חיפוש
הדפסה
שיתוף
הפריט שבחרת:
מקום
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות

קהילת יהודי אלמריה

אלמריה

עיר-נמל בדרום ספרד. שכונה יהודית, ליד הנמל, נוסדה בסוף המאה ה-10. במאה ה-11 פירסם שר אלמריה, אבן עבאס, כתב- פלסתר נגד שמואל הנגיד, השר למלך גראנאדה, ונגד היהודים בכלל וגרם בכך למלחמה שהסתיימה במותם של מלך אלמריה ואבן עבאס.

לדברי אברהם אבן עזרא לא נותרו יהודים בעיר אחרי רדיפות האלמואחדים באמצע המאה ה-12. עם זאת ידוע על יהודים חללי המגיפה השחורה בעיר (1349-1348). עם מסירת העיר לידי הנוצרים ב-1489 ניתן ליהודים מעמד שווה כשל המוסלמים. אחרי הגירוש (1492) הפליגו רובם לצפון-אפריקה.
סוג מקום:
עיר
מספר פריט:
127575
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי
מקומות קרובים:

פריטים קשורים:
IBN EZRA

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. איבן עזרא נגזר מהשם המקראי עזרא. עזרא הסופר מילא תפקיד מכריע בבנייתו של בית המקדש השני לאחר שיבת ציון מגלות בבל (עזרא, ז,ו). איבן עזרא מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-11,עזרא במאה ה-19, ועזרהי במאה ה-20.

גרסאות סלביות של שם זה כוללות את אזרין ואזדרין. , גרסאות נוספות של השם הזה כוללות את הצורות אלזרה, עזרה, לזרא, בנאזרה ובנלזרא הנפוצים בין משפחות שמוצאן בצפון אפריקה.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי איבן עזרא כוללים את המשורר העברי מספרד אברהם איבן עזרא (1164-1089), אשר הצטיין גם כרופא, אסטרולוג, פרשן המקראי, פילוסוף וחוקר הדקדוק העברי.
שמואל הנגיד (993-1056) , ואזיר של גרנדה (Granada), משורר ומלומד. עלייתו והקריירה שלו מציינים את פסגת ההישגים של היהודי בספרד המוסלמית בימי הביניים. נולד בקורדובה כבן למשפחה מפורסמת שהגיעה ממרידה. קיבל חינוך יהודי וחינוך כללי מעולה. ב-1013, לאחר הכיבוש של השבטים הברבריים מצפון-אפריקה, נאלץ לברוח מקורדובה. שמואל יצא למלגה וקצת אחר כך פנה אליו השליט הברברי של גרנדה. הוא הפך להיות גובה המסים שלו, יועץ הוואזיר, ואחר כך – הוואזיר עצמו. ב-1027 העניקו לו היהודים את התואר "נגיד" יהודי ספרד. כוואזיר הנהיג את צבא גרנדה במלחמתה הממושכת עם סביליה המוסלמית. מקור חשוב למידע על המערכות הצבאיות שניהל מצוי בשירים שבדיואן שלו. נפטר במהלך קרב.
יצירתו המרכזית היא "הלכה". "ספר הילכתא גברתא" הוא ספר המשלים ומפרש את ה"הלכה". שמואל הנגיד כתב גם ביקורת על הקוראן. כמנהיגה של יהדות ספרד התכתב עם חוקרים ומלומדים בני דורו. היה אחד מפטרוניו של שלמה אבן-גבירול. עיקר שיריו של שמואל הנגיד נמצאים בשלושה ספרים: "בן תהלים", "בן משלי" ו"בן קהלת". בשירתו מבחר נושאים מגוון, המעניק מידע רב. בין שיריו יש שירי מלחמה, שירי אהבה ויין, שירי הלל, שירי ידידות ופולמוס, שירי קינה, חכמה ומוסר. שמואל ראה בסבלות היהודים בגלות את סבלותיו שלו והוא מבטא בשיריו את כמיהתו לגאולה.

גראנאדה

עיר באנדאלוסיה, ספרד.

ביהדות ספרד רווחה האגדה שבגראנאדה ישבו יהודים עוד מימי נבוכדנצר, ועל כך מספר גם שלמה אבן וירגא בספרו "שבט יהודה"; אפילו המאורים חשבו כי היהודים היו מייסדי העיר. עובדה היסטורית היא כי חיל-המצב שהופקד על העיר אחרי הכיבוש הערבי ב- 711 כלל גם יהודים. בתקופת בית אומאיה (מאות 8-7) היתה גראנאדה מן הקהילות החשובות ביותר בספרד, ובמאה ה-11, כאשר נעשתה נסיכות עצמאית, מילאו יהודים תפקידים חשובים במימשל. שמואל הנגיד, מלבד היותו ראש הקהל כיהן גם כשר מדינה ומפקד הצבא במקום. את מעמדם הרם של היהודים בהנהגת המדינה ניתן להסביר בכך שהכת הצבאית השלטת לא היכתה שורשים במקום ונשענה בלית ברירה על נושאי-משרה יהודים שלא התחרו בה על כס השלטון.

אותו זמן היוו היהודים רוב בעיר, ובמדינות השכנות נכתבו כתבי- פלסתר נגדם כדי לנגח את גראנאדה. יוסף, בנו של שמואל הנגיד, נפל קרבן להתמרדות המונית ב-1066 שבה קיפחו את חייהם, לדברי אבן וירגא, 1,500 יהודים. הקהילה התאוששה אבל כעבור 24 שנים, עם כיבוש העיר על-ידי האלמוראווידים, נחרבה כליל; בין הפליטים היתה גם משפחת אבן עזרא. תחת שלטון האלמואחדים (1212-1148) הותרו המגורים בעיר רק ליהודים שקיבלו את דת האיסלאם. במאה ה- 13 עשו יהודים יד אחת עם הנוצרים בנסיונות כושלים לגרש את הערבים; הם חזרו לגראנאדה בימי השושלת המוסלמית ששלטה במקום עד 1492.

אחרי גזירות קנ"א (1391) מצאו אנוסים רבים מקלט בגראנאדה וחזרו לחיק היהדות. בהסכם הכניעה בין מלך גראנאדה ופרדינאנד ואיזאבלה נקבע כי יהודים ילידי המקום יקבלו הגנה, ותינתן להם אפשרות להגר לצפון-אפריקה אם ירצו בכך. אנוסים שחזרו ליהדות נצטוו לעזוב, וכן הוסכם שיהודי לא ישב בדין במשפט נגד מאורים ולא ישרת כגובה-מסים. צו הגירוש נגד יהודי ספרד נחתם ב-31 במארס 1492 בגראנאדה, העיר שנכבשה אחרונה. המלך פרדינאנד ציווה להרוס את הרובע היהודי שהכיל 20,000 תושבים. מלבד משפחות שמואל הנגיד ואבן עזרא פעלו בגראנאדה יהודה אבן תיבון, סעדיה בן מימון אבן דאנאן, שלמה בן יוסף אבן איוב וחכמים אחרים.

באזה

עיר בדרום מזרח ספרד.

העיר סופחה לגראנאדה אחרי תבוסת אלמריה בידי צבא בפיקודו של שמואל בן יוסף הנגיד (1039 לערך), אותו זמן ישבו יהודים בבאזה, רובם בןעשיית המשי. במקום נחשף מקווה-טהרה בן שלושה מדורים המעיד על סגנון הבנייה הערבי במאה ה-11.
במאגרי המידע הפתוחים
גניאולוגיה יהודית
שמות משפחה
קהילות יהודיות
תיעוד חזותי
מרכז המוזיקה היהודית
מקום
אA
אA
אA
רוצה לעזור לנו לשפר את התוכן? אפשר לשלוח הצעות
קהילת יהודי אלמריה
אלמריה

עיר-נמל בדרום ספרד. שכונה יהודית, ליד הנמל, נוסדה בסוף המאה ה-10. במאה ה-11 פירסם שר אלמריה, אבן עבאס, כתב- פלסתר נגד שמואל הנגיד, השר למלך גראנאדה, ונגד היהודים בכלל וגרם בכך למלחמה שהסתיימה במותם של מלך אלמריה ואבן עבאס.

לדברי אברהם אבן עזרא לא נותרו יהודים בעיר אחרי רדיפות האלמואחדים באמצע המאה ה-12. עם זאת ידוע על יהודים חללי המגיפה השחורה בעיר (1349-1348). עם מסירת העיר לידי הנוצרים ב-1489 ניתן ליהודים מעמד שווה כשל המוסלמים. אחרי הגירוש (1492) הפליגו רובם לצפון-אפריקה.
חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי

באזה
גראנאדה
באזה

עיר בדרום מזרח ספרד.

העיר סופחה לגראנאדה אחרי תבוסת אלמריה בידי צבא בפיקודו של שמואל בן יוסף הנגיד (1039 לערך), אותו זמן ישבו יהודים בבאזה, רובם בןעשיית המשי. במקום נחשף מקווה-טהרה בן שלושה מדורים המעיד על סגנון הבנייה הערבי במאה ה-11.
גראנאדה

עיר באנדאלוסיה, ספרד.

ביהדות ספרד רווחה האגדה שבגראנאדה ישבו יהודים עוד מימי נבוכדנצר, ועל כך מספר גם שלמה אבן וירגא בספרו "שבט יהודה"; אפילו המאורים חשבו כי היהודים היו מייסדי העיר. עובדה היסטורית היא כי חיל-המצב שהופקד על העיר אחרי הכיבוש הערבי ב- 711 כלל גם יהודים. בתקופת בית אומאיה (מאות 8-7) היתה גראנאדה מן הקהילות החשובות ביותר בספרד, ובמאה ה-11, כאשר נעשתה נסיכות עצמאית, מילאו יהודים תפקידים חשובים במימשל. שמואל הנגיד, מלבד היותו ראש הקהל כיהן גם כשר מדינה ומפקד הצבא במקום. את מעמדם הרם של היהודים בהנהגת המדינה ניתן להסביר בכך שהכת הצבאית השלטת לא היכתה שורשים במקום ונשענה בלית ברירה על נושאי-משרה יהודים שלא התחרו בה על כס השלטון.

אותו זמן היוו היהודים רוב בעיר, ובמדינות השכנות נכתבו כתבי- פלסתר נגדם כדי לנגח את גראנאדה. יוסף, בנו של שמואל הנגיד, נפל קרבן להתמרדות המונית ב-1066 שבה קיפחו את חייהם, לדברי אבן וירגא, 1,500 יהודים. הקהילה התאוששה אבל כעבור 24 שנים, עם כיבוש העיר על-ידי האלמוראווידים, נחרבה כליל; בין הפליטים היתה גם משפחת אבן עזרא. תחת שלטון האלמואחדים (1212-1148) הותרו המגורים בעיר רק ליהודים שקיבלו את דת האיסלאם. במאה ה- 13 עשו יהודים יד אחת עם הנוצרים בנסיונות כושלים לגרש את הערבים; הם חזרו לגראנאדה בימי השושלת המוסלמית ששלטה במקום עד 1492.

אחרי גזירות קנ"א (1391) מצאו אנוסים רבים מקלט בגראנאדה וחזרו לחיק היהדות. בהסכם הכניעה בין מלך גראנאדה ופרדינאנד ואיזאבלה נקבע כי יהודים ילידי המקום יקבלו הגנה, ותינתן להם אפשרות להגר לצפון-אפריקה אם ירצו בכך. אנוסים שחזרו ליהדות נצטוו לעזוב, וכן הוסכם שיהודי לא ישב בדין במשפט נגד מאורים ולא ישרת כגובה-מסים. צו הגירוש נגד יהודי ספרד נחתם ב-31 במארס 1492 בגראנאדה, העיר שנכבשה אחרונה. המלך פרדינאנד ציווה להרוס את הרובע היהודי שהכיל 20,000 תושבים. מלבד משפחות שמואל הנגיד ואבן עזרא פעלו בגראנאדה יהודה אבן תיבון, סעדיה בן מימון אבן דאנאן, שלמה בן יוסף אבן איוב וחכמים אחרים.
שמואל הנגיד
שמואל הנגיד (993-1056) , ואזיר של גרנדה (Granada), משורר ומלומד. עלייתו והקריירה שלו מציינים את פסגת ההישגים של היהודי בספרד המוסלמית בימי הביניים. נולד בקורדובה כבן למשפחה מפורסמת שהגיעה ממרידה. קיבל חינוך יהודי וחינוך כללי מעולה. ב-1013, לאחר הכיבוש של השבטים הברבריים מצפון-אפריקה, נאלץ לברוח מקורדובה. שמואל יצא למלגה וקצת אחר כך פנה אליו השליט הברברי של גרנדה. הוא הפך להיות גובה המסים שלו, יועץ הוואזיר, ואחר כך – הוואזיר עצמו. ב-1027 העניקו לו היהודים את התואר "נגיד" יהודי ספרד. כוואזיר הנהיג את צבא גרנדה במלחמתה הממושכת עם סביליה המוסלמית. מקור חשוב למידע על המערכות הצבאיות שניהל מצוי בשירים שבדיואן שלו. נפטר במהלך קרב.
יצירתו המרכזית היא "הלכה". "ספר הילכתא גברתא" הוא ספר המשלים ומפרש את ה"הלכה". שמואל הנגיד כתב גם ביקורת על הקוראן. כמנהיגה של יהדות ספרד התכתב עם חוקרים ומלומדים בני דורו. היה אחד מפטרוניו של שלמה אבן-גבירול. עיקר שיריו של שמואל הנגיד נמצאים בשלושה ספרים: "בן תהלים", "בן משלי" ו"בן קהלת". בשירתו מבחר נושאים מגוון, המעניק מידע רב. בין שיריו יש שירי מלחמה, שירי אהבה ויין, שירי הלל, שירי ידידות ופולמוס, שירי קינה, חכמה ומוסר. שמואל ראה בסבלות היהודים בגלות את סבלותיו שלו והוא מבטא בשיריו את כמיהתו לגאולה.
איבן עזרא
IBN EZRA

שמות משפחה נובעים מכמה מקורות שונים. לעיתים לאותו שם קיים יותר מהסבר אחד. שם משפחה זה הוא מסוג השמות הפטרונימיים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. איבן עזרא נגזר מהשם המקראי עזרא. עזרא הסופר מילא תפקיד מכריע בבנייתו של בית המקדש השני לאחר שיבת ציון מגלות בבל (עזרא, ז,ו). איבן עזרא מתועד כשם משפחה יהודי במאה ה-11,עזרא במאה ה-19, ועזרהי במאה ה-20.

גרסאות סלביות של שם זה כוללות את אזרין ואזדרין. , גרסאות נוספות של השם הזה כוללות את הצורות אלזרה, עזרה, לזרא, בנאזרה ובנלזרא הנפוצים בין משפחות שמוצאן בצפון אפריקה.

אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי איבן עזרא כוללים את המשורר העברי מספרד אברהם איבן עזרא (1164-1089), אשר הצטיין גם כרופא, אסטרולוג, פרשן המקראי, פילוסוף וחוקר הדקדוק העברי.