחו כולם ליער סמוך לעיר, נרצחו לצד הדרך ונטמנו שם. הקבר נתגלה אחרי המלחמה והוקמה עליו מצבה.

מבין היהודים שהיו בהיידקרוג, נרצחו רבים באושוויץ, כמה מתו במגפה כשנשלחו לפנות את הריסות גיטו וארשה ורק אחדים מיהודי שווקשנה, שהובאו לבסוף למחנה דאכאו, נותרו בחיים כשוחרר המחנה ב-1945 בידי הצבא האמריקאי.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי